אמרתי לעצמי שהוא מניפולטור, שאני חייבת לעבוד אחרת לא יהיה לנו כסף. שאני אקנה לו את המחשב הזה שהוא כל כך רצה. ואפילו ניסע לאיזה מקום בשבת, במקום שאהיה שרועה על הספה נחה אחרי השבוע המטורף שעבר ומתכוננת נפשית לשבוע עוד יותר מטורף שמתחיל. חשבתי שהרגעתי את עצמי, אבל שבועיים מאוחר יותר הודעתי שאני מתפטרת, מוותרת על האוטו, על המשכורת. החלטתי שאני הולכת להיות עצמאית ולעבוד מהבית כדי לנהל את החיים שלי בעצמי.
אמא על הפנים
עוד ב"משפחה מאושרת":
- כאן גרים בכיף: הפרופיל המלא של הישראלי המאושר
- חשבתם שבגידות הן הגורם המרכזי לגירושין?
- בין ילדים לקריירה: כך תהיי אמא מאושרת
"רציתי שאת תהיי שם בשבילי"
שבע שנים, אני עדיין חושבת שברובן הן היו טובות, כי אהבתי את העבודה, גם כשהייתה לרוב מתסכלת. זה לא שלא הייתי מגיעה לטקסים בכלל. פעם בכמה חודשים הייתי מפגינה נוכחות, גם כדי לשמוע כמה עצמאי הילד שלי, כמה מפותח רגשית ותורם לדיון בכיתה. התחלתי להרגיש שאני בכיוון הנכון. בכל פעם כשעלו בי רגשות אשם השתקתי אותם ע"י דיקלום קצוב של היתרונות שלי כאמא: מגדלת לעצמאות, מפרנסת, מעצימה את הילד ומגשימה את עצמה (אם כי כבר התחלתי לשקר לעצמי, לא היה לי טוב. סבלתי. מתתי מבפנים. סחבתי כי לא רציתי לוותר על האוטו ועל המשכורת היפה). עד אותו טקס. כן, באותו יום קניתי לו מחשב והייתי גאה בעצמי עד לאותו רגע שהוא אמר לי: "רציתי שאת תהיי שם בשבילי".
על האשמה
יש הרבה נתונים סטטיסטיים יפים וסביר להניח, מהימנים. אבל נתון אחד נחרץ ואבסולוטי, מאחד ומייחד את כל האמהות. נתון של רגשות האשם. אם את קרייריסטית את מזניחה את הילד שלך ובוגדת בו, אם את יושבת בבית את מקריבה את עצמך ובוגדת בשאיפות שלך. כך או כך, את בוגדת ומגיע לך להרגיש אשמה. אבל כשאת אמא מאושרת, לכאן או לכאן, פשוט יותר קל לך להתמודד: לבד, עם בן הזוג, מהמשרד או בבית. כי אם כיף לך, יהיה כיף גם לילדים שלך. נשאר רק להחליט- מה עושה אותך מאושרת בתקופה זו של חייך ועד כמה את מוכנה למרדף הזה אחרי האושר.
"משפחה מאושרת בשישה שיעורים", שבת ב-22:30, ערוץ 2