חקירת המשטרה בנושא המסמך המזויף כללה לא רק את חברי פורום המטה הכללי, אלא גם בכירים בגופי ביטחון אחרים. האדם הבכיר ביותר ששוחח עם החוקרים מחוץ לצבא הוא תמיר פרדו, שבתקופת החקירה היה בכיר במוסד, וחצי-שנה לאחר-מכן החליף את מאיר דגן כראש הארגון.
שמו של פרדו הפך לחלק מהפרשה בעקבות עדותו של אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט, שסיפר לחוקרים כי הראה עותק של המסמך לשני חברים ותיקים: אל"מ (מיל.) גבי סיבוני, ותמיר פרדו. השנים הם אלה שהעבירו את עותק המסמך לעיתונאי אמנון אברמוביץ'.
החוקרים גבו מפרדו עדות אחת. בפתח החקירה ביקשו ממנו לספר מה ידוע לו על המסמך. "שמעתי על זה מאייזנקוט... הוא סיפר לנו שהוא ראה את המסמך, הוא לא סיפר לנו איך. הוא סיפר שהוא קרא אותו והיה בהלם.. אמר שהמערכת מתנהלת על-פי המסמך. שאלנו אותו מה הוא עושה עם המסמך, הוא אמר שממה שהוא מבין הנושא בטיפול".
מחקירותיהם של אייזנקוט ואשכנזי התברר כי אלוף פיקוד הצפון הציע לרמטכ"ל לגשת עם המסמך אל שר הביטחון ברק וראש הממשלה נתניהו – צעד שאשכנזי בחר לבסוף להימנע ממנו.
"לפני מספר שבועות גדי הביא אתו את המסמך לאחת מפגישותינו", המשיך פרדו לספר לחוקרים. הפגישה המשולשת בין פרדו, אייזנקוט וסיבוני נערכה בבית-הקפה BUY THE WAY ברעננה. "הוא הראה לנו מסמך מצולם בשחור-לבן וכאשר ראיתי אותו משהו נראה לי מוזר מבחינת צורתו והאופן שבו צולם. היה נראה כאילו הוא חתוך ונראה כאילו מישהו צילם אותו באופן שניתן יהיה לאתר את המקור".
>>> גלנט במשטרה: "אשכנזי פועל על מנת לפגוע בסיכויי להתמנות לרמטכ"ל"
אייזנקוט, סיפר פרדו, השאיר עותק של המסמך בידיו של גבי סיבוני, ואמר שהמסמך הוא "לא לשימוש, כלומר לא להפיץ אותו". עם-זאת, על-מנת לעמוד על טיבו של המסמך, הציע פרדו שהשניים ייקחו אותו ל"מישהו שמבין בתחום האסטרטגי... חבר שלי שיבוא ויגיד לנו האם המסמך הזה הוא חרטא או לא".
סיבוני ופרדו קבעו פגישה עם יועץ תקשורת המיודד עם פרדו, והציגו לו עותק של המסמך. "החבר אמר לסיבוני שעל-פניו המסמך נראה אותנטי", סיפר פרדו. "החבר ביקש להשאיר אצלו עותק של המסמך וסיבוני סרב... הוא החזיר את המסמך לאייזנקוט".
אולם כעבור כמה ימים התקשר סיבוני אל פרדו, והודיע לו שיש בידיו עותק נוסף של המסמך, שאותו קיבל ישירות מעוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר. " יום לפני פרסום המסמך סיבוני התקשר אליי ואמר לי שהוא קיבל את המסמך מלשכת הרמטכ"ל. הוא אמר שקיבל את זה מארז וינר מתוך כוונה לעשות שימוש במסמך. זה לא נאמר לי במפורש על ידי סיבוני. הנחת העבודה שלי ושל סיבוני הייתה שהמסמך הועבר לסיבוני אחרי שהרמטכ"ל אישר בעצם להעביר אותו ולפרסם אותו, כי אחרת ארז לא היה מעז להעביר את המסמך לסיבוני. אני וסיבוני הגענו לחבר שהעריך את המסמך, השארנו אותו שם ועזבנו את המקום".
פרשת אשכנזי הרפז - התחקיר המלא