האם רופא בכיר שמוביל ניסויים בבית החולים הדסה חושב על טובת החולים שלו או על קידומו העסקי? זו השאלה שמעלים ממצאי תחקיר "עובדה" שישודר הערב. במרכז התחקיר שלושה מקרים בהם הוביל פרופ' ירון אילן, מנהל מחלקה פנימית בהדסה שמעורב במקביל בפרויקטים עסקיים, ניסויים תוך הסתרת מידע חיוני מוועדת הלסינקי של בית החולים, האחראית על אישור כל ניסוי בבני אדם.
במקרה הראשון קיבלו במשך כשנה חולי כבד בבית החולים תרופות ובהן חומר שמינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) הגדיר בשנת 2009 "חשוד כמסרטן". התרופות ניתנו במסגרת ניסוי בערכת נשיפה, אותה מייצרת חברת 'אקסלנז ביוסיינס', שפרופ' אילן הוא מנהלה הרפואי.
לפי מסמכים שהגיעו ל"עובדה", לאחר שה-FDA הודיע לחברה כי הוא אינו מאשר שימוש בתרופה לאחר 12 חודשים מרגע הייצור שלה, נקטו בחברה מדיניות של הפרדה: לניסויים שנערכים בפיקוח המחמיר של ה-FDA הורו לשלוח תרופות ובהן ריכוז נמוך של החומר בהתאם לדרישה האמריקנית, ואילו לניסויים שנערכו בהדסה ההנחיה היתה לשלוח תרופות ישנות יותר, שבהן היו ריכוזים גבוהים במאות אחוזים מהתקן שהציב ה-FDA במכתבו. כעבור שנתיים חזר בו אמנם ה-FDA והסיר את מגבלות השימוש בחומר, אולם כל אותו זמן לא טרח פרופ' אילן ליידע את ועדת הלסינקי, את הקולגות שלו בהדסה, את החולים או את משרד הבריאות על עצם קיומה של האזהרה האמריקנית.
חברת "אקסלנז ביוסיינס" מסרה בתגובה ל'עובדה': "זמן קצר לאחר מכתב ה-FDA קיבלנו ממנו אישור לפיו אין בידיו מידע ממשי לגבי השפעות שליליות של החומר, וככל שבידי החברה מידע הסותר את החשש הראשוני, אין כל מניעה בשימוש בחומר במינון בו השתמשה החברה. מעולם לא היה כל הבדל בין המינונים בארצות הברית ובישראל".
הבעלים של "אקסלנז ביוסיינס" (48%), איש העסקים מורי ארקין, הוא אחד מעשרים האנשים העשירים בישראל. בראיון שנתן לדה-מרקר באוקטובר 2009 אמר ארקין: "חברות התרופות עושות דברים לא כל כך אתיים. זה הטריד אותי, אבל כנראה שתאוות הבצע הייתה חזקה יותר".
במקרה השני נשכר פרופ' אילן על ידי חברה מסחרית המגדלת קקטוס אקזוטי. כדי לבדוק האם ניתן להפיק ממנו תרופה לחולי כבד, ניהל אילן ניסוי בבעלי חיים. באחת מקבוצות הניסוי מתו חמישה מתוך שמונה עכברים שקיבלו את שרף הקקטוס, אולם אילן לא גילה זאת לוועדת הלסינקי, שאישרה לו לעבור לניסויים בבני אדם. עשרה חולי כבד בהדסה קיבלו את תמצית הקקטוס, ובה מינון לא ידוע של השרף. ככל הידוע לא נפגעו חולים בניסוי זה.
במקרה השלישי שוב נמנע פרופ' אילן מלעדכן את ועדת הלסינקי בפרט חשוב. הפעם פנו אליו יזמים שרצו לקדם מדחום שיידע לנבא את חומו של אדם כמה שעות מראש. למרות שהמדחום בנוי משני חודים והשימוש בו טורדני, אמר פרופ' אילן לוועדה כי מדובר במדחום השגרתי בו משתמשים בבית החולים, וקיבל ממנה פטור שמאפשר לו לנהל את הניסוי ללא פיקוח וללא עדכון החולים. לפטור יש חשיבות "מבחינת הצגה למשקיעים פוטנציאליים", כתב פרופ' אילן ליזמים, "...היות שיש כאן 'שטח אפור' מבחינה רגולטורית, חשוב לנצל בחוכמה את הפירצה שניתנה לנו ולהתקדם קדימה". לאחר קבלת הפטור כתב פרופ' אילן במייל פנימי ליזמים: "לאור המזל הטוב שיש לנו... אני מציע לכם למלא לוטו". כשהיזם כתב לו שמעולם לא מילא לוטו או טוטו, השיב פרופ' אילן: "אתה יכול להתייחס לתוצאה שלנו בהלסינקי כאל יותר מזכייה".
בשלושת המקרים שתוארו בתחקיר פרופ' אילן החזיק בשני כובעים: מצד אחד רופא בכיר ב"הדסה", שטובת החולים אמורה להיות לנגד עיניו. מצד שני שותף של החברות או הגורמים העסקיים. כך למשל בפרויקט הניסויים בכבד העבירה חברת אקסלנז לחברת "הדסית" 30 אלף שקל בחודש עבור שירותיו של אילן.
פרופ' אילן סירב להגיב לשאלות "עובדה". דובר הדסה מסר: "כל הניסויים הרפואיים בהדסה, ובכלל זה הניסויים בהם מעורב פרופ' ירון אילן, מתקיימים תוך פיקוח ובקרה על פי סטנדרטים קפדניים באישור ועדת הלסינקי. אנו דוחים מכל וכל את הטענות המועלות בתחקיר ובכלל זה הטענות על הטעייה, ניגוד עניינים או סיכון חיי חולים".
עובדה, שני ב-21:00