יממה לאחר שגופתה של רוני אשל ז"ל נמצאה, אחרי שהוגדרה כנעדרת במשך 33 ימים, אביה אייל אשל התראיין ל"שישי בבוקר" ושיתף את הכעס שלו על מערכות המדינה והצבא. "17 בנות מנחל עוז, זה לא נתפס. 17 בנות שהפקירו אותן פעמיים", אמר אייל בכעס והמשיך, "זה התחיל משמונה חודשים אחורה שאף אחד לא שמע, פשוט השתינו עליהן מהמקפצה הכי גבוהה, אמרו להן 'מה פתאום זה לא יקרה, יש לנו את הצבא הכי חזק', והן הטמיעו את המידע במערכות, ובפעם השנייה באותה שבת. אנחנו משלמים את המחיר פה, את המחיר הנורא הזה".
אשל עשה כל מאמץ אפשרי במהלך אותם ימים למצוא את בתו, אך החיפוש נעצר לאחר ההודעה הטרגית. "יש לנו לוויה ביום ראשון, אנחנו עוד לפני הלוויה. ניתן לה את מלוא הכבוד האחרון שאנחנו צריכים לתת לה, כי היא הייתה שם בשביל כולנו ובשביל כל המדינה, הן היו שם בשביל כל המדינה. אתמול היה כל כך יבש והפרטים היו כל כך יבשים, אתה ממלא טפסים כמו חייל שמגיע לאפסנאות, עוד טופס על אוהל שבעה או איך תראה המודעה. אתה עושה הכל על אוטומט ושום דבר לא נתפס. נשארנו ארבעה, היינו חמישה ורוני לא תחזור אלינו".
יש לך ביקורת על מה שקרה.
"כן, יש לי ביקורת גם על אתמול, כששאלו אותי אם אני רוצה שמישהו יגיע מהגדוד. אז שאף אחד לא יבוא לפה, שלא המג"ד יבוא לפה, שלא המג"דית שהחליפה אותו. המג"דית שהייתה איתה שנה, שעברה קורס אחד או שניים, שלא ידעה להגיד ולא ידעה להכיר מה היא יודעת על רוני שלי? שנה שלמה מג"דית בצה"ל לא מכירה את הבנות שלה? אז כן שאף אחד לא יבוא מהחיל הזה. בסוף מפקדים שלא ראויים ללבוש מדים".
"משהו חייב להשתנות פה, החשיבה מלכתחילה לא הייתה נכונה. למה צריך בנות שיושבות מטר וחצי מגדר גבול עם מפלצות כאלה? למה? במהלך החודש הזה למדנו כל כך הרבה דברים, הטכנולוגיה בנחל עוז הייתה כל כך משוכללת, כל הגבול מצטמצם לבור בתל אביב, אז למה הבנות שם? עכשיו אני עומד עם הצלם והכל בשידור ישיר דרך לווין ואמצעים טכנולוגים אחרים. אז למה הבנות ישבו שמה? אני לא מבין את זה".
איך רוני הייתה רוצה שיזכרו אותה?
"רק עם חיוך, כי זאת הייתה רוני, קיווינו ופיללנו שהיא יושבת עם החטופים בעזה ושומרת על הילדים החטופים. אני לא אתן לאף אחד לשכוח מי הייתה רוני, גיבורה שנצמדת לשאר הבנות הגיבורות".