שנתיים חלפו מאז שדין שושני וסתיו הררי ז"ל, זוג צעירים שהיו רק בתחילת חייהם המשותפים ירדו במעלית ביתם בתל אביב ונלכדו בה בהצפת מי גשמים. אמש (שישי), שני האבות של הצעירים, ציון שושני אביו של דין ואיציק הררי אביה של סתיו, התיישבו לשיחה עוצמתית עם "גלית ואילנית" ושיתפו כיצד הם מתמודדים עם האובדן.
"זאת דרכו של הבורא לנהל את עולמו, אני ממשיך הלאה", אמר שושני, "זה כאב שאתה לא מצפה לו, זה לא מטבע הדברים שאבות קוברים בנים, אבל צריך להמשיך לחיות, לעבוד ולשגשג. זאת הדרך שצריך לעשות, אנחנו בחרנו לעשות טוב ולהשפיע".
איציק, אתה מסכים עם הדרך של ציון?
"אני מקבל אותה, אבל בכנות לי יותר קשה. ציון מתחבר לנשמה, אני מתחבר לרגש ולפיזיות. סתיו ודין חסרים לי ברמה היומיומית, אבל כמו שציון אומר החיים חזקים מהכל. יש עוד בשביל מי לחיות, וצריך לעשות טוב. בחרנו להנציח את הילדים המהממים האלה בכל דרך אפשרית".
אחת מהדרכים של המשפחות להנציח את סתיו ודין, היא על ידי פרסום הספר "סתיו ילדה עם לב של זהב", שנכתב על ידי חברת משפחה. "זה ספר ילדים קסום", אמר איציק וסיפר כיצד היצירה נולדה, "חברת משפחה בשם סיגל לב כתבה אותו, וחברה של סתיו איירה אותו. זה ספר שמספר מי הייתה סתיו, על התחנות בחיים שלה. יש לו מוסר השכל והוא מלמד אהבת חינם ואהבת האחר. כמעט שמונת אלפים עותקים נמכרו, כאשר כל הרווחים הולכים לעמותת 'מחוברים לחיים'".
אבל איך נולד הספר?
"אותה חברת משפחה ביקרה בסוכת אבלים, שם היא שמעה סיפורים על סתיו ואחרי תקופה של כמה חודשים הגיע אלינו משהו כתוב, אפילו לא ידענו על זה. ברגע שקראנו אותו, אמרנו שנעשה עם זה משהו. התחלנו עם אלף עותקים, וראינו שזה רץ בגני ילדים ובשבוע הספר. זה חימם לנו את הלב, ועם כל הצער והגעגוע, הלב שלנו התרחב כשראינו שילד אחר מקבל יום כיף", סיפר איציק וציון הוסיף: "כל ילד מקבל חלק מסתיו".
מה הכי חשוב לך שנדע על סתיו?
"איזו חמלה הייתה בה, בצבא היא הייתה משקית נפגעים ובטיול הגדול, היא הלכה להתנדב בבית יתומים בקמבודיה, היא לימדה אותם אנגלית. היא הייתה ילדה מאוד ערכית, היו בה איכויות רבות והייתי מסתכל עליה בהערצה. היא השאירה הרבה זכרונות טובים".
זמן קצר לפני מותו, דין זכה להגשים את חלומו ולפתוח מסעדה בשם "מנצ'וק". כעת, אימו שהחליטה ללכת אחר החלום של בנה, היא זו שאחראית על העסק. "אני מוריד את הכובע בפני רעייתי ורעייתו של איציק, בטי. אמא של דין, עזבה עבודה מסודרת, והלכה בעקבות החלום שלו. כל מנה שיוצאת היא כמו הנכד שלי, הוא לא השאיר ילדים - הוא השאיר מתכונים. בנוסף, יש לנו מיזם במסעדה, בו אנחנו מעניקים פלטפורמה לאמנים שאין להם במה - מהיום שהמסעדה נפתחה הקירות היו מלאים בתמונות".
התיק נסגר ללא אשמים.
"הקטע הפלילי נשלל, אבל מעבר לכך יש התנהלות. איך דבר כזה קורה בעיר הכי יקרה בעולם? כל שנה יש הצפות בשכונת התקווה והעירייה מתקנת את זה עם פלסטר, בזמן שזה סרטן. אנחנו רוצים לתקן את העוולות האלה".