את מרב מיכאלי וליאור שליין צילמנו בפעם הראשונה בדיוק לפני שנה. זה היה במרתף של אולם צוותא בתל אביב, בחדרי ההלבשה שמאחורי הקלעים. ליאור שליין התחמם שם לפני מופע הסטנד אפ שלו, ובאותו זמן בת זוגו מרב מיכאלי לחצה ידיים לקהל אוהד שהתקבץ סביבה באכסדרה. מנסה לשכנע את המשוכנעים, לקושש קולות אחרונים למפלגת העבודה שרק כמה שבועות חודש לכן נבחרה לעמוד בראשה.
את החיוכים של שליין ומיכאלי בערב ההוא ייחסנו לסקרים. הם ניבאו למיכאלי הישג שאף אחד לא באמת האמין שתביא. אבל את הסיפור הדרמטי יותר היא שמרה בסוד: באותם ימים קיבלו השניים מייל מארצות הברית. זה היה צילום אולטרסאונד ראשון של עובר קטן שמתפתח ברחמה של אם פונדקאית. זה היה האולטראסאונד הראשון של אורי, הילד שלהם. ילד ששנים הם מנסים להביא.
חצי שנה אחרי אותו לילה נפגשנו שוב. ישבתי מול ליאור שליין האבא הטרי, שהראה לי תמונות בטלפון ומיד גם התחיל לספר את הסיפור שלהם, שהיה ידוע עד אותו הזמן רק לקומץ קטן של שותפי סוד. על מה שקדם להיריון הזה במשך שנים, על הלידה הדרמטית, ועל השבועות הארוכים בבית החולים ליד אורי. סיפור שגם מיכאלי ושליין לא תיארו לעצמם כשהחלו לפני שנים את התהליך הזה.
אנחנו מצלמים את הסרט הזה כבר יותר מארבעה חודשים. אצל ילדים דברים משתנים בגיל הזה מיום ליום. אבל דבר אחד נשאר מהרגע הראשון שבו המצלמות שלנו נכנסו אל הבית שלהם בתל אביב ואורי צחקק שם על המזרן בסלון. המבט של האבא ליאור שליין אל הילד שלו הוא משהו שלא ראינו קודם בפנים הכל כך מוכרות שלו. "זאת הייתה אהבה ממבט ראשון", הוא אומר לי. ורק כשרואים אותו ואת מרב בתיעוד מהימים הראשונים אחרי הלידה – מבינים מה לא הבנו על הזוג הזה. הסרט המלא הערב בעובדה, אחרי המהדורה המרכזית.