לא מעט שחקנים מתבקשים במהלך הקריירה שלהם להיכנס לדמותו של רוצח, לנסות להבין את המניעים שלו ואת מה שהוביל אותו לבצע את המעשה. עבור רוי מילר, שנכנס לדמותו של דוד אפוטה, בן זוגה של הדוגמנית והשחקנית ענת אלימלך ז"ל שרצח אותה ולאחר מכן התאבד ביריית אקדח, העבודה הזו הייתה קשה אפילו יותר.
מערכת יחסים אובססיבית ואלימה שניהלו אלימלך ואפוטה במשך כשבע שנים הביאה אותו לבצע את הרצח הנורא בשנת 1997, ולמרות זאת, כפי שמעידים קרוביה של אלימלך ז"ל שמופיעים בסרט "ענת אלימלך – הילדה הכי יפה בירושלים" שחלקו השני ישודר ביום ראשון (21:15 בקשת 12), הקשר ביניהם ידע גם עליות לצד מורדות רבות. מילר נדרש להיכנס לנפשו של אפוטה ולפרק אותה על כל מרכיביה, האוהבים והאלימים כאחד.
>>צפו בחלקו הראשון של סרט הדוקו-דרמה "ענת אלימלך – הילדה הכי יפה בירושלים"
מילר משחק כבר לא מעט שנים בתיאטרון ובקולנוע. בשנים האחרונות פגשתם אותו על המסך בסדרה "מלכות" ובקרוב הוא יופיע בסדרה "אבא מטפלת", קומדיה לילדים בכיכובם של יובל סמו, רבקה מיכאלי וגיה באר גורביץ'. הוא מעיד שהכניסה לדמותו של דוד אפוטה הייתה אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שחווה במהלך הקריירה שלו: "אנשים נוטים לחשוב שיש אב-טיפוס לגבר מכה ואלים, אבל האמת מלמדת שאין אחידות טיפוסית בתחום הזה. הדברים הם יותר מורכבים, וגם בין אנשים שנראים מבחוץ כאילו הם מנהלים מערכת יחסים נורמטיבית ואידיאלית, עלולים להיות סודות אפלים", הוא אומר. "לפעמים יש נורות אזהרה, לפעמים הן לא בולטות ולפעמים הן גם מעומעמות. לא תמיד הכתובת נמצאת על הקיר".
אלימלך ואפוטה החלו לנהל מערכת יחסים כשזו הייתה בת 16 בלבד. היא הייתה אז דוגמנית צעירה שהשתתפה בתחרות יופי מקומית והוא היה איש חיי הלילה של ירושלים, מעצב שיער מצליח שמשך אליו לקוחות מפורסמים מכל רחבי הארץ. "יש פה סיפור של קנאה גדולה שהובילה למעשה הנורא הזה. היא התחילה את הקשר הזה כאדם אלמוני, יפהפייה ותמימה, והוא היה כבר מנוסה, פרוד ואב לשניים. הוא היה גבר מצליח שבנה את עצמו בשתי ידיים והיא רק התחילה להתפרסם. הוא תמיד היה המרכז, ופתאום הדברים האלה מתהפכים ומחרפנים אותו", טוען מילר.
במסגרת ההכנה לתפקיד, ניסה מילר להיכנס לנפשו של אפוטה ולפרק את המניעים שהובילו אותו לבצע את המעשה הנורא. "הוא בנה אותה, הוא דחף אותה קדימה ופתאום הוא מוצא את עצמו נותר מאחור כשהיא עולה ועולה", הוא מסביר. "ככל שהיא צמחה, הוא הלך ודעך. האגו שלו נפגע, אבל לא רק האגו. הפרידה שלה ממנו הותירה אותו פצוע, הוא היה שבור לב. הוא אהב אותה בטירוף, הוא טיפח וגידל אותה, עשה איתה דרך ופתאום, בתור מי ששלט לא רק במערכת היחסים שלהם אלא גם בקריירה שלה, הוא איבד שליטה. הוא, שתמיד היה רגיל להשיג כל מה שהוא רוצה ושאף אישה מעולם לא נפרדה ממנו לפני כן, פתאום מוצא את עצמו לבד, מרוסק וחסר אונים. שברון הלב, אובדן השליטה והקנאה שלו כלפיה העבירו אותו על דעתו".
בין היתר, נפגש מילר עם ניר והדר אלימלך, אחיה של ענת ז"ל. הוא התחקה אחר סיפור חייו של דוד אפוטה וניסה לגלם את דמותו באופן המשכנע והרגיש ביותר, אך עם זאת, כך הוא מעיד, הוא לא ניסה ליצור חיקוי מדויק של האדם שהיה. "הסיפור הזה תפס אותי בגיל הנעורים שלי ואני זוכר אותו היטב. צפיתי בסרטי דוקו שנעשו על המקרה, אבל האתגר פה היה להביא דווקא את הצדדים האחרים של דוד, את הרכות והאהבה שלו ולא רק את הצדדים האלימים", הוא אומר. "ניסיתי להבין את האדם שהוא היה ובתוך הפסיפס של האינפורמציה, לשים את עצמי במקום שלו. כשצילמנו את אחת מהסצנות האחרונות בסרט, הייתי על הסט במשך שש שעות עם אוזניות, מנותק ממה שקורה בניסיון להחזיק איזשהו מצב רגשי קיצוני".
מה הרגשת כשצפית בסרט בפעם הראשונה?
"זה נתן לי בעיטה חזקה. אמרתי ליוצרים שלדעתי הצלחנו מאוד בפרויקט הזה, כי הסרט לא מגמתי, הוא מאוד אנושי. האתגר בלשחק דמות כזו זה הפחד והחשש ליפול לסטריאוטיפ של הגבר האלים, ה'מפלצת'. אם הייתי נופל למקום הזה, אני חושב שהייתי עושה עוול לא רק לדוד, שהיה רוצח אבל גם אבא, חבר מסור וספר מצליח עם קהל לקוחות נאמן בתקופה שבה הספרים היו רוק סטארים, אלא הייתי עושה עוול גם לענת. אם דוד היה רק המפלצת הזו, מה היא עשתה שם שבע שנים? למה היא התאהבה בו? למה היה להם כל כך קשה להתנתק אחד מהשנייה? זה התעתוע הגדול והמורכב ביותר של גברים אלימים, והוא מצליח לתעתע לא רק באישה שנמצאת שם, אלא גם בסביבה שלה. אבא של ענת אומר בסרט: 'אם הייתי יודע, הייתי יושב מולך היום לא כאב שכול, אלא כרוצח'".
איך הייתה העבודה עם אגם? בראיון ל"אולפן שישי", היא סיפרה שחלמה לשחק את דמותה של ענת.
"אגם היא פרטנרית סופר מוכשרת, חרוצה ומקצוענית. מדובר בסרט שיש בו המון סיטואציות קצה ואחת המטרות שלנו הייתה לשמור אחד על השנייה. לשמחתי, היה לנו חיבור טוב מההתחלה. כשאתה צופה בסרט פתאום אתה ממש רואה את ענת, וגם אני שכחתי לרגע שאני מסתכל על עצמי".
"באיזשהו שלב אתה כבר שוכח מה אתה רואה, את הדוקו או את הסיפור"
לדברי מילר, אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים ללמוד מהסרט, זה שאלימות כלפי נשים יכולה לקרות בכל מקום. "קנאה היא דבר הרסני. לכאורה היה לענת ודוד הכל: אהבה, כסף והצלחה, אבל היו גם דברים אחרים מתחת לפני השטח", הוא אומר. "היום אנחנו חיים בעידן שכולם עסוקים בלהראות כמה מושלם להם, יש תרבות של הסתרה. אנשים מנסים לא להראות את הדברים הפחות פוטוגניים בחיים ולא להביע קושי. אני מקווה שמעגלי התמיכה של נשים שנמצאות במצב כזה, החברים הקרובים ובני המשפחה שמזהים את המצוקות שלהן, יתעקשו להראות להן את הדרך החוצה".
הסרט "ענת אלימלך – הילדה הכי יפה בירושלים" שיצרו עמנואל נקש וגידי מרון משלב בין עדויות מפי קרוביה של ענת אלימלך ז"ל לבין השחזור הדרמטי של מילר ואגם רודברג שמפיחים חיים באותן עדויות ומעניקים לצופים הזדמנות נדירה לראות מה באמת קרה במערכת היחסים ההרסנית. לדברי מילר, דווקא השילוב בין שני האלמנטים הללו מצליח להעניק לצופים חוויית צפייה עגולה ושלמה. "יש חשיבות לתת לכל האנשים שהכירו אותם בזמן אמת לדבר אותם בצורה אותנטית. באיזשהו שלב אתה כבר שוכח מה אתה רואה, את הדוקו או את הסיפור. הנשימה שלך נעתקת".
מקרה הרצח של ענת אלימלך התרחש לפני כמעט 23 שנה, אבל כפי שנוכחנו לדעת בחודשים האחרונים, התופעה של רצח נשים על ידי קרוביהן לא רק שלא נעלמה, אלא אפילו התגברה והתעצמה בשנים שחלפו מאז. מילר לא חוסך בביקורת כלפי המדינה שלדבריו, לא עשתה מספיק על מנת לטפל בסוגיה. "ההזנחה של הרשויות בטיפול בתופעה היא מצערת ומדאיגה מאוד. אני רוצה להביע תקווה שהקיפאון הפוליטי שאנחנו מתמודדים איתו יסתיים ושהממשלה תטפל בסוגיה הזאת בצורה שורשית ועמוקה. היו כל מיני תוכניות גדולות, אבל בסופו של דבר לא קרה כלום, ההזנחה ואוזלת היד של הרשויות גורמות לכך שהתופעה הזאת עדיין קיימת לצערי".
איזה נורה אדומה אתה חושב שצריכה להידלק לנשים במערכות יחסים אלימות, שבתקווה יצפו בסרט הזה?
"בראש ובראשונה, וזה אולי נשמע מובן מאליו, אבל צריך להגיד גם את המובן מאליו, לא לגלות סבלנות כלפי שום גילוי אלימות, לא פיזית ולא נפשית. אין דרך חזרה משם. דבר שני, וזה נכון לכל מערכת יחסים, אנשים לא צריכים להישאר איפה שלא טוב להם. יש משפט שאני תמיד אוהב להגיד לחברים שבאים להתייעץ איתי: 'תחשוב האם הבן אדם שלידך מרחיב לך את הנשימה או מצמצם אותה'. אם אתה מרגיש שאתה נמצא בקשר עם בן אדם שמצמצם לך את הנשימה, אז כנראה שזה לא המקום שלך. אני מקווה שאין אנשים שימצאו את עצמם במקום הזה, אבל אם יש, הם יעצרו ויגידו: 'זה הקו האדום שלי'. כל אחד צריך לזכור שיש לו את האפשרות לבחור, לדעת שיכול להיות לו יותר טוב ושיש לו זכות לקום וללכת. זה משהו שבמצבים כל כך קיצוניים קשה לזכור לפעמים, ואם הצלחנו להציל אישה אחת ממערכות יחסים כזאת או דומה לה, עשינו את שלנו".