יום שישי הגיע, והמטענים הכבדים מהמשימה השבועית עדיין לא נרגעו. לאון כועס על ההתנהגות של טהוניה במהלך המשימה, ואומר לפאולינה, דור, גילי ואבי בחצר: "נגמר ההתייפיפות, נגמר! אם אשטוף כלים ואכין כמה דגים ליום שישי אז הכל בסדר? האשמה יורדת ממני?". בניסיון להרגיע את הרוחות, אבי אומר: "למה צריך מלחמות על הבוקר? מה יש לכם?". "החסרונות שלי לידה- סוכר", אומר גילי מאוחר יותר לדנה כשהשניים מדברים ליד פינת העישון.
בשיחה בין שלי לאבי, סיפרה שלי שהשבוע החולף היה מבחינתה הכי קשה עד כה. "זה לא בגלל שהכריזו שאני צבועה", אומרת שלי. "אם אני שומע שיחה שלא מתאימה לי, אני הולך לסלון", משיב אבי בניסיון לעזור. "הבעיה היא שיש ימים שאני פשוט צריכה להמשיך לזוז ולזוז", מספרת שלי.
יניב: "אני חולה עלייך טהוניה"
בניסיון להרגיע את הרוחות, יניב מתכונן לבדו לשיחה אישית עם טהוניה, "כל השאר מרגישים חסרי אונים. גם אלה שרוצים לעזור לך חסרי אונים, ושומעים התקפות עליך ואפילו לא יודעים איפה להגן כי הם אף פעם לא מסוגלים להגיע אליך. אני חולה עלייך טהוניה", אומר יניב לעצמו. מאוחר יותר, כשהשניים יושבים לבדם בנסט, טהוניה מתוודה בפני יניב שבני מאוד חסר לה. "הוא היחיד שהיה ניגש אליי ברגע של עצבים, והייתי מרגישה בטוחה. נפתחתי אליו והוא אמר לי 'טהוניה את גיבורה, את חזקה'. זה נורא חיזק אותי", מספרת טהוניה.
עריכת וידאו: מאיה חן ואיילת יחיא
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן