תחקיר: ברק שר
תגובת דוברות הנהלת בתי המשפט : "העונש הקל יחסית שנגזר על אגסי הוא תוצאה של אימוץ הסדר טיעון שנעשה בין המדינה לבין הנאשם, שעל פיו הוצע מדרג של ענישה בין תשעה חודשי מאסר בפועל, כעתירת המדינה, לבין ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, זאת בנוסף להטלת פיצוי למתלוננת בסך של 150,000 ש"ח.
"בית המשפט המחוזי אימץ את הרף העליון של ההסדר תוך הבעת עמדה שאלמלא הסדר הטיעון היה מקום לנקוט בענישה מחמירה יותר. כפי שנמסר לבית המשפט על ידי המאשימה, הסדר הטיעון נעשה על דעת המתלוננת. הסדר הטיעון נכרת, כפי שנמסר לבית המשפט על ידי המדינה, עקב קשיים ראייתיים ונלקח בחשבון במסגרתו גורם השיהוי בין האירועים שהתרחשו ב-1997, הגשת התלונה ב-2000 והגשת כתב האישום ב-2005. לא היה מקום במקרה זה לסטות מההלכה הנוהגת לגבי אימוץ הסדרי טיעון, שמטיבם מייצגים פשרה בין צדדים, ובמקרה הנדון מביאים בחשבון את עמדת המתלוננת".
בעניין החלטת בימ"ש העליון: "הנימוקים להחלטה השיפוטית מופיעים בגוף פסק הדין ואין להוסיף מעבר לנאמר בו".
תגובת דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז ת"א : "תיק החקירה הגיע לפרקליטות ביוני 2001, והועבר לטיפול פרקליט. ממנו עבר התיק לפרקליטה אחרת באמצע יולי 2002. לקראת סוף שנת 2003 נשלח התיק להשלמת חקירה ובמקביל נפגשה הפרקליטה המטפלת עם המתלוננת בתיק. התיק חזר להשלמות חקירה נוספות בתחילת פברואר 2004 וכשאלה הושלמו הוכן כתב אישום ונשלח (באוקטובר 2004) לאישור פרקליט המדינה (כיון שהעבירות נעברו על ידי עו"ד במהלך פעילותו כעורך-דין). משהתקבל אישור פרקליט המדינה בנוב' 2004 נשלח לאגסי מכתב יידוע. בדצמבר 2004 ביקש בא כוחו שימוע שנערך בסוף חודש מאי 2005. כתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 1.6.05.
"הסדר הטיעון סוכם כיון שהתביעה קיבלה את עמדת הסנגור שיקשה להוכיח את עיקרי כתב האישום בשל סתירות בין גרסת המתלוננת לגרסאות עדים אחרים אשר לא תמכו בגרסתה. בנסיבות אלה סברה הפרקליטות שראוי לתקן את כתב האישום על ידי הורדת אלמנט ה"כוח" ולבקש להרשיע את הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות מין תוך ניצול מעמדו. עו"ד ראט, בא כוחה של המתלוננת, עודכנה במהלך המגעים להסדר טיעון ונתנה את הסכמתה להסדר".
תגובת בנק לאומי למשכנתאות : "בחודש דצמבר 2002 נפגשה המתלוננת עם נציגי הבנק והעלתה טענות קשות נגד עו"ד אגסי. הבנק הפנה אותה למשטרה והורה מיידית על עיכוב ההליכים נגדה והעברת הטיפול בהסדרת חובה לעו"ד אחר. הבנק לא ידע על עובדת הגשתה בפועל של תלונה למשטרת ישראל נגד עו"ד אגסי או על קיומה של חקירה פלילית נגדו, ורק בשלהי חודש דצמבר 2003 התקבלה בבנק פניית אגף חקירת פשעים במרחב ירקון של משטרת ישראל להמציא למשטרה למסמכים הנוגעים לתיק ההלוואה ותיק התביעה המשפטית המתנהלת נגד הלווה. עם היוודע לבנק דבר הגשת התלונה, הופסקה באופן מיידי וחד-צדדי ההתקשרות עם עו"ד אמנון אגסי.
"בחודש אפריל 2005, בהמלצת הבנק, הגישה הלווה בקשה להקלה בתנאי הלוואותיה וזו נדונה, לפי דין, ע"י הוועדה הבין-משרדית המיוחדת שמקיים הבנק עם נציגי משרד האוצר והשיכון. לפי המלצת הבנק אישרה הוועדה ללווה פריסת הלוואותיה מעבר לתקופה המקורית לשם מתן הקלה בגובה ההחזרים החודשיים והלווה ביצעה את ההחלטה בחודש 7/2006".
תגובת אבי עמירם, עורך דינו של אמנון אגסי : "כתב האישום המתוקן בפרשה אימץ את גרסתו של אגסי לפיה מערכת היחסים עם המתלוננת הייתה בהסכמה, שלא בכפייה או באלימות. אגסי, הודה בכתב האישום המתוקן לאחר שהתחוור לו כי ניצל מרות. באשר למתלוננות האחרות, מכחיש אגסי מכל וכל את הטענות נגדו. אין ביכולתו של אגסי להתייחס לטענות האלה מאחר שזהותן של הנשים אינה ידועה לו. אגסי דאג לעדכן את בנק לאומי בדבר החקירה נגדו לאחר שהיא נפתחה".
