שולי, בנו של אביהו, כלוא בתאילנד באשמת סחר בסמים. אביהו יצא לתאילנד על מנת לזרז את מאמצי השחרור שלו, כשאליו מצטרפים אחיו בצלאל וגיסו נתי. השבוע, בפעם הראשונה מאז נכלא, שולי העביר מכתב לאביו.
אבא יקר ואהוב שלי, אחלן,
מה שלום כולם? דוד בצלאל? דודה יונה? דודה ציונה ודוד אביגדור?
תמסור גם דרישת שלום לנתי שעד היום, אבא, אני לא יודע מה הקשר שלו אלינו.
כאן בכלא לא קל. כולם גויים עם עיניים מלוכסנות ולא קל לי להעמיד מניין אבל אני לא מתייאש. חסר לי רק עוד תשע חוץ ממני, ואז בעזרת השם נעשה מניין.
האוכל פה חרא ולפעמים אני תופס חגב ואז אני מבשל אותו בשמש. לא לדאוג אבא, אני אומר ה"המוציא" לפני שאני אוכל את החגב. והוא גם לדעתי חיה מפריסה פרסה אם אני לא טועה.
עושה לי טוב לדעת שאתם פה בתאילנד נלחמים לשחרר אותי. אני בטוח שאתם עובדים כל היום וכל הלילה למצוא דרכים לשחרר אותי לחופשי. אני עוד זוכר איך ביום הראשון במקום ללכת לנוח הלכתם לחפש עורכת דין.
אני גם מחכה לראות את הרכבת החשמלית שקנית לי. זה המשחק הכי אהוב עלי ואני יודע שקנית לי רכבת חשמלית ואני רק עצוב שמרוב מאמצים לשחרר אותי עוד לא מצאתם זמן לבקר אותי בכלא.
אבא, אני מקווה שבשנה הבאה נהיה כולנו בתימניאדה ונלעס גת, ונאכל לחוח וג'חנון ואמן סלע אם לא יתפסו את הסמים שהסלקתי ב"זה" שלי, נעשה גם בוחטה יפה.
אחלן, אחלן, אחלן
שולי
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
