באופן יוצא דופן: העיתונאית הוותיקה ומגישת התוכנית "עובדה" בחרה לפתוח את תוכניתה הערב באופן חריג - מונולוג אישי ונוקב בעקבות האירועים במדינה בחודשים האחרונים. "אני רוצה לעשות משהו שלא עשיתי אף פעם. כמעט שלושים שנה אנחנו משדרים את 'עובדה' ומביאים תוכנית בשבוע. הרבה זמן חשבתי שעיתונאי צריך לשמור את דעותיו לעצמו, אבל החל מאמש זה די ברור לאן הולכים. הערב אני רוצה לדבר מהלב, אבל לאו דווקא כעיתונאית, בעיקר כאילנה, ביתם של וילמה ומרדכי זיכרונם לברכה, שהגיעו לכאן מדרום אמריקה בגלל הציונות ונשארו כי זה היה בעבורם ובעבורי המקום הכי טוב בעולם לחיות בו. גם בעבור הילדים שלי, שלושתם בני הארץ הזו, והם מתכוונים להקים כאן את ביתם, בתים סטרייטים ולהט"בים, בעיקר בתים טובים וישראלים מאוד. אני מתה לומר להם שיהיה בסדר, אבל הם כבר יודעים לזהות כשאני מזייפת אופטימיות. היא נגמרה לי עוד לפני האירועים של אמש".

"שמחה רוטמן אמר ששופטי בג"ץ קבעו שאליס מילר תתגייס לקורס טיס רק בגלל שהיא נראתה להם נחמדה, דומה לבת השכן. לא בגלל שמגיע לה להיות שם, לא בגלל שמגיע לנו טייסות וחובלות או נשים שנוסקות באופן כללי, אלא סתם בגלל שהיא נראתה להם נחמדה. לשמחה רוטמן היא נראתה פחות. כשהחקיקה הזו דוהרת קדימה, אל תאמינו למי שאומר לכם שיהיה בסדר, שלא יפגעו כאן זכויות של הומואים, נשים, ערבים, כתבים, מרצים, עניים ובהמשך גם חרדים".

"איך אני יודעת? כי אני מאמינה לרוב הדברים שאומרים שמחה רוטמן ויריב לוין, אני רואה מה שהם עושים. שלטון שמתעקש לסדר לעצמו גם יועצים שלא צריך להקשיב להם, גם למנות שופטים מטעם וגם לסרס אותם ליתר ביטחון, גם לחוקק חוקים שאי אפשר לבקר אותם וגם למגר חירויות שאי אפשר בלעדיהן. שלטון כזה לוקח אותנו למקום שאף דמוקרטיה לא חזרה ממנו בחיים. שלטון לא חוטף לעצמו כאלה כמויות של כוח סתם לקישוט כמו שאף אחד לא אוגר טונה של אבק שריפה כדי לצייר את איתמר מטפס על הקירות".

אילנה דיין (צילום: עובדה, קשת 12)
אילנה דיין | צילום: עובדה, קשת 12

"אל תתנו לרעש לבלבל אתכם, זה לא מעניין אם ביבי מחפש פטור ממשפט, גפני מחפש פטור מגיוס ודרעי מחפש פטור מהרשעות קודמות, זה רעש משני ולא חשוב, כמו הטעויות של ברק והעוולות של בג"ץ, היו כאלה, אבל אין שום דבר ברפורמה שיתקן אותן, יש בה שאיבה של כוח אדיר ומוחלט למקום אחד בלבד, ועכשיו שאין פשרה באופק תשאלו את עצמכם רק שאלה אחת: האם יש דבר אחד שהרוב לא יוכל לעשות למיעוט כשהמהלך יושלם. ואז תדמיינו את עצמכם במיעוט, כל מיעוט. אחרי שתדמיינו תחליטו באיזה צד של ההיסטוריה תרצו ללמוד, ומה תספרו לילדים של חורף שנת 23'".