האביב של 2014 היה קודר מבחינתו של הטייקון עידן עופר, הבעלים של כימיקלים לישראל (כי”ל). באותה תקופה נחתו עליו שתי מכות: הראשונה היתה ועדת ששינסקי 2, שמינה שר האוצר יאיר לפיד, והמליצה להגדיל את המיסוי על רווחיו של עופר מאוצרות הטבע בישראל. מבחינת כי"ל, המשמעות היא הפסד של מיליארדים, על פי הפרסומים, לבור השומן של החברה - כריית המינרלים בים המלח. המכה השנייה הגיעה כאשר עופר הפסיד בבוררות ענק מול המדינה על אופן חישוב התמלוגים ממכירת אשלגן בידי כי”ל.

עידן עופר
עידן עופר | צילום: אביב חופי


המאבק של עופר בשני המהלכים הללו הגיע, כך נראה, די רחוק: תחקיר סיום העונה של התכנית "עובדה" שישודר ביום חמישי הקרוב אחרי החדשות, חושף כי עופר נפגש עם בכירי חברת ה"מודיעין העסקי" בלאק קיוב. על הפרק: איסוף מידע – כולל מידע אישי מביך – על דמויות בכירות, בניסיון לקעקע את ההחלטות נגד עופר. עופר התרשם, כך נראה, מיכולות החברה, והחלק להעסיקם תוך שאלה מתחייבים בפניו על סודיות יוצאת דופן סביב זהותו כלקוח: החברה הבטיחה כי כל מידע כתוב רגיש לא יכיל את שמו של עופר או כל פרט שעלול להסגיר את זהותו – וכי בלאק קיוב תעשה כל מאמץ סביר לשמור על חסיונו המוחלט.


ל"עובדה" נודע כי בחברת בלק קיוב כבר החלו לסמן מטרות עבור עופר: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, החשבת הכללית במשרד האוצר דאז מיכל עבאדי בוינג'ו – שניהם חברי ועדת ששינסקי 2, וכן שר האוצר יאיר לפיד, האיש שמינה את הוועדה. בכירים בבלק קיוב הגדירו את היוזמה כ"בניית תיק" נגד חברי הוועדה, כולל איסוף חומר אישי מכפיש מעברם, במטרה להטות את החלטות הוועדה או לכרסם בהן.


המשימה השנייה שבלאק קיוב לקחה על עצמה היתה לאסוף חומר מכפיש על עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורביץ ועל שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג כהן. הסיבה: השניים הכריעו כבוררים בעימות בין המדינה לבין כימיקלים לישראל על אופן חישוב התמלוגים שתקבל המדינה ממכירת אשלגן – ופסקו לטובת המדינה. הבורר השלישי, רם כספי, אגב, פסק בדעת מיעוט לטובת כיל. משמעות ההפסד של כיל בבוררות – העברת מאות מיליוני שקלים מהחברה של עידן עופר למדינה.


בלק קיוב הציעה לעופר להוכיח שבין עורך הדין לשופטת בדימוס היו "יחסים אישיים", או שלכל הפחות הסתירו מפגשים ביניהם לפני מינויים לבוררות. יש לציין כי בידיהם לא היו כל ראיות לקשר כזה. אלא שאנשי בלק קיוב כן הצליחו לאסוף מידע אחר, אישי וחסוי; פירוט מדויק של שכרו השנתי של הרטמן בשנים 2011-2012 – פירוט שפוגע בפרטיותו של עו"ד הרטמן ולא ברור באילו כלים הושג. במקביל, נבנה גם "תיק" עם מידע מפורט על עו"ד הרטמן, אשתו וילדיו.


לא ברור מה מהמידע שנאסף אכן הועבר בסופו של דבר לעופר , אולם מנגנוןאחד הונח על השולחן באופן הברור ביותר: בבלק קיוב דאגו להבטיח כי במידה וישיגו עבור עופר תוצאות בפועל – הן בנוגע לבוררות והן בנוגע לועדת שישינסקי 2 החברה תקבל בונוס גדול.


חברת בלק קיוב הכחישה אתמול באופן גורף ונחרץ את כל פרטי הפרשה ואף טענה: "עידן עופר (או מי מטעמו ) מעולם לא היה לקוח של החברה.... הדברים לא התרחשו מעולם"". דובר חברת בלק קיוב עידו מינקובסקי מסר בתגובה: "אם בידי מערכת עובדה ״הוכחות״ לטענות המוצגות בכתבה הרי שהם מעולם לא בוצעו ע״י Black Cube אשר לא יזמה אף אחת מהפעולות המתוארות ובוודאי שלא ביצעה אותן. החברה פועלת רק ע״פ החוק שכן תכלית עבודתה היא ניצחון בבתי המשפט ובבוררויות - תהליכים שבהם קבילות רק ראיות חוקיות ומוצקות".


דוברו של עידן עופר, מוטי שרף, מסר ל"עובדה" את התגובה הבאה: "אין כל פסול באיתור מידע במסגרת פעילות עסקית תחרותית, כל עוד המידע מאותר כדין. חברת בלאק קיוב, כמצוין בפרסומיה, עוסקת גם במתן שירותים לאיתור ניגודי עניינים, ומשכך הציעה את שירותיה. הצעה זו הגיעה ברקע פעולות ועמדות מסוימות כנגד חברות בקבוצת עסקיו של עופר, באותה העת, שיש שסברו כי חרגו ממתחם הסבירות והמידתיות. משום כך נעשתה בדיקת ניגודי עניינים. נדגיש, כי ההסכם עם החברה התייחס לאיסוף וניתוח מידע ממקורות פומביים בלבד - ואכן המידע שהתקבל שיקף זאת היטב. נדגיש עוד, כי בסופו של דבר, המידע שנאסף ממקורות פומביים ונותח על ידי האנליסטים של בלאק קיוב, לא היה משמעותי, ולא נעשה בו כל שימוש. כמו-כן, ההתקשרות עם החברה הופסקה לאחר זמן קצר".