כשארז ואסי קפצו לביקור בבית, הם שאלו את הדיירים איך הם מרגישים. סער ענה שהוא מרגיש כמו קצין קרבי בזמן משימה. אלירז יצא חומוס. אלין יצאה מגנום. גם פותנה היתה עסוקה באוכל. גואל ענה שהוא מרגיש כמו ורתר של גתה. זה הימור די בטוח שאף אחד מהדיירים לא ידע על מה הוא מדבר, כמו שלפני שבוע זה היה הימור בטוח שגואל לא יגיע לגמר.
הוא לא יפה, לא מתוק ולא מצחיק. אין לו סקס אפיל, הוא לא מצטיין במשימות, וגם בניקיונות ובישולים יש טובים ממנו. הוא הומו, אבל רחוק מלהיות ייצוגי ומשעשע כמו – נניח – מיקי בוגנים. אין לו "אינטליגנציה רגשית" (מכבסת מילים ל"עולה כיתה אך לא בבית ספרנו"), וגם בתככים הוא מקבל לכל היותר "כמעט טוב". בשורה התחתונה – מדובר באיש לא הכי נחמד, אז למה שיזכה? כי בים הריאליטי חסר, כמו אוויר לנשימה, אינטלקטואל. מבין המתמודדים בגמר, גואל הוא אולי היחיד שדיאטת הקריאה שלו לא מתבססת על פנאי פלוס, ושהתפריט המוסיקלי שלו לא נשען על ליידי גאגא. בבית שדייריו סבורים כי בגין היה ראש הממשלה הראשון של ישראל, ושאוסטרליה נמצאת ביבשת אירופה – גואל יכול להתמנות בקלות לפרופסור מן המניין.
גואל הוא גם לבטח המיזנטרופ שבדיירים. בים הכנות המעושה של אלירז-אלין-סער שקוראים רגשות (תודה – אבל עדיף לקחת פסיכולוג), מטפלים בילדים זרים (בשביל זה משלמים לגננת), ומבטיחים לתרום את כספי הזכייה לצה"ל (זה האח הגדול או השירותרום?), דווקא אמירות כמו "אני לא אוהב אנשים" ו"לא בא לי לטפל בילדים גדולים וגם לא בילדים קטנים" הם הדבר הכי לא מזויף.
גואל הוא איש לא צעיר ולא פרובוקטיבי. הוא מדבר במלים לא פשוטות ולא מתחנפות. נהוג לחשוב שסיכוייו לזכות נמוכים, מאחר והקהל מעדיף דיירים צעירים (אלין), שמדברים פשוט (אלירז), נראים נחמד (שיפרה), או לפחות עושים פרובוקציות (בובליל). אלו דיירים שהצופים בבית יכולים ליצור איתם קשר וירטואלי דמוי חברות או אפילו הזדהות. קשה לעשות את זה עם גואל. מאידך, עצם העובדה שגואל הגיע לגמר מרמזת שהסוס השחור יכול לדהור רחוק.
**הכותב הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון