רס"מ אמיר ח'ורי, זכרונו לברכה, נהרג בחודש מרץ השנה כאשר הסתער על המחבל שביצע את הפיגוע הרצחני בבני ברק. השבוע החליט המפכ"ל קובי שבתאי להעניק את עיטור המופת של המשטרה על אומץ לב וחטירה למגע. בת זוגו בשבע שנים האחרונות, שני ישר, שתקבל את העיטור בשמו, הגיעה לשיחה ב"גלית ויואב" ושיתפה על התחושות הקשות, הגאווה הגדולה וההתמודדות עם האובדן הגדול.

"החיים השתנו והתהפכו לגמרי, כל יום זה לקום ולעכל מחדש. אבל זה לא באמת מתעכל, אף אחד לא הכין אותי או את המשפחה שלו ליום הזה". שני ואמיר כבר תכננו את העתיד שלהם קדימה עד שהגיע האירוע הטראגי שעצר הכל, "זה קשה, זה תכנונים של העתיד שלנו עם משפחה וילדים, זה תקופה ארוכה שרקמנו חלומות ביחד", והוסיפה, "רואים בעיניים שלו כמה הוא איש טוב עם לב אחד גדול".

איפה הכרתם?
במשטרה, אני הייתי שוטרת וצוותתי לעבוד איתו, שמה בעצם הכרנו והתאהבתי בו, החיבור היה מיידי, איך אפשר שלא להתאהב בו". 

אמיר לא היה יהודי, ואנחנו מדינה לא פשוטה בנושא הזה ועדיין הצלחתם לשים הכל בצד, האהבה ניצחה בגדול.
"לגמרי, האהבה ניצחה הכל. אני זוכרת שאמרתי את זה בלי הכנה מוקדמת – ניצחנו את הכל אבל לא את הטרור. ולא תיכננתי בחיים שזה מה שיפריד בינינו. ניצחנו הכל, עברנו את הכל המכשולים, המשפחות קיבלו אותנו משני הצדדים, החברים והסביבה. כולם ידעו שאי אפשר להפריד בין שני לאמיר, זה משהו בלתי מנוצח".

השוטר אמיר חורי ז"ל (צילום: שש עם עודד בן עמי, קשת12)
רס"מ אמיר ח'ורי ז"ל יקבל את עיטור המופת | צילום: שש עם עודד בן עמי, קשת12

מיד אחרי שהמחבל רצח ארבעה עוברי אורח, אמיר ח'ורי ושותפו היו הראשונים להגיע לאירוע במטרה לחטור למגע ולנטרל אותו, רגע אחרי זה ח'ורי נפגע בעצמו: "כשהתקשרתי אליו והוא לא ענה אז איפשהו בלב ידעתי שמשהו רע קרה, כי אין מצב שהוא לא יענה ואני מכירה אותו שהוא הראשון שיגיע לאירוע, לא משנה מה קורה הוא יגיע לשם הכי מהר שאפשר. הוא דהר לשם והסתער על המחבל, זה לא הפתיע אותי שהוא קיבל את עיטור האומץ".

את זוכרת את הפגישה האחרונה שלכם?
"כן, ראינו בטלוויזיה את הפיגוע שהיה בחדרה יומיים לפני, והוא ישב להוט כל כך ואמר שהוא חולם לפגוש את המחבל. אמרתי לו שיפסיק להגיד את זה כל הזמן, והוא המשיך לחזור על זה שהוא חולם לפגוש מחבל ושהוא עובד במשטרה בשביל זה. אמרתי לו שגיבורים יש רק בשמיים והוא אמר שזה מה שהוא צריך לעשות, ושכל מי שלובש מדים צריך לעשות את התפקיד הזה בצורה הזו".

ומה עכשיו? לאן הולכים מפה?
"זו שאלה שאני שואלת את עצמי כל יום, אני באמת לא יודעת. המשפחה העבודה והחברים עוטפים אותי. זה הדבר היחיד שמשאיר אותי שפויה", "אני ממשיכה לדבר איתו ושואלת את בורא עולם למה הוא לקח דווקא אותו".

ועדיין יש בך משהו מואר ואופטימי, זה לא ברור מאליו.
"'החיים חזקים מהכל' זה משפט שלקחתי מהשבעה, וכל הזמן אמרו לי שאני חזקה. ומזכירים לי שאמיר הכיר אותי חזקה ושכולם רוצים אותי חזקה ושאשאר כזו. את כל הכאב שלי אני מחסה בהרבה ביטחון עצמי והרבה חוזק כלפי חוץ, אבל זה מאוד כואב מבפנים. ההנצחה שלו זה מה שמחזק אותי".