סיישל 1998, חייה של לינור אברג'יל משתנים ברגע אחד, הרגע בו הכריזו עליה כמיס עולם (Miss World) והיא הופכת לישראלית הראשונה והיחידה שזכתה בתואר. אבל אותו רגע של אושר היה מהול בעצב אדיר, שבאותו הזמן היה שמור רק לה והחביא בתוכו את היום שבו חייה השתנו באמת. בסרט "מלכה - סיפורה של לינור אברג'יל" ששודר הערב, היא חזרה אל האונס וניסיון הרצח שעברה שבועות בודדים לפני התחרות, ושחזרה באומץ מול המצלמות את הרגעים הקשים.
הסיפור שלה התחיל מיד אחרי שקטפה את תואר מלכת היופי של ישראל, מה שהוביל אותה לטוס למילאנו (איטליה), במטרה להתברג בעולם הדוגמנות ולמנף את הקריירה שהתחילה לנסוק. "הגעתי לדירת דוגמניות מוזנחת ומגעילה. השגרה היא לקום בבוקר, ללכת לאודישנים בגשם או בחום אימים, יש משהו בעולם הזה שלא רואה אותך. אחרי חודש שהייתי שם הפסקתי לאכול, לא היה לי תיאבון. הבנתי שזה לא בשבילי, שאני לא מוכנה להקריב את עצמי בשביל הדבר הזה ורציתי הביתה".
אברג'יל הגיעה להחלטה שהיא חוזרת לישראל והסוכנות שלה בארץ חיברה אותה אל שלמה נור, סוכן נסיעות ישראלי המתגורר באיטליה, שיעזור לה להשיג כרטיס טיסה לארץ. הפגישה ביניהם התקיימה במשרדו של נור במילאנו, והשניים סיכמו שהוא יסיע אותה לשדה התעופה ברומא, שנמצא במרחק שבע שעות נסיעה. במהלך הנסיעה, אברג'יל עברה למושב האחורי ונרדמה, ונור סטה מן הכביש וירד לדרך עפר במקום שכוח אל. כשהיא התעוררה, היא מצאה אותו רוכן מעליה כשסכין מוצמדת לצווארה. "זה היה אונס של כמעט שעתיים. זה לפגוש את הרוע פנים אל פנים בפעם הראשונה בחיי", שיתפה אברג'יל באומץ והמשיכה: "היה לי תפוח וזרקתי אותו מהאוטו, חשבתי שככה, כמו בסרטים, ימצאו את הגופה שלי ואת הדנ"א וידעו מי רצח אותי".
"אמרתי לעצמי, אין סיכוי שאני מסיימת את החיים שלי ביער הזה, זה לא התסריט. הרגשתי נקודה של חולשה ופתח שלא היה קודם, ואמרתי שזאת ההזדמנות שלי להציל לי את החיים". אברג'יל הצליחה לגייס כוחות נפשיים ובחוכמה רבה וקור רוח מופתי הרגיעה את נור וגרמה לו להאמין שהיא סולחת לו. היא ביקשה ממנו לשחרר את ידיה שכבל בחבל, תוך שהיא מבטיחה שלא תספר על שאירע. "הוא עשה בדיוק מה שאמרתי לו. הוא עשה את זה עם הסכין, אני זוכרת שאמרתי 'עכשיו הוא גם ידקור אותי'. ברגעים האלה, כשאתה כמעט מאבד את החיים שלך, אתה מגלה בעצמך כוחות שאתה לא יודע שקיימים".
נור ואברג'יל המשיכו יחד בנסיעה והוא הוריד אותה ברכבת ברומא. "נסיעה של שבע שעות, שבע שעות הכי ארוכות שהיו לי בחיים, רק בכיתי, בכיתי את חיי. כעסתי על העולם, העולם אכזב אותי", נזכרה אברג'יל. בצעד חכם נוסף, היא החליטה ללכת ישר לתחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה. בהצעת אימה, החליטה שלא להתקלח כדי לשמור על הראיה שלימים תהפוך לזו שתכריע את התיק. בשעות שלאחר מכן היא עלתה על טיסה לארץ והגישה תלונה במשטרת ישראל שהטילה צו איסור פרסום על הפרשה.
מספר שבועות עברו ותחרות מיס עולם התקרבה. כשצו איסור פרסום עדיין מוטל על הפרשה אברג'יל החליטה לטוס ולייצג את ישראל, והוכרזה כזוכה בתחרות היוקרתית. אבל כשכל המצלמות כוונו אליה ברגע השיא בקריירה שלה, היא הייתה במקום אחר לגמרי. "מבחוץ גן עדן, פסגת העולם, מבפנים גיהינום", שיתפה במחשבות והתחושות שליוו אותה, "זה להתעורר לתוך חושך מוחלט ברגע, רגע אחד שצובע חיים שלמים בשחור. איך בוחרים לחיות אחרי שמגלים כל כך הרבה רוע? יש התקפי חרדה כל הזמן, כל דבר הוא טריגר. מין מוות פנימי, רוחני".
אברג'יל יצאה למסע חייה במטרה להרשיע את נור, אבל הדרך לא הייתה קלה. "החלטתי שאני הולכת לנצח, הייתה לי מטרה אחת - להכניס אותו לכלא, והייתי נחושה. הם (השופטים) הפכו אותי לנאשמת. פתאום הייתי צריכה להוכיח שלא עשיתי שום דבר. במשך השנים התברר לי שמה שעשיתי הוא ממש לא טבעי. השתיקה שהייתה מסביב - הרבה נשים סיפרו לי שהן שותקות במשך הרבה שנים. הסיפורים שנחשפתי אליהם גרמו לי עוד יותר לרצות לנצח".
בדצמבר 1998, לינור קיבלה תיקון ראשון למקרה שיהפוך לסיפור חייה. "כששמעתי את הכרעת הדין זה היה רגע חזק. זה בדיוק מה שהייתי כותבת בעצמי. השופטים הפתיעו אותי בצורה שהם כתבו אותו, מיסטר ג'קיל ומיסטר הייד, פעם נחמד ופעם רשע, והמעבר היה כל כך חד".
נור נשפט ל-16 שנות מאסר בפועל וארבע שנות מאסר על תנאי. הוא הורשע בחטיפה, שתי עבירות אונס בנסיבות מחמירות ושתי עבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס. ב-31.12.2014 שוחרר נור מהכלא לאחר שריצה את עונשו.