ראינו כבר כמה תחקירי מתחזים מטלטלים: על אודיה שולפטר, המתחזה שהפילה בפח את העיתונאי שרון גל, הזמר אריק סיני ואחרים; על הרב המתחזה שניהל חיים כפולים ועל גברים שהפילו בפח נשים כמו אילנה אביטל או אודטה. בכל אלה, המתחזים נעו בין הכחשת המעשים שיוחסו להם לבין התרחקות מהקורבן, אבל באף אחד מהם לא ראינו הבעת חרטה. הפרק ששודר אמש (שבת בקשת 12) בתכנית, היה שונה.
בניגוד לתחקירים קודמים, התחקיר נולד ביוזמתה של המתחזה עצמה. נכון, בגרסה של לי-יה יחיאל בת ה-39 התגלו לא מעט פערים. היא דחתה חלק גדול מהטענות שהופנו נגדה והודתה רק בחלק מהדברים שיוחסו לה. לאחר שנחשפה בתכנית טלוויזיה שהציגה אותה כלוחמת צדק ואקטיביסטית, יחיאל כנראה הבינה שמעללי העבר שלה עומדים להתגלות. היא פנתה לצוות התכנית בניסיון להקדים תרופה למכה, פתחה את תיבת השקרים שלה בעצמה ונתנה לחיים אתגר ולצוותו הצצה לחיי ההתחזות הסוערים שניהלה במשך שנים. האם העובדה הזאת צריכה לגרום להתייחס אליה באופן שונה ממתחזים אחרים?
"עשיתי המון טעויות בחיים שלי, וכנראה שהתכנית הציפה את הטעויות שלי", היא אמרה לעיני המצלמות. בדומה לסיפורי התחזות קודמים שנחשפו בתכנית, גם הפעם יחיאל החליפה שמות וזהויות: פעם היא טלי אוחיון, קצינת משטרה שנלחמת בפדופילים. בפעם אחרת היא אביטל יחיאל, מנהלת פרויקטים בחברות בנייה. בכל פעם מחדש היא עברה להתגורר ביישוב אחר בארץ כשהיא סוחפת אחריה קורבנות חדשים. בכל פעם היא ניסתה לפתוח דף חדש – ללא הועיל.
אמש באולפן המתחזים, ניסתה לי-יה לפתוח עוד דף חדש. לדאבונה, היא עומתה עם עדויות תושבי גן יבנה שהתגייסו לעזור לה לאחר שהציגה את עצמה כנזקקת וחולה. במהרה התגלו סדקים, או יותר נכון קרעים של ממש, בדף הזה. "הדברים יוצאים מהקשרם", טענה לי-יה כאשר עומתה עם העדויות המפלילות. היא דחתה חלק מהטענות שהציג בפניה חיים אתגר (את הגידול שטענה שהתגלה בגופה הקטינה לכדי "ממצאים שיש לבדוק אותם") והיא לא התנצלה בפני אפרת ונטלי, תושבות היישוב שתמכו בה כלכלית ונפשית ומבלי לדעת שמדובר במתחזה סדרתית. אבל דבר אחד היא כן עשתה – להודות במעשים שלה. לפחות בחלקם, וזה יותר ממה שראינו עד היום.
בואו לא נטעה, אין צורך למחוא ליחיאל כפיים. מדובר במתחזה סדרתית שרק חלק ממעלליה החמורים נחשפו אמש בתחקיר. רבים היו לקורבן של יחיאל, כלכלית ונפשית. ובכל זאת, בואו לא נשכח שכדי להביא את שיפרי שפירא לאולפן המתחזים ולעמת אותה עם הטענות המפלילות כנגדה היה צורך בסיפור כיסוי על תכנית פיקטיבית בשם "אני אתגבר". גם אם המפגש השני שלה עם חיים אתגר לא היה ביוזמתה, לי-יה הביעה נכונות לשתף פעולה עם התחקיר.
"לא הייתה לי אף פעם כוונה לפגוע באדם כזה או אחר. אני לא באה להתייפייף או להצטדק או להסביר את חיי מול התקשורת", הקריאה לי-יה מהדף. "עברתי חיים לא פשוטים. בדרך נפגעו אנשים ממני, ובאמת שאני מצטערת. הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי פועלת אחרת. כל חיי אני שורדת, נאבקת ונלחמת לשרוד את היום-יום. נורא קל לעשות שיימינג, לקלל ולהכפיש אותי, אך מי שלא היה בנעליי, שלא ישפוט אותי בבקשה".
בדבר אחד היא צודקת. אפשר להגיד הרבה דברים על לי-יה, אבל האמת היא שרובנו לא מוסמכים לעשות את זה. כדי להבין מה עובר למתחזים בראש צריך לצלול עמוק לתוך נפשם ולהבין את אישיותם המסועפת. עוד מילדות, כך טענה לי-יה, היא נפלה בין הכיסאות. היא לא פירטה איזה כיסאות אלה היו, אבל אפשר רק לשער שסיפור חיים קל, האישה הזאת לא ממש נושאת עמה. "נכון שיש כאלה שיטענו שיכולתי לבקש עזרה בדרך הגיונית, ישרה ונורמלית, אך הבושה עלתה על זה וגרמה לכל המצב הזה שהיום אני נמצאת בו. לא מחפשת ולו לרגע את רחמיו של אף אדם, אך כן מבקשת שתשימו את עצמכם רגע במקומי ותבינו שפעלתי מתוך ייאוש ופחד. לא היו לי הרבה ברירות", היא אמרה.
אני לא ממליצה לאיש ממי שהכיר את לי-יה, על כל זהויותיה ושמותיה, לתת בה אמון שוב. לא ממליצה לאפרת רפאלי, שאימצה את לי-יה והפכה אותה לדיירת קבע בביתה, להזמין אותה שוב לארוחת ערב. גם לא ל-ב' וג', הגברים שנפלו ברשתה. אין לתת במתחזים אמון בפעם השנייה, אבל לכל אלו שצפו אמש בלי-יה מבלי להכיר אותה הייתי ממליצה לחשוב, ולו רק לרגע גם על הצד שלה ולרחם עליה.
לכל בן אדם יש זכות לפתוח דף חדש ולשים תקופה מסוימת מאחוריו. אסירים מרצים מאסר ומשתקמים, מכורים עוברים סדנאות גמילה ונגמלים. האם לי-יה מסוגלת לכך, או שההתחזות טבועה בה? את התשובה כנראה שלא נדע, אבל השאלה בהחלט ראויה להישאל.