אין תמונה
"ראיתי הזדמנות גדולה להתבונן, ללמוד ולהכיר"

אתמול, בטקס שהתקיים בבאר שבע העניק פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל פרס ראשון לכתבתו של איתי אנגל "המדריך למהפכה" ששודרה בתכנית "עובדה". את הפרס העניק אורי רוזנווקס, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים בישראל לנציגת מערכת התכנית מכיוון שאנגל נמצא בצילומים בחו"ל.

איתי אנגל שלח מסר לחברי הפורום וכתב: " כ״כ הייתי רוצה להיות בערב הזה, להודות לכם על הפרס הזה ולספר לכם כמה הוא חשוב לי. אבל אני בחו"ל, בין היתר כדי להמשיך לעבוד על אותם דברים שבזכותם אתם מעניקים לי את הפרס הזה.  

בעיני, אין דבר יותר טוב מלזכות בהערכה של אנשים שיוצאים לשטח: מאנשים שיוצאים לראות את העולם הזה, שמתבוננים בו, שמדברים עם בני אדם, שלאורך התהליך הזה לומדים דברים חדשים, לפעמים הפוכים ממה שחשבו לפני שייצאו לדרך, ועובדים קשה כדי לספר את הסיפור הזה."

"זו הפעם הראשונה שראיתי מהפכה מול העינים"

"המדריך למהפכה" היתה אחת הכתבות הבולטות והייחודיות ששודרו בעונה הקודמת של "עובדה" ובנוסף לצילומים שצילם איתי אנגל בעצמו במהלך הימים ההיסטורים של פרוץ המהפכה בקהיר שולבו איורים של האנימטור, יוני גודמן ("ואלס עם באשיר") שנוצרו במיוחד לצורך הכתבה. איתי מספר על הצילומים ועשיית הכתבה: " לפני שנה הייתי בכיכר תחריר בקהיר. כיסיתי הרבה אזורי עימות בעולם אבל זו הפעם הראשונה שראיתי מהפכה מול העיניים.

הדבר "הקל" ביותר היה לפחד מהמהפכה הזו, להוקיע אותה ולהסביר שכישראלים זה אסון עבורנו. מטבע הדברים היו גם רגעים שהפרו את הפחד הזה: מהומות אלימות שבמהלכן הוכו, נפצעו ונלקחו לחקירה בין היתר יותר ממאה עיתונאים, איומים שהשמיעו קבוצות של אנשים בדבר הצורך בביטול הסכם השלום והכרזה על מדינת ישראל כאויב. וישראל, בגדול, אמנם בחרה לפחד ולהזהיר מפני הרגעים ההיסטוריים. בעיקר הפרשנים של מדינת ישראל.

 כל מי שיוצא לשטח, משקיע בעשייה דוקומנטרית ומסתכל על בני אדם יודע כמה המציאות הרבה יותר מורכבת ממשפט פסקני חמור סבר אחד שמזין את אותו פחד. אני לא אגיד שבתהליך ההיסטורי, שעובר כעת על מצרים והעולם הערבי כולו, אין מקום לפחד אבל בעיני, כישראלי, כיוצר דוקומנטרי וכבן אדם, ראיתי הזדמנות גדולה להתבונן, ללמוד ולהכיר. כי כולם מצויים במהפכה הזו. כל הדעות וכל אמונות."

 בואו לברך את איתי אנגל על הזכייה בעמוד הפייסבוק של עובדה

הכתבה המלאה: המדריך למהפכה של איתי אנגל