כמה רחוק הייתם הולכים עבור אהבה? רגע לפני שאתם עונים, קחו דקה לחשוב על מערך ההחלטות החדש והמורכב שנכנס לתמונה - של אפשרות אמיתית, להעתיק את חייכם למקום אחר, לעזוב משפחה וחברים, להיפרד מכל המוכר, שפה, עבודה וחיים ופשוט ללכת אחרי הלב שלכם, למקום בו האהבה נמצאת בעולם. בשתי מילים? לא פשוט. במילה אחת? אפשרי. לקראת עליית הריאליטי החדש מבית קשת 12, "כמה רחוק", שבו רווקים ורווקות ישראלים יבדקו עד כמה רחוק הם מוכנים לטוס בשביל אהבה, הנה שני סיפורים מרגשים שחצו את הגבולות והלכו הכי רחוק בעקבות האהבה הישראלית שלהם.

טוויסט בעלילה: הילד מהקיבוץ שהפך לאהבה גדולה

כששרית סול, גרושה + 3, בת 45 מעתלית, החלה לחפש זוגיות פרק ב', היא כלל לא חשבה על האפשרות שהיא תשנה את חייה מקצה לקצה, כולל אפשרות לעבור לגור במדינה אחרת. למעשה, באותו זמן, היא בכלל לא יצאה מהארץ מעולם, ואפילו דרכון לא היה לה.

הסיפור המרגש הזה מתחיל כמעט לפני 3 עשורים, כששרית, אז נערה בת 15, החליטה להצטרף לחברת הנוער בקיבוץ. חברת הנוער מנתה מספר נערים ונערות, יחפים וצעירים, כשביניהם היה גם אריק, ששנים לאחר מכן תגלה שכבר אז התבונן בה מרחוק אולם היא לא ממש הבחינה בקיומו. "אריק מספר שיום אחד הוא אזר אומץ וניסה לנשק אותי ואני בתגובה נתתי לו סטירה", היא צוחקת. "אני ממש לא זוכרת את זה". 

שרית ואריק (אילוסטרציה: צילום ביתי)
"אריק מספר שיום אחד הוא אזר אומץ וניסה לנשק אותי ואני בתגובה נתתי לו סטירה". שרית ואריק | אילוסטרציה: צילום ביתי

השניים בגרו וגדלו, עזבו את הקיבוץ וכל אחד פנה לדרכו. שרית הכירה את בן זוגה דאז, התחתנה והביאה אתו לעולם 3 ילדים. לאחר שנים התגרשה והחלה לבנות את חייה החדשים - מתמרנת בין עבודה, ילדים והורות יחידנית. עם הזמן, הרגישה שהיא מוכנה לזוגיות חדשה בחייה והחלה לצאת ללא מעט דייטים בחיפוש אחר פרק ב'. "עברתי כל כך הרבה דייטים לא מוצלחים, שהיו רגעים שחשבתי שאולי כבר עדיף לוותר. אני זוכרת את עצמי מדברת עם אלוהים ואומרת לו שאני מבקשת רק בקשה קטנה אחת: למצוא את האחד שלי". אלוהים כנראה הקשיב טוב מאוד.

בתמיכה של פלאי הטכנולוגיה, אותה קבוצת נערים מהקיבוץ מצאה את עצמה שוב ביחד, הפעם בפייסבוק. "בוקר אחד, ראיתי שאריק מצא את הקבוצה וביקש להצטרף. ראיתי אותו אחרי 27 שנים ופתאום משהו בי נדלק". הם התחילו לשוחח והיא הבינה שאריק, שמתגורר כבר 19 שנים בפלורידה ארצות הברית, מעיר בה עולם חדש של רגשות. "אריק מספר שלקח לו יומיים להבין שזה זה, אני הבנתי אחרי 3 חודשים".

אריק, גרוש כבר כמה שנים, אבא לשני בנים סיפר לשרית שהוא נמצא בתהליך של קבלת אזרחות, שמונע בעדו לבוא לבקר בארץ. הקשר שלהם החל להתחזק במהירות, "שנינו היינו במקום מאד בשל, מוכנים לגמרי לפרק ב' בחיים שלנו ומהר מאד התחלנו לרקום עתיד משותף".

"בגיל 45 ופשוט טסתי בעקבות הלב שלי"

האהבה ביניהם המשיכה להתעצם והם התחילו לנהל את מערכת היחסים שלהם בכל מדיה אפשרית. לאחר תקופה הם הבינו שהם צריכים להיפגש ובגלל שאריק לא יכול לעזוב את המדינה הוחלט ששרית תבוא לביקור בארצות הברית. "הבנתי שהקשר הזה מצריך בדיקה עמוקה. הוצאתי דרכון ובתמיכה של הילדים המדהימים שלי עליתי על מטוס לראשונה בחיי בגיל 45 ופשוט טסתי בעקבות הלב שלי".

את המפגש עם אריק, אחרי כמעט 30 שנה, היא מתארת כמרתק ומציף; תמהיל שלם של רגשות, שכלל אפילו הוריקן, שכאילו הרגיש את הסערה הפנימית שבתוכה והחליט להופיע בדיוק בשבועיים שהגיעה לבקר בפלורידה. "לצד כל ההתרגשות, המפגש בינינו היה מאד טבעי והרגיש מאד נכון. לא היה צורך במילים, הכול היה קיים בינינו. זה הציף בי המון רגשות, גם של בלבול, שהתחברו גם לחוויה הראשונית שלי בחו"ל, אבל מהר מאד היה לנו ברור שאנחנו רוצים להיות ביחד, לבנות את העתיד שלנו ביחד, להזדקן יחד ולגדל את המשפחה המורחבת של שנינו יחד בארצות הברית". 

שרית ואריק (אילוסטרציה: צילום ביתי)
"מחכים מאד לרגע שנוכל להתאחד שוב, שנינו וגם הילדים שלי ופשוט לחיות את החיים שלנו יחד" | אילוסטרציה: צילום ביתי

אחרי שבועיים מסעירים שרית חזרה לארץ והם המשיכו לנהל את מערכת היחסים שלהם, מתמודדים עם המרחק. "יש קושי מאד גדול במרחק כשמנהלים מערכת יחסים טרנס אטלנטית. זו התמודדות בלתי פוסקת עם חוסר המגע והרצון להיות ביחד. לא יעזור כמה פעמים הוא יגיד לי שהוא אוהב אותי בהודעה, זה לא משתווה לאמירה הזאת כשהוא קרוב אליי. אנחנו מנהלים מערכת זוגית לכל דבר, אבל הספקנו גם לריב ולהתמודד עם משברים דרך הוואטסאפ אבל דווקא זה נותן לנו עוד אפשרות להעמיק את ההיכרות בינינו. כשחזרתי לארץ היה לי מאד קשה עם המחשבה שנהיה רחוקים שוב, אבל הייתה בי גם לא מעט תקווה וציפייה למפגש הבא".

המחשבה על להעביר את חייה למדינה אחרת, דווקא לא מלחיצה אותה. "התחברתי מאד למנטליות שם ועצם העובדה שאריק שם עושה את זה הרבה יותר ברור. בגלל שאני בין עבודות כרגע, אין באמת משהו שמחזיק אותי כאן ואני לגמרי בשלה למעבר הזה. אני מודעת להשלכות של המעבר הדרמטי הזה, במיוחד כשעוברים למדינה אחרת, שאם משהו לא מסתדר אי אפשר פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע הביתה. אבל אין בטחון בשום דבר שאנחנו עושים בחיים, גם כשמתחתנים עם מישהו לא בטוח שזה יצליח ויישאר לכל החיים, אז לא נתחתן? אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה, אבל אנחנו כן יודעים לשנינו יש הרבה רצון שזה יצליח".

החיבור ביניהם נוגע לאריק גם בנקודה הישראלית שלו, שאחרי כמעט 20 שנים בארצות הברית, עדיין חשופה ובועטת. "אריק מספר שתמיד חיפש את 'המשהו הזה' שקיים רק בנשים ישראליות שלא הצליח למצוא בנשים אמריקאיות. השורשים הישראליים שלו מאד חזקים ואני חושבת שזה הופך גם את החיבור בינינו לכל כך עצמתי. זה חיבור לבית, לאווירה, למנטליות ולהבנה גדולה אחד את השני. לא פעם כשאנחנו עושים קידוש בבית הוא מצטרף אלינו בווידאו והבן שלי טועם חתיכה מהמוציא בשבילו", היא מחייכת. "הוא מאד מתגעגע לארץ ויש רגעים שהוא ממש רוצה לחזור, אבל בגלל שהוא כל כך מחובר לילדים שלו, שנולדו שם וחיים שם, אין סיכוי שזה יקרה כרגע".

שרית ואריק לא התראו כבר למעלה מחצי שנה. הגעגוע גדול, כמו גם הכאב, אבל נראה שהמרחק ביניהם הפך לחלק בלתי נפרד מהזוגיות. "אנחנו מחכים מאד לרגע שנוכל להתאחד שוב, שנינו וגם הילדים שלי ופשוט לחיות את החיים שלנו יחד". ברגע שאריק יקבל את האזרחות, שרית תממש את הקשר ותצטרף ביחד עם ילדיה לחיים חדשים מעבר לים.

מה הטיפ שלך לניהול זוגיות כזאת?
"מי שנכנס למערכת זוגית כזאת צריך לדעת שזה מצריך המון סבלנות. זה לא פשוט בכלל, קל וחומר ששנינו לא יכולים להרשות לעצמנו יותר מדי טיסות ומפגשים. צריך להבין שיש כאן תהליך, עם לא מעט מורכבויות שמצריך הרבה אוויר אבל אוויר כמו אוויר, אי אפשר בלעדיו".

מפריז על המים ללוס אנג'לס

רותם ואייל (אילוסטרציה: צילום ביתי)
התחברו כבר במפגש הראשון. אייל ורותם | אילוסטרציה: צילום ביתי

גם רותם עלימה, 30, שמתגוררת בימים אלה בלוס אנג'לס יחד עם בן זוגה אייל, אמריקאי בן למשפחה ישראלית, יכולה להזדהות עם הקושי הגדול שכרוך במערכת יחסים כשהאוקיינוס מפריד באמצע. "אני זוכרת שבאחת הפעמים שחזרתי לארץ ואייל נשאר שם, הכאב היה כל כך גדול והגעגוע איים להשתלט שהרגשנו שאנחנו לא יכולים להתמודד עם זה והחלטנו להיפרד". הפרידה הזאת נמשכה חודש בלבד, עד שאייל הגיע שוב לארץ ומאז הבינו שיותר הם לא ייפרדו.

הסיפור של רותם ואייל, לפני הכל, הוא סיפור אהבה מרגש, עם הרבה זיקוקים ופרפרים, אבל גם לא מעט אבק כוכבים, כי הסיבה שבעטיה רותם בכלל הגיעה לאל. איי הייתה לא פחות מלקבל את האוסקר על סרט הסטודנטים שהפיקה "פריז על המים".

בשנת 2014 זכה הסרט "פריז על המים" בפרס האוסקר של האקדמיה לסטודנטים בקטגוריית הסרט הזר. רותם, המפיקה, הגיעה מתרגשת ללוס אנג'לס וכבר ביום הראשון שמה פעמיה לשדרת הכוכבים. תוך כדי שהיא משוטטת בשדרה, היא שמעה חבורת נשים מדברת בעברית. היא פנתה אליהן על מנת לבקש הכוונה והן עזרו לה בשמחה ואף הציעו לה להצטרף אליהן. את אחת מהן היא תכיר היטב שנתיים מאוחר יותר, בתור האמא של בן הזוג הנוכחי שלה אייל. רותם הצטרפה לחבורה ויחד עם העבירו אחר צהריים נעים בעיר, שבסיומו כל אחת מהן פנתה לדרכה והן נפרדו בלי לשמור על קשר.

שנתיים לאחר מכן, התפרסמה כתבה על רותם בערוץ 10, בעקבות פרויקט מדהים ומרגש שיצרה של סריגת פאות צמר מתוקות לילדים חולי סרטן. הפרויקט עשה הדים בארץ והכתבה שודרה גם בערוץ הישראלי בארה"ב, אותה ראתה, מי אם לא, אמא של אייל. האם נזכרה מיד בבחורה המתוקה אותה פגשה בזמנו בשדרה והיא מיהרה ליצור איתה קשר בפייסבוק. כשהאם הגיעה לביקור בארץ, היא נפגשה עם רותם והשתיים העמיקו את ההיכרות ביניהן. אמא של אייל ציינה בפניה שאם תגיע שוב ללוס אנג'לס היא תשמח לארח אותה בביתה והשתיים נפרדו שוב.

לאחר מספר חודשים קיבלה רותם את הבשורה עוצרת הנשימה שהיא נבחרה לאחת מה"30 מתחת ל-30" של מגזין פורבס היוקרתי והוזמנה לטקס שהתקיים בבוסטון. היא החליטה לנצל את השהות בארצות הברית ולאחר הטקס יצאה למסע מרגש ופרוע כמעט בכל רחבי ארצות הברית. במהלך המסע שלה היא קיבלה הזמנה להגיע כאורחת לפסטיבל הסרטים הישראלי שהתקיים בלוס אנג'לס והיא החליטה שאם היא כבר שם, אז ברור. "נזכרתי שאמא של אייל הציעה לארח אותי בזמנו ויצרתי איתה קשר כשהגעתי. באותו יום היא לקחה אותי איתה לאירוע משפחתי ושם פגשתי את אייל לראשונה".

אהבה גדולה עם כרטיס טיסה לכיוון אחד

כבר במפגש הראשון ביניהם, הוא מיד מצא חן בעיניה, אבל עם כרטיס חזרה לארץ לעוד מספר ימים המחשבה על אפשרות אחרת כלל לא הייתה באופק. "הדבר הראשון שהוא שאל אותי כשהוא ראה אותי אם אני באמת אחת מה-30 מתחת ל-30 של פורבס", היא צוחקת, "ואז הבנתי לראשונה שזה מאד נחשב שם". אמא של אייל הכריחה אותו להוציא את האורחת מישראל ולבלות איתה קצת, והוא, ממושמע, הסכים. הם העבירו יום משותף ביחד ודי מהר הבינו שממש, אבל ממש נעים וכיף להם ביחד. לשניהם היה ברור שרותם תיכף מתעופפת לה חזרה לארץ, מה גם שאף אחד מהם לא ידע, עדיין, לאן זה ייקח אותם. רגע לפני חזרתה לארץ הם סיכמו שאולי יטוסו יחד לאיטליה בחורף, ונפרדו. "לא באמת ידענו אם הנסיעה לאיטליה תתקיים. אף אחד מאיתנו לא ידע כיצד ירגיש אחרי שניפרד, למרות שהייתה לי תחושה די ברורה שאנחנו הולכים לבחון את הדבר הזה". חודש אחרי שחזרה רותם לארץ, הם החליטו לממש את איטליה, שעל אף מזג האוויר הקפוא, הייתה אבן דרך מרגשת בדרך שלהם, או במילים אחרות הפעם הראשונה שהם הרגישו שזה באמת זה, שיש כאן משהו שכבר אי אפשר להתעלם ממנו.

אחרי שבוע משותף, רומנטי להפליא וגדוש אהבה, כל אחד חזר לביתו מתוך ידיעה וציפייה למפגש הבא וזה הגיע די מהר, במונחים של לונג דיסטנס רילייששיפ: רותם טסה שוב לאל. איי אבל הביקור שלה היה מוגבל ל-3 שבועות בלבד, שכן אחריהם הייתה אמורה להתחיל עבודה כמפיקה בפועל ב"ארץ נהדרת".

רותם ואייל (אילוסטרציה: צילום ביתי)
"פשוט לא היינו מסוגלים לעמוד בזה". רותם ואייל | אילוסטרציה: צילום ביתי

כשהיא חזרה לארץ הם המשיכו לדבר כל הזמן בשיחות וידאו, מנסים להתגבר על המרחק, על הפרשי השעות, על הריחוק הפיזי. "התקופה הזאת הייתה סיוט. הגעגוע היה קשה מנשוא והבנתי שלנהל מערכת יחסים מרחוק זה דבר מורכב מאד. כשמתקשרים בהודעות ושיחות קשה מאד לנהל זוגיות וכל דבר קטן יכול להתפרש אחרת ונכנסת הרבה דרמה גם למקומות שאין". הקושי הזה הוביל אותם להחלטה הכואבת שכרגע אין להם ברירה אלא להיפרד. "פשוט לא היינו מסוגלים לעמוד בזה".

לאחר 3 חודשים, כשבמשך חודש אחד הם לא היו בקשר, אייל הגיע לארץ לחתונה משפחתית. הדבר הראשון שעשה כשנחת והתביית על רשת מקומית היה לשלוח לרותם הודעה. הם נפגשו מיד והבינו שהפעם זה לעד. מיד כשרותם סיימה את עבודתה היא נסעה אליו לחודש וחצי, ושם כבר הרעיון שהיא תעבור לגור בלוס אנג'לס החל לקרום עור וגידים. "האמת שמאז ומתמיד חלמתי לגור בלוס אנג'לס, והתמזל מזלי ומצאתי פה אהבה", היא מחייכת. "זה אומנם לא פשוט לעזוב את המשפחה והחברים, אבל זו הדרך שלנו והאופציה של לחיות את החיים שלנו בנפרד היא לא הגיונית". רותם חזרה לארץ, סיימה לארוז את חייה ובספטמבר האחרון עלתה על המטוס לקראת החיים החדשים שלה. שם היא בוחנת אפשרויות חדשות ומלהיבות שיקדמו את הקריירה שלה צעד נוסף.

"אני לא מאמינה במקריות. הכל הוביל לכך שאייל ואני ניפגש, וזה נראה לי הכי טבעי בעולם לגור שם, איתו, איפה שהלב שלי נמצא". הישראליות של שניהם, אגב, היא צלע נוסף בזוגיות שלהם ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. "אייל אמנם נולד שם אבל המשפחה שלו מאד ישראלית, הוא מדבר עברית כשפת אם, אנחנו מאד מחוברים לקהילה, חוגגים את החגים וחולקים הבנות שקשה לחלוק אותו עם מישהו שלא באמת מבין את המנטליות שלך".

מה הטיפ שלך לניהול זוגיות כזאת?
"הדבר הראשון, מעל הכל, זה אמון, שהכרחי בכל מערכת זוגית אבל כשרחוקים כל כך אז כמה וכמה. אם בחרתם לחיות במדינות נפרדות, צריך לתת אמון מלא בצד השני ולכבד את האמון שהצד השני נותן בך. בנוסף, מהניסיון שלי תמיד עדיף שיחות וידאו על פני טלפון, כי אז השיחה מקבלת מימד קצת אחר, מוחשי יותר. וטיפ חשוב שעזר לנו - היה להשאיר דברים מוחשיים בכל פעם שנפרדים - אני השארתי לאייל מלא מכתבים ומתנות כשנסעתי, שיוכל לפתוח ברגעים של געגוע, או ברגעים שממש הייתם רוצים לחלוק יחד ואתם לא יכולים בגלל המרחק. ככה הוא יכול היה להרגיש אותי, לדעת שאני איתו".

בחני את עצמך: בשביל מי מהגברים האלה היית עוברת לגור בחו"ל?

"כמה רחוק": הריאליטי המהפכני שיגרום לכם להתאהב, ישודר בשלישי ב-21:00 בקשת, ערוץ 12