במשך כמעט שבוע הצליחה טהוניה רובל לעמוד בציפיות שלכם. המתמודדת האתיופית הראשונה בתולדות האח הגדול נכנסה לבית בשמלה לבנה, פיזרה חיוכים צחורים לכל עבר, התחבקה וצחקה עם הדיירים והייתה כל מה שהתרגלנו לקבל אי פעם ממתמודדי ריאליטי ישראלים כהי עור: נעימה, שקטה, כנועה למדי ועם משלוח אינג'רה מאמא.
אלא שאז הגיע רוני מיילי, עם צרור מאיים של משפטים חשוכים ואמירות גזעניות, ואילץ את רובל (25) לנטוש באחת את הדימוי הקבוע ולצאת עימות חזיתי בשלב מוקדם כל כך של העונה. הוא קרא לעברה "את בושה לעדה שלך, את סודנית, לא רואים את הפרצוף השחור שלך", היא הגיבה בצעקות אימים ונשבעה שתהיה בסביבה כל הדרך אל הגמר. מאותו רגע, כל מי שהתקרב אליה בחיבוקי "אני דווקא אוהב אתיופים" זכה להדיפה לא מנומסת, טונים עולים ומבט "אל תתקרב אליי" שלא משתמע לשתי פנים. לא כולם בבית הבינו איך זה שדווקא המתמודדת האתיופית מחזיקה על גבה את העימות החריף הראשון בבית – אבל עבור אלו שליוו את רובל בעבר, זה רק היה עניין של זמן עד שהשאגה תגיע.
"התגובה שלה ממש לא הפתיעה אותי, ואני באמת יכולה להבין למה היא הגיבה כמו שהיא הגיבה", אומרת לירון פרץ, חברת ילדות קרובה של רובל. "שבועיים לפני שהיא נכנסה לבית עלה באחת השיחות שהיינו בהן הנושא הזה של האתיופים, וכבר אז ראיתי איך מתלהטות אצלה הרוחות. היא רצתה להיכנס לבית בתור טהוניה, היא עצמה, ולא כנציגה של כל האתיופים. מה שקרה זה בדיוק ההפך, וברור לי לגמרי למה היא מתעצבנת".
צעקות באמצע התחנה המרכזית
הביוגרפיה של רובל היא בדיוק החומרים מהם מורכבים חלומות של מלהקי תוכניות ריאליטי. היא נולדה לפני 25 שנים בכפר חקלאי באתיופיה, התשיעית מתוך 12 אחים, ונקראה בשם "טהו-ניה" שמשמעותו באמהרית "תישאר תמיד".
בתעודת הזהות שלה טרם כניסתה ל"אח הגדול", סיפרה רובל כי התנאים בהם הגיחה לאוויר העולם היו לא פשוטים, וכללו בעלי חיים שמסתובבים חופשי ושאיבת מים מהבאר. כשהייתה בת שנתיים, עזבה את נוף הילדות הזה ועלתה עם משפחתה לישראל. אחרי תקופה קצרה במרכז קליטה הועברו לשכונת קרוואנים "גבעת המטוס" בירושלים, ושם נאלצו להתחיל מחדש בתנאים לא פשוטים. "היה לנו מחסור באוכל ובארוחה חמה. לא ידענו מה זה לחם", סיפרה בתעודת הזהות שלה.
בשנת 1995, כאשר הייתה בת 7, עברה רובל עם משפחתה להתגורר בבית שמש, לראשונה בבית עם מעלית. עבור משפחת העולים מדובר היה בשדרוג רציני, אך התנאים נותר קשים: 14 נפשות, שלושה חדרים, שינה במזרונים על הרצפה. "זו משפחה מאוד מודרנית, אבל הם באו ממקום שבו מביאים מים מהבאר, ממנטליות חקלאית, ולא היה להם פשוט כאן", אומרת החברה לירון. "טהוניה תמיד עבדה כדי לעזור להורים – עוד לפני גיל 15 היא הייתה עושה בייביסיטר, ובהמשך היינו עובדות במשק בית בפסח, חוסכות כסף ונוסעות כדי לקנות בגדים בתל אביב. היא מלצרה באולמות אירועים בבית שמש, הייתה מאוד חרוצה, ואחרי הצבא עבדה שנתיים בקו ייצור במפעל של וופלים, שם היא הכירה נשים מבוגרות ממוצא רוסי שעבדו קשה, היא העריצה אותן על הכוחות שלהן".
בבית שמש התגלתה טהוניה כנערה אמביציוזית ומלאת ביטחון. היא למדה בבית הספר היסודי "פירסט" בעיר, ומשם המשיכה לתיכון "אנקורי" בירושלים. למרות שחברים מספרים שמעולם לא נחשבה לתלמידה מצטיינת (עד היום לא השלימה את כל מבחני הבגרות), הם מתארים אותה כילדה דעתנית ומקובלת, שממש לא התכוונה להידחק לעמדה המתנצלת של העולה החדשה. כנערה שינתה את שמה למיכל, התחילה לצאת לערבי כיף בתל אביב שכללו בילוי במועדון וארוחה קבועה ב"סודוך", והפכה לבת בית במשפחתה הכל-ישראלית של חברתה הטובה לירון.
"טהוניה היא כמו הבת שלי, כולי מצטמררת כשאני מדברת עליה, היא ילדה שלי", אומרת דפנה פרץ, אם המשפחה. "ההורים והאחים שלה גרו לא רחוק מאיתנו, ובמשך תקופות מסוימות טהוניה גרה אצלנו והייתה אחת משלנו – ישנה איתי במיטה, עשתה איתי שיחות נפש, ישבה איתי במטבח, עזרה לי לבשל. היא הייתה מתייעצת איתי על כסף, עוזרת לי לפעמים עם טיפולים קוסמטיים, עושה דברים שהבנות שלי אפילו לא עושות איתי. לאחרונה שיפצתי את הבית והיא קנתה לי מתנה תנור - אמרה לי 'זה בשבילך'. התרגשתי נורא".
היא נתקלה בגילויי גזענות בשנות ההתבגרות שלה?
"הילדה הזו אמרה לי תמיד שהגזענות במדינה שלנו יותר גרועה בעיניה הרבה יותר ממה שהולך בחו"ל. אני זוכרת שכשטון (שם החיבה של טהוניה) הייתה נערה, קבענו להיפגש בתחנה המרכזית בירושלים כדי לנסוע יחד הביתה, והיה שם מישהו שזרק הערה על האתיופים והיא ממש התעצבנה. היא התחילה לצעוק עליו ולמרות שניסיתי להרגיע אותה לא הצלחתי. היא מטעה – נראית עצמאית ובטוחה, אבל בפנים היא נורא רגישה, אכפת לה מה חושבים עליה. כשהיא שומעת גזענות משהו בה נדלק, והיא תגיד מה שהיא רוצה להגיד בלי לחשוב פעמיים. יש לה נפש שאין להרבה אנשים, כזאת של נתינה, אבל היא יכולה להיכנס בבן אדם כשהוא פוגע בה. אני לא מאשימה אותה. כשמבינים מה העדה הזאת עברה ומאיפה אנשים כמו טהוניה באו, מבינים גם למה הם מתנהגים ככה".
החליטה שהגיע הזמן לחזור למקורות
בתום שירותה הצבאי בחיל ההובלה החליטה רובל לתרגם את כל המחמאות שקיבלה על המראה החיצוני שלה לאורך השנים לקריירה. היא התחילה לעבוד בעבודות קטנות בתחום, אבל נכנסה עמוק יותר אל תוך עולם הזוהר רק כשפגשה במסגרת אירוע במועדון הקלרה את מעצב השיער המפורסם מישל מרסייה, שמבוגר ממנה בכמעט שלושים שנה. השניים הפכו לבני זוג במערכת יחסים הנמתחת על פני שלוש שנים, ורובל נכנסה איתו אל תוך עולם חדש ונוצץ, רחוק מאוד מהילדות הלא פשוטה בבית שמש.
"אני הכרתי את טהוניה דרך מישל מרסייה, שהוא חבר טוב שלי", נזכר אבי אמסלם, מעצב השיער של רובל בחמש השנים האחרונות. "היא הייתה באה לעשות תסרוקות להפקות, לאירועים, לתצוגות – וזה קרה הרבה יחסית. היא בחורה באמת מקסימה, חברמנית, אבל גם קצת חמת מזג, אחת שלא מתביישת לומר את מה שיש לה על הלב. הפרשי הגילים בינה ובין מישל לא נראו לאף אחד מאיתנו משונים, כי היום כלום כבר לא מוזר. כל אחד עושה מה שטוב לו".
"מישל הוא בן אדם מדהים, מקסים, והוא העשיר אותה בהרבה דברים", אומרת דפנה. "התקופה איתו ביגרה אותה מאוד: היא הלכה אז לאיזה קואוצ'רית שעבדה איתה, והייתה להם שגרה טובה ביחד. הם היו הולכים בבוקר לעבודה ולפעמים היא הייתה מגיעה הביתה לפניו, מכינה לו לאכול, מנקה. הילדים שלו אהבו אותה. אז נכון, בהתחלה תמיד אנשים מרימים גבה ואומרים 'היא הולכת בשביל הכסף', אבל אני יודעת שהיא העריכה וכיבדה אותו ושהוא העריך וכיבד אותה. היה חשוב לה לא להרגיש שנותנים לה, שהיא עושה בכוחות עצמה. היא יודעת להשיג מה שהיא צריכה, יש לה מרפקים שחבל על הזמן".
היא תמיד הייתה בחורה מחוזרת?
"בואי נגיד שקשה להתעלם ממנה בכל מקום שהיא הולכת אליו", אומרת לירון, בתה של דפנה. "היא מאוד מחוזרת, אבל היא בדרך כלל לוקחת את זה בקטע ידידותי, לאו דווקא לפן הרומנטי. גם צריך לזכור שלא קל לקלף אותה, להבין מה קורה בפנים".
הקשר הרומנטי עם מרסייה הפך את חייה של רובל. בתעודת הזהות שלה לפני הכניסה לבית קבעה כי "הייתי מאוהבת בו עד כלות נשמתי" – אך מעבר לרגשות העזים, מספרים המקורבים לה, גם אורח החיים שלה קיבל שדרוג מיידי. השניים גרו בדירתו של מרסייה בהרצליה, ורובל עבדה במספרה שלו וקיבלה ממנו משכורת. כשהחליטו לפרגן לעצמם חופשות, זה כלל הרבה טיסות לחו"ל ודילוגים בין מסעדות יוקרה, הכי רחוק מהקופונים שאיתם הייתה מסתובבת בעבר כשיצאה לקניות.
"מישל היה המנטור שלה, ואיתו היא למדה מה זה החברה התל אביבית, הכירה אנשי עסקים ונסעה הרבה לחו"ל", מספר הסוכן לשעבר רוברטו בן שושן, שליווה את טהוניה בשנים האחרונות כמנהלה האישי. "היא בילתה הרבה במועדונים, יצאה, הסתובבה. היא הפכה לישראלית תל אביבית טיפוסית".
לפני כשנה וחצי החליטו מישל וטהוניה להיפרד, אך הוא עדיין היה מעורב בהחלטתה לארוז מזוודה ולנסות את מזלה בלונדון. רובל טסה לשהות של שמונה חודשים בדירת דוגמניות בבירה האנגלית, שם ניסתה לפרוץ לקרירה בינלאומית. "זאת הייתה תקופה מאוד קשה בשבילה", מספרת החברה לירון. "היא הייתה מסתובבת ברחובות בקור כלבים עם מפה כדי למצוא את סוכנויות הדוגמנות, נוסעות המון זמן בטיוב רק כדי שיעשו לה אודישן של דקה, ימדדו לה את המותן ויגידו לה שבעצם לא מתאים. למרות הכל היא לא נשברה והמשיכה, וכשהיא החליטה לחזור לארץ זה היה כבר כשהיא כבר ממש מיצתה".
עם השיבה לארץ זכתה רובל לפוש רציני לקריירה, כשהוכתרה למנצחת בתחרות ה"טופ מודל" המקומית. מיד אחר כך נוצר החיבור המקצועי שלה עם הסוכן רוברטו בן שושן, שעודד אותה לגשת לאודישנים של "האח הגדול", וגם תמך בה כשהחליטה לנטוש את השם "מיכל" ולחזור לשם ילדותה, כחלק מהאני החדש שלה. "כשהכרתי אותה בתקופה עם מישל היא קראה לעצמה מיכל כי היא רצתה להיטמע בחברה הישראלית, אבל אז פתאום היא הודיעה שהיא חוזרת למקורות", הוא מספר. "אני אמרתי לה שטהוניה זה באמת שם של דוגמנית על. לפחות בעניין הזה היא שמעה לי".
כפי שמשתמע, הקשר בין רוברטו לרובל הסתיים בטונים צורמים, לדבריו – משום שנסעה לאילת כדי להופיע בתצוגת אופנה ללא ידיעתו. "זה היה הגבול מבחינתי", הוא אומר. "החלטנו להיפרד מקצועית כי ההתנהלות הזו לא הייתה מקובלת בעייני. טהוניה היא בחורה קשה מאוד, דעתנית, יש לה דעות מוצקות לגבי דברים ואין לה סבלנות להקשיב. אני אוהב אותה מאוד בתור בנאדם, אבל ברמה המקצועית לא הסתדרנו. אחד הדברים שהכי עיצבנו אותי אצלה זה שהיא הולכת עם שיער פזור. אני אוהב אותה עם שיער אסוף, וגם בתחרות סופר מודל העולמית באיי פיג'י, לשם היא נשלחה לייצג את ישראל בשנה שעברה, ביקשתי ממנה שתלך עם שיער אסוף. בסוף היא התעקשה על פזור – וזאת אחת הסיבות שהיא לא זכתה, לדעתי. יש לה גישה בעיתית, וזה בעוכריה. לדעתי זה מחוסר הבטחון שלה, שהיא מנסה כל הזמן להסתיר".
"חייבת לשנות גישה כדי להצליח"
בשבועיים מאז שנכנסה לבית האח, הפכה רובל לאחד השמות הבולטים בעונה הנוכחית. אלא שלהליכה עם האמת במקרה הזה יש מחיר: אם בהתחלה סיפור החיים המרגש של העולה מאתיופיה העלה את סיכוייה להעמיס את צ'ק הזכייה –לאחר העימות הקולני עם רוני מיילי גם צצו קולות שהתנגדו לשפה שבה השתמשה ולצעקות שהיא משחררת תכופות על יושבי הבית. פתאום לכל אחד יש מה להגיד על הפיוז הקצר של המתמודדת – אך מכריה מסבירים שזה פשוט חלק ממנה, ושאסור לתת לו לבלבל אתכם.
"טהוניה מאוד ישראלית, לטוב ולרע", מספר הצלם נתי הורטיג, שצילם את בוק הדוגמנות שלה. "אני יכול להגיד שהיא אסרטיבית, יודעת מה היא רוצה. אני זוכר שבאמצע הצילומים צלצל לה הטלפון והיה על הקו איזה איש שירות מחברה שחייבה אותה בלי צורך והיא יצאה החוצה כדי לדבר איתו. שמענו את הצעקות עליו מבחוץ, ידענו שהיא מעמידה אותו עכשיו במקום. לקח לה זמן להירגע, וזה פחות טוב לצילומים".
אתה צופה לה עתיד מזהיר כדוגמנית?
"היא יודעת להצטלם ולעמוד מול מצלמה, היא מוכשרת, אבל היא לא הטייפ קאסט של הדוגמנות האנורקטית, ההרואין שיק. יש לה גוף מאוד נשי. במהלך הצילומים דיברנו על זה שבגלל שהיא שחומת עור יותר קשה לה להתקדם בארץ, שדוגמנית שחורה צריכה לעבוד יותר קשה בשביל להצליח. היא מודעת לזה שיעדיפו בלונדינית עם עיניים כחולות ושזה לא לטובתה".
"אני ניסיתי לסגור לה קמפיינים, ואני חייב להגיד שזה לא קל עם דוגמנים אתיופים בישראל", אומר רוברטו. "אולי אחרי האח הגדול ועם טיטי מלכת היופי החדשה, הגישה הזאת סוף כל סוף תשתנה".
גם סוכנת הדוגמנות הוותיקה בטי רוקוואי קובעת שההצלחה של רובל לא מובטחת, למרות העניין הרב שהיא מעוררת. היא עוד זוכרת איך פגשה אותה לראשונה, ומתקשה לשכוח את הרושם הרב שהותירה עליה . "זה היה באיזה אירוע שהיא נכחה בו עם מישל מרסייה, וישר ניגשתי אליה ושאלתי אותה מי מנהל אותה", היא מספרת. "נורא התרשמתי מהביטחון שלה ומהנוכחות שלה, שממנה אי אפשר להתעלם. היא יפיפייה בטרוף והזכירה לי את מלכת שבא, ולמרות שהיא לא נחשבת רזה במיוחד בעולם הדוגמנות, בעיניי היא מאוד מאוד סקסית.
"שלא כמו דוגמניות אתיופיות אחרות, למשל אסתי ממו שהייתה מיוצגת אצלי, טהוניה היא ממש לא בחורה מופנמת ושקטה. אי אפשר לפספס אותה, גם בזכות המראה הנדיר שלה וגם בזכות זה שהיא נורא קולנית ושופעת ביטחון עצמי. נראה לי שההשתתפות שלה באח הגדול זה סוג של ניסיון אחרון לפרוץ לתודעה, ואני בטוחה שזה יעשה לה טוב, למרות שעד עכשיו היא יוצאת שם ממש רע אם תשאל אותי. לצערי, ההתנהלות שלה היא של שכונה, והיא יוצאת נורא וולגרית ומתלהמת וחבל שהיא נכנסה לכל הוויכוח הזה עם רוני מיילי. היא חייבת לעדן את עצמה אם היא רוצה להצליח להתקדם בתוכנית ולפרוץ אחרי זה קדימה. אין לי ספק שהיא תזכה ללא מעט קמפיינים ול- 15 דקות תהילה, אבל בטווח הארוך זה לא יהיה לה קל. היא תצטרך ללמוד משחק ולהיאבק בהמון סטראוטיפיים בכדי להישאר בתודעה, אחרת היא פשוט תעלם, וגם לשנות את הגישה הזאת".
גם העיתונאי בן העדה האתיופית דני אבבה חושב שטהוניה צריכה להתאפס, ומהר, כדי להפיק מהתוכנית את המירב. ברחוב אמנם תופסים אותה כמתמודדת הריאליטי האתיופית הראשונה שמבקשת לבנות לעצמה פרסונה המנותקת ממוצאה העדתי, אבל אם תשאלו אותו – עם קצת מחשבה קדימה, רובל תבין שהיא עושה לעצמה יותר נזק מתועלת. "אני חושב שטהוניה עושה שירות גרוע מאוד לקהילה האתיופית", הוא אומר. "כל האובר רגישות הזאת בכל מה שמתחרז עם המילה 'אתיופים' זה פשוט איום ונורא וצריך להיזהר מזה. מותר לספר בדיחות על אתיופים, ואם קורה שאנחנו נעלבים מכל אידיוט שמספר עלינו בדיחה אז כנראה שמצבנו רע מאוד".
מהרטה ברוך, שכיכבה בעצמה בעבר בריאליטי השגריר, מגלה יותר אמפטיה לטהוניה ושולחת לה חיזוק, גם אם היא לא שומעת: "היא ממש זעקה שיפסיקו להתייחס אליה רק כאתיופית, רק כצבע העור, וזו צעקה שהרבה כהי עור ואתיופים זועקים אותה", היא אומרת. "הרי לא משנה לאן תגיעי בחיים, תמיד קודם כל יתייגו אותך כאתיופית. ההתייחסות אלינו היא כאל קבוצה, ההתעלמות מהאינדיבידואל לא זרה לנו. כשהיא הותקפה בצורה ברוטאלית בהערות גזעניות רציתי רק לחבק אותה ולומר לה שזה לא אישי נגדה, שזו בעיה שלו ולא שלה. אני חושבת שההשתתפות שלה תשנה את הדעות הקדומות כי היא מוכיחה שאנחנו יותר מהצבע, יש בנו יותר מזה. אתה רואה מישהי יפה וצעירה, רהוטה, שמתמודדת עם המצב הקשה הזה מאוד יפה - זה עוד צעד לכיוון טוב של הקהילה".
"טהוניה אמנם אתיופית, אבל היא ישראלית, וחשוב לזכור שהיא מביאה מטען ייחודי כמו כל אחד אחר שם בבית", אומר הח"כ לשעבר שלמה מולה. "אני מבין מאיפה היא באה: היא לא אמורה להיות שגרירה של כל עולי אתיופיה, היא מייצגת קודם כל את עצמה".
אתה חושב שהגישה שלה היא הנכונה כדי לשנות את התפיסה של העדה?
"אני חושב שרק עבודה סיזיפית קשה ויומיומית מביאה שינוי. יש הרבה צעירים טובים ואיכותיים והם יוצרים מציאות. טהוניה עצמה? בחורה על הכיפאק, דעתנית כזאת וזה מצוין. טוב לראות שיש מישהי שלא מוכנה לעבור על דברים בשתיקה".
קרדיטים: בתמונות של הצלם נתי הורטיג: דוגמנית-טהוניה רובל לסוכנות רוברטו, איפור ועיצוב שיער- לובה מקסימוב, תכשיטי כלות (בלוק כלה) איה בן יעקב, שמלת כלה - אפרת בסנדילוב.