אם היינו מספרים לכם שאנחנו מסוגלים לגרום לכם להתאהב בבן אדם תוך חמש דקות - הייתם מאמינים לנו? ובכן, יש לנו סיבה טובה מאוד לגרום לכם להאמין לנו, כי המדע לצידנו.
בסוף שנות התשעים הצליח הפסיכולוג ארתור ארון לגרום לשני אנשים זרים להתאהב זה בזה בתוך פחות משעה. את זה הוא עשה באמצעות שאלון של 36 שאלות שהופכות בהדרגתיות לאינטימיות ומורכבות יותר. המטרה הראשונית שלו בכלל לא הייתה אהבה אלא לפתח בזמן קצר קירבה, אמון ואינטימיות בין סטודנטים שונים במעבדה שלו. בהמשך, כשארון בחן האם הוא יוכל לגרום לאנשים זרים לחלוטין לפתח רגשות דומים, התוצאות דיברו בעד עצמן: זה אפשרי.
אז בעזרת השאלון של ארון, ננסה לגרום לכם להתאהב הפעם בלידור אדרי - כוכבת זה לא הגיל שמגלמת בסדרה את דמותה של ניצן, בתה הקפריזית של טליה (מירי מסיקה). לקראת הפרק שישודר בסדרה הערב (א', 22:15 בקשת 12), נאלצנו לעשות לשאלון כמה התאמות, כי בכל זאת, קצת מורכב לארגן לכם פגישה אינטימית עם לידור, אבל תהיו בטוחים שהוא עדיין עושה את העבודה.
"מת, סבתא שלי".
"אני מרגישה שהנקודה שאני עומדת בה כרגע בחיי היא המושלמת והמדויקת ביותר עבורי, היא לפי הכלים שלי בדיוק. מעבר לזה, הספוט שלי הוא על משחק. בטח שהכרה היא חלק מהעניין, אבל כרגע תודה על מה שיש ומה שיבוא יבוא, אמן".
"הכי כן. אפילו מאלה שיכתבו על דף מה בדיוק אני רוצה להגיד".
"מלא באנרגיות טובות ממני ומהסביבה שלי".
"אני שרה לעצמי די הרבה, באוטו עם מוזיקה או סתם על הגיטרה. לאדם אחר, לפני משהו כמו שלושה חודשים לחברה שלי יעל. היא ניגנה בפסנתר וטחנו שירים כל הלילה. איזה כיף".
"אם הנפש שלי התפתחה וגדלה עם השנים למקום טוב, אז גוף".
"האמת שלא, אי אפשר באמת לדעת אבל אני מאוד מקווה שבטוב ולטובה. אמן".
"א. החיות שלה, יש לה אנרגיות גבוהות. ב. הרגישות שלה, כל דבר יכול להעציב אותה, לעצבן אותה או לגרום לה להרגיש משהו. ג. חלק מהסלנגים שלה. מה דה פאק?".
"הדברים הפשוטים ביותר: שאני נושמת, שיש לי ידיים, רגליים, שאני שלמה, הכל במקום, לא חסר לי דבר. ברוך השם".
"כנראה שכלום. הכל היה לטובתי והביא אותי לנקודה שבה אני נמצאת היום".
"וואי, איך? אי אפשר!".
"להיות כל הזמן שמחה".
"למה דברים שעדיין לא הבנתי למה הם קרו - קרו".
"לנגן בפסנתר. עדיין לא עשיתי את זה כי אין לי פסנתר ואני בעצלנות עם זה כל הזמן. אבל זה חלום חיי והלוואי שזה יקרה לי".
"כל דבר שעמלתי עליו קשה מאוד וקיבלתי אותו. כשעובדים קשה ואז קוטפים פירות, יש תחושת הישג גדולה מאוד, בגלל היגיעה, אתה מרגיש שהיית ראוי לקבל את זה".
"נאמנות".
"כשסבתא שלי חלתה בדמנציה ובקושי זכרה מילים, היה רגע שנישקתי לה את היד ואמרתי לה 'סבתא, אני אוהבת אותך'. היא ענתה לי משום מקום בשלוף, 'גם אני'".
"כל פעם שמישהו הלך לי".
"מגבירה הילוך ומנסה להיות טובה יותר ממה שאני היום".
"כשכל אחד נותן מעצמו בלי לצפות לקבל. זה קשה, אבל נראה לי שזאת יכולה להיות הגדרה של חברות אמת".
"אוויר לנשימה. אין על אהבה".
"החיות שלה, הרגישות שלה, הטוטאליות שלה, הכנות וההומור שלה".
"מאוד, אין על משפחה".
"2 בלילה. לידור נכנסת הביתה, אמא שכנראה לא ישנה אף פעם: 'לידור?', לידור: 'מה?', אמא עושה שלום עם היד וחוזרת לישון. קורע".
"שיהיה בעל לב טוב, שיהיה בעל נתינה ושיהיה בעל אמונה".
"החוויות הרוחניות שלי. פרטנרים לשיחה על דברים עמוקים ורוחניים שחוויתי או שהם חוו. אין דיבור שממלא אותי יותר מזה".
"שאני אוהבת אותה ומחבקת אותה, ומכירה לה מישהו שישכיח לה את לון דחוף".
"את הטירוף שלה, היא דמות על הקצה. אני חושבת שאין כיף גדול יותר לשחקנים מלשחק דמות על הקצה".
"עליתי לבמה עם מונולוג מצחיק, זרקתי שורה שהייתה אמורה להיות פאנץ' - ואף אחד לא צחק. הרגע הזה של השקט בקהל, תחפרו לי בור ואני נכנסת אליו!".
"שלשום, נראה לי".
"אני עכשיו אסתור את עצמי כי גם אמרתי שאני אוהבת את התכונה הזאת בניצן - אבל את הכנות שלה. אני חושבת שכנות זאת תכונה מאוד חשובה כשהיא מול עצמנו. אדם צריך להיות כנה עם עצמו וכמובן עם סביבתו, אבל אני לא מסכימה עם להגיד הכל בשם הכנות. זה עלול לפגוע בבן אדם. כנראה שלא סתם אומרים 'חיים ומוות ביד הלשון'".
"תלוי מאוד מאיזה מקום מגיעה הבדיחה, אבל 'צחוקים' על חסרי ישע או על אנשים בעלי מוגבלויות".
"להורים שלי, שלא מספיק כיבדתי ולא אמרתי להם תודה מספיק".
"כנראה ספר שהחכים אותי מאוד".
"אמא שלי. יקרה לי מפז".
"אימפולסיביות. הייתי רוצה להיות יותר מחושבת ורציונלית ולא לעשות דברים רק מהלב. נעבוד על זה, בלי נדר".