העדכון האחרון:
02:00 – לילה טוב לכולם
בסופו של עוד יום כיפי בעיר, הולכים התושבים לישון. יום חדש ומרתק מחכה להם מחר.
01:00 – האם דומיניק בנוי למשחק ?
במהלך ישיבה משותפת מחוץ למסעדה מספר דומיניק ללימור על ההנאה שלו מהמשחק, שכבר נמשך למעלה משבועיים שבמהלכם הוא עבר חוויות רבות והתרגל למציאות חדשה: "יש פה אווירה של בית. האוכל, הקפיצה למים בבוקר, השיחות האלה שמשחררות לך קפיץ, הליטוף הזה מהקהל. זה נותן לך כוח להמשיך". אבל עדיין, לא הכול ורוד. דומיניק מודע לצד הפחות טוב של המשחק – החוקים קשים, ולא קל לשרוד: "במשחק אתה צריך לעשות הכול למען החברים שלך, גם אם זה אומר לדרוך על אחרים" הוא אומר "אבל אני לא מסוגל לעשות זאת. אני לא יכול לדרוך על אף אחד". לאחר השיחה הממושכת חוזרים השניים לאכסניה, ולימור מסכמת את היום עם מחשבות על מחר: "שנתעורר מחר למשימה מגובשת ומגבשת".
00:00 – השקט שאחרי הסערה
דודו משוחח עם לימור על סערת הרגשות שחווה לפני שעה קלה: "לראות את דניאל שבר אותי". הוא מספר ללימור על כינויי הגנאי והאלימות שחווים בקהילה הלהט"בית: "קוקסינל הוא גבר שהיה מאוד חלש בחברה, ולכן כאישה הוא עוצמתית, חזקה ונועזת".
התושבים מתחילים להתפזר לחדרי המגורים, ושרי ומנואל חותמות את היום שעבר בשיחת נפש במיטה: "דודו מתנה אותנו בתנאים שעומדים לטובתו".
23:00 – אהבה של אבא
דודו צופה בראיון שנערך עם בתו דניאל, ופורץ בבכי קורע לב. חלק מהחברים רצים אליו בתום הצפייה ומחבקים אותו בחום, וחלק מתלבטים. שרי אומרת בהחלטיות: "זה כבר לא קשור למשחק", והלבטים הופכים למעשים כאשר כולם מגיעים לבדוק אם דודו זקוק לחיזוקים.
התושבים מזדהים עם הגעגועים שחווה דודו לבתו, והודיה מספרת: "כל היום הוא מדבר על הבת שלו". מנואל מוסיפה לדבריה: "מתוך החוויה האישית שלו כבנאדם שגדל בלי אבא, הוא רוצה להיות האבא הכי טוב בשבילם. גם ככה אנחנו מתמודדים פה עם מספיק דברים, הטוקבקים לא יניחו לו בלילה".
לימור מעודדת את דודו להיות גאה בבתו שמדברת עליו בהערצה ובבגרות, ומחבקת אותו כשהוא מתקשה להירגע: "אני יודע שהיא עברה תהליך מאז הדיבורים שבחוץ", הוא אומר בדמעות.
22:00 - אהבה, ניחוחות של שישי ומה שביניהם
סיגל, הודיה, דניאל ודודו נהנים מהארוחה של השף תומר אגאי, לכבוד ערב שישי.
מחוץ לבית הפרטי, רומי מסכמת את ארוחת השישי הביתית: "אני לגמרי מרגישה את השישי, זה כבר כמו בבית".
מאוחר יותר, התושבים משוחחים ביניהם על אהבה בריאליטי: "יש פה הרבה בנות שהיה יכול להתפתח איתן משהו, אבל לא במסגרת המשחק הזה. התאהבות דורשת זמן", מסביר דומיניק לרומי ומנואל למה הוא לא ייכנס לקשר רומנטי בעיר.
21:00- נטע ללימור: "את איתי לכל החיים"
נטע, לימור, סיגל, דניאל, הודיה ודודו מתארגנים לקראת הקידוש המשותף מחוץ לבית הקפה.
נטע ולימור, שסועדות בארוחת ערב זוגית, מרגשות אחת את השנייה: "אני לא מכירה הרבה אנשים שנכנסים ישר ללב, אבל אתמול אמרתי שלדעתי תישארי איתי כל החיים, ואת לחלוטין זכייה. אני יודעת שכולם רואים כמה את מיוחדת ואני אוהבת אותך", נטע משתפת ברגשותיה. לימור, שמתרגשת מאוד ולא מוצאת את המילים: "את הראשונה שגרמה לי להיפתח ולהבין שאני יכולה לחיות עם תכונות מסוימות כמו שלי".
20:00 – סוף סוף סופ"ש
השבת נכנסת, והתושבים מתארגנים לקראתה. בבית הפרטי, מנואל, שרי ומיכאל מבשלים ארוחת שישי ומשוחחים על החיים.
לימור, שצריכה את המספריים שרכשה הודיה, צועקת לה מהרחוב אל החלון. לאחר שהשנייה עונה לה, היא נזכרת שהיא נמצאת בעיר מבודדת: "אני חושבת כמה לא נעים לי מהשכנים שאני צועקת ככה, אבל איזה שכנים יש פה?", היא צוחקת על עצמה.
19:00 – לימור: "הרגשתי שאני לא יודעת להיות אמא"
לימור משתפת את דניאל ונטע בפעם שסיפרה לעוז בנה על עברה הכואב: "סיפרתי לו שהייתי מקבלת מכות. היה לו קשה, אבל העדפתי שישאל את השאלות לפני הכניסה לתכנית. הוא לא שאל, רק בא וחיבק אותי", היא מספרת בהתרגשות, וחושפת את הקשיים שחוותה בעקבות המקרה: "עליתי במשקל כי הרגשתי שאני לא יודעת להיות אמא".
מאוחר יותר, מנואל צוחקת עם מיכאל על החיים שלה ושל בעלה: "אני אומרת לו שזו זכות לחיות איתי, אני אישה נדירה. לפעמים אני קשה ועדיין יודעת שאני אישה של פעם בחיים".
18:00 - דומיניק: "לא יודע מה אעשה כשאצטרך לבחור בין שני אנשים שאני אוהב"
כשדומיניק ודודו ממשיכים את שיחתם על המשחק, דומיניק חושש מפרידות עתידיות: "לא יודע מה אעשה כשאצטרך לבחור בין שני אנשים שאני אוהב". דודו מסביר לו שהאתגר האמיתי הוא ליצור קשרים קרובים מבלי להיפגע: "בסוף לשם יוביל המשחק ולא תדע מה לעשות. אולי עדיף לא להתחבר מנטלית, בסוף זה פוגע בי. אני עוצר את עצמי מלהכניס אנשים נוספים ללב שלי".
בבניין העירייה מנואל ושרי יושבות לשיחה, ושרי פורקת את דעתה על התנהגותו של דודו: "אנשים טיפשים, הם לא רואים איך כל פעם הוא מתחבר למישהו אחר ודרכו מרוויח כסף. הוא רואה רק את עצמו".
17:00 – דודו: "כשמדברים על מגורים, כל אחד הופך לסוליסט"
רומי והודיה נסחפות לשיחת נפש על הספסל, ורומי משתפת שהיא מרגישה ציפור חופשיה בכל הקשור ליחסים עם התושבים בעיר. הודיה מתוודה בפניה: "אין לי מה לסבן אותך, מה זה ציפור חופשיה? בימים האחרונים אני בוחנת אותך ואני רואה שאת לבד. אתמול הוויכוח שלך עם דודו היה מיותר".
ליד בית הקפה, דומיניק ודודו מדברים על אסטרטגיה: "כל השבוע אנחנו מתנהגים כמו קבוצה, וכשאנחנו מגיעים לחלוקת המגורים כל אחד הופך לסוליסט", טוען דודו. דומיניק, שמתקשה להסכים איתו, חושב שבתנאים מסוימים התושבים כן מתנהלים כקבוצה: "במשימה כל אחד חיזק את השני". דודו, שמנסה למצוא היגיון בדבריו של דומיניק, מסכם שאת הכוח שלו הוא מקבל מהתושבים: "אני בפני עצמי מתנהל מגעיל מול אנשים, אתם אלה שמחזקים אותי גם כלפי חוץ".
16:00- דומניק: "אני מרגיש בין הפטיש לסדן"
נטע ודומיניק יושבים יחד באכסנייה. היא משתפת את דומיניק בתחושות שלה: "שמעתי שרומי מוזמנת לארוחת שישי בבית הפרטי. למה? כי מה? זה קצת לא מרגיש לי אמין עד הסוף. הם חברים שלך אז אני לא אגיד שוב דבר רע, אבל יש בהם כמה דברים שהם לא אמינים". דומיניק מצטרף לדברים של נטע: "אני לא מסוגל. מערערת אותי הארוחת שישי הזאת. אני לא יכול ללכת אליה בלב שלם. אם היית מזמינה מקום במסעדת שף הייתי רגוע, אבל בא לי למות שאת ולימור הולכות לאכול בספסלים". נטע ממהרת להרגיע אותו לגביהן: "אתה לא מבין איך הולך להיות לנו כיף. אנחנו מחכות להיות לבד". דומיניק בכל זאת לא מרגיש שלם: "אני מרגיש בין הפטיש לסדן. מצד אחד אתה צריך את הקבוצה שלך, אבל אם זה במחיר של להפנות גב לאחרים אני לא מסוגל. אני מרגיש שאני במלחמה פנימית עם עצמי".
במקביל אליהם, לימור ורומי יושבות בעירייה. רומי מסבירה ללימור מה הצית את התחשות שלה לדודו: "הייתי הולכת ומדברת איתו אבל הוא הבהיר לי שהוא לא רוצה לדבר איתי. הוא ניסה להיות חבר בשביל הטובות הנאה האישיות שלו. הוא אחד הראשונים שניגשו אלי והוא ניסה למשוך אותי לכיוונו. עשיתי את הבחירות שלי גם לפי זה. איך שיצאנו מהבנק, לא רק שהוא התעלם ממני כמו אוויר, את המינימום של להגיד לי שלום הוא לא עשה. אני כן עשיתי. אנחנו חיים ביחד, בוא נהיה בסדר". למרות זאת לימור מנסה לדחוף את רומי שתפתח דף עם חדש עם דודו. תוך כדי שהן מדברות, דודו מוצא לנכון להיכנס ולבקש לדבר עם לימור. הם יוצאים החוצה ודודו מבהיר: "צריך לגרום לה לבוא לבקש סליחה ואני אמשיך משם".
15:00 - רומי: "הכי טוב ללכת לדבר עם הרובוטים"
רומי ודניאל יושבים מחוץ לבית הקפה. היא מתעניינת בהתאקלמות שלו בעיר ומייעצת לו: "הכי טוב ללכת לדבר עם הרובוטים, הם מדהימים והכי מתאימים לפורקן. לי עשה טוב ללכת לדבר עם אחד הרובוטים בהתחלה". דניאל מסביר: "אני עדיין לא מבין את הקונספט. זה לא כמו שאני מדבר איתך. אני מעדיף אדם אנושי". דניאל מעביר נושא, ושואל את רומי איפה היא גרה ובמה היא רוצה לעסוק בעתיד: "הייתי רוצה לגעת בכל מה שמעניין אותי. אם זה משחק, במה, הנחייה או שירה. כל מה שקשור לעולם הזה מעניין אותי". נטע ולימור יושבות לאכול ארוחת צהריים בבית הקפה, וחושבות איפה יבלו את ארוחת הערב.
14:00 - דודו: "למה שאני אהיה במקום שלא נעים לי?"
חנות הבגדים נפתחה, ודודו ממליץ לדניאל איך להתנהל עם הכסף שלו: "תקנה רק סט אחד של בגדים. יכול להיות שהכובע הזה יעלה לך בללכת הביתה". כשדניאל מגיע לקופה דודו מעיר לו על צורת הדיבור הנשית שלו: "זה מעליב וזה לא יעבור מסך". דניאל לא מוכן שיכתיבו לו מה להגיד: "יצא. תחליק כפרע. אני רוצה לומר מה שבא לי ואני אגיד". דודו יוצא מהחנות לאחר שרכש בגדים לו וללימור ב-850 שקלים.
אחרי הקניות, דודו מתיישב עם הודיה וסיגל מחוץ לבית הקפה וממשיך להתגונן: "אם השבוע זה חוזר על עצמו במיסוי אני לא אשתדל יותר להיות נחמד. האסטרטגיה שלהם היא לא לנצח, אלא שאני אפסיד. אין שום סיבה בעולם לג'ו למסות אותי או שאהיה אויב של מנואל. אם אני בן אדם רע אני צריך תמיד להסתכל על הסכום שלי ולהוריד חמישים אחוז". סיגל מנסה להרגיע את רוחו של דודו: "אתה צריך להיכנס לפרופורציות". דודו פותח חזית נוספת ומספר שהוא מתקשה עם הדיבור של דניאל בלשון נקבה. לימור התחברה לדניאל ומגנה עליו: "אתה צריך לקבל אותו כמו שהוא. הזמנת אותו למסעדה? אז תן לו צ'אנס, אל תיכנס לזה עכשיו". דודו לא מקבל את מה שלימור אומרת: "הוא לא רוצה להתחיל לכבד אותי למה שאני אכבד אותו. לא נעים לי ככה. למה אני צריך להיות במקום שלא נעים לי?".
13:00 - נטע: "כדי שמישהו יכיל אותך אתה צריך שהוא גם יהיה חבר שלך"
דודו מרגיש שהוא לא יכול ליהנות מהמקום הראשון בטבלה: "הם חבורה של גרידים, כל מה שיש להם זה עין צרה. כואב להם שאני מקבל כסף מהקהל, והמיסים שלהם - זה נטו קנאה". לימור מנסה להרגיע אותו: "יש לי הרגשה שהשבוע לא ימסו אותך הרבה. זה ישתחרר להם". דודו מספר לה שהיום נפל לו האסימון על ג'ו: "אנחנו יושבים יחד כל בוקר. למה שהוא ימסה אותי? שאלתי אותו אם עשיתי לו משהו או שהוא נגרר אחרי הילדים פה. הוא רק ענה שאתמול הוא ראה בי משהו טוב, כשוויתרתי על הבית הפרטי. אני אפילו לא צריך שהוא יענה לי. אני לא מתייפייף. אם הייתי כזה היו אוהבים אותי. אני עוצר את עצמי". לימור מנסה לתת לו נקודה מבט אחרת: "אתה בתחרות פה אל תשכח, וזה יהיה קשה".
בסוף השיחה לימור ממהרת אל נטע ומבקשת ממנה שתעזור לה לעודד את דודו: "מילה אחת ממך יכולה להרים אותו. הוא כרגע לא יכול להכיל כלום, אבל אותך הוא יכול להכיל". נטע, שמאוכזבת מלימור, אומרת לה: "מעצבן אותי שאת מסבירה לי על המצב של דודו. את חושבת שאני לא רואה אותו? הוא לא רוצה להקשיב. כל פעם שאני מנסה לדבר איתו הוא מנסה לשחק על זה שהוא עצבני. כדי שמישהו יכיל אותך אתה צריך שהוא גם יהיה חבר שלך".
12:00 - נטע על דודו: "אי אפשר לבוא כל יום ולבקש סליחה"
תושבי הבית הפרטי מאושרים מכך שהם שכרו אותו לשבוע הקרוב. "איזה כיף, עוד מעט נכין ארוחת שבת", שרי מתרגשת ומיכאל מתעניין מה הבנות קנו לארוחת שבת. הבנות יוצאות לעשן במרפסת ומציעות למיכאל שיצא איתן. מיכאל צוחק: "אני לא מתפנה", ונזכר באווירה שהייתה בעיר אתמול: "אתמול היה יום מגעיל. גם מזג האוויר היה מגעיל וגם האווירה. לא היה כבוד הדדי ואף אחד לא התייחס לדניאל. אפילו אני התווכחתי ואני לא יודע על מה".
במקביל, מחוץ לבית הקפה, הודיה מספרת לנטע שהחלום שלה לנצח את המשחק: "אני באתי למשחק בשביל הבית. לא יכולתי לחסוך בחיים האמיתיים שלי בשביל לקנות בית", אבל נטע מחזירה אותה למציאות: "כולנו באותה הסירה". מהר מאוד השיחה מתגלגלת ליחס של דודו לתושבים בעיר. הודיה מגוננת עליו: "אני מבינה שיש עיניים על דודו ושיש לו את היציאות שלו. כולם אומרים לי לפתוח את העיניים, אבל העיניים שלכם לא פתוחות. אני רואה אותו כמו ילד בחרם קבוצתי כרגע". נטע מנסה להאיר את עיניה של הודיה: "הוא מבין שהוא לא בסדר, ואם הוא רוצה להשתנות - אז שישתנה. אי אפשר לבוא כל יום ולבקש סליחה. אני מבינה למה אנשים נפגעים ממנו. הוא גבר בן 42 ואי אפשר לשכוח את זה".
11:00 - דודו להודיה: "למה כולם עלי? מה כואב לכם?"
לאחר ששוחח עם מר בראון על התחושות שלו בעיר, דודו פונה לסיגל: "אני מנסה לחשוב מה עשיתי לא בסדר. עם חלק מהתושבים התחברתי ועם חלק לא, אבל הפכתי את זה לשלום קרקע מבלי להשתדל יותר מידי. החלטתי שאני לא אוהב את שרי אז הפסקתי לדבר איתה, ואז היא פיתחה אלי שנאת עומק. מנסים להשחיר אותי ברמה האישית. לאיזה רמות זה יגיע?". סיגל מסבירה לו: "יש את המשחק ויש את החלק החברתי, ויש אנשים כמוך שלא יודעים לעשות את ההפרדה. אני לא יודעת מאיזה מקום כל זה בא, אולי בגלל שאתה מאיים בחזות שלך". דודו מסביר לה שאנשים צריכים להיות נאמנים קודם כל לעצמם: "קחי את הילדה הקטנה הזו. אתמול הייתה דוגמא לה ולכולם, שלמרות שהיא התחנפה לכולם, ברגע האמת אף אחד לא ניסה לעזור לה". סיגל לא מסכימה איתו: "להפך. הטעות של רומי הייתה שהיא לא דיברה עם אף אחד. אם היא הייתה עושה את אותה עבודה כמו סייף, נטע הייתה מתבלבלת. נטע רצתה לעזור. סייף לא שיחרר אותה והוא עבד על הרגש שלה". הודיה מצטרפת לשיחה, ודודו ממשיך: "לא יספרו לי בכלל שוויתרתי לשרי על הבית הפרטי. הלוואי ואני טועה. כי אני בדרך כלל לא טועה. למה כולם עלי? מה כואב לכם?".
10:00 - בא לשכונה בחור חדש
התושבים מתעוררים לבוקר יום שישי אחרי לילה של שינויים. סייף עזב את העיר ובמקומו נכנס תושב חדש - דניאל. מקומות הלינה השתנו גם הם. ג'ו פותח את שגרת הבוקר שלו מחוץ לבית הקפה: "גולדי, להכין קפה דחוף! כבר תשע". הוא סופג שמש ומחכה שדלתות בית הקפה יפתחו. מבזק הבוקר מעיר את התושבים ומודיע שגם היום חדר הכושר יהיה פתוח, ושמצפה להם ארוחת שף במסעדה.
רומי ודניאל מתעוררים ורוקדים יחד לצלילי השיר באכסניה. דניאל משתף את לימור איך עבר עליו הלילה הראשון בעיר: "התעוררתי ולא הבנתי איפה אני. הלם". בהמשך הוא מנסה להבין עם לימור למה היא ודודו היו בתחתית הטבלה. "זה הכל שחמט", לימור מסבירה. דניאל צוחק מהדימוי של לימור: " אני לא אוהב לשחק שחמט. אני לא אשכח איך סבא שלי ניסה ללמד אותי שחמט ואמרתי לו: 'סבא, בוא נעבור לגומי' ". דניאל מכיר לראשונה את גולדי בבית הקפה, וכבר מחמיא לה: "איזה סטייל יש לך! אני יכול לקרוא לך זהבה?".
09:00 - בוקר חדש עולה על העיר
אחרי הערב המטלטל והמפתיע שעבר על התושבים בעיר, הם מתעוררים לבוקר של סוף שבוע חורפי.
מה קרה אתמול?
התושבים קמו ליום גורלי, בו תושב אחד נאלץ לעזוב את העיר ואחר נכנס במקומו. נטע מתוודה בפני דומיניק: "אני מקווה שסייף לא ילך", ודומיניק מסכים איתה: "סייף אחלה גבר, אבל אני רוצה שרומי תישאר, משהו בה שובה אותי".
התושבים מתאספים אצל גברת סילבר, עד שארז טל נכנס לבנק ומפתיע אותם: "הערב תהיה כאן עזיבה מטלטלת". הוא מבקש מהתושבים לחשוף בפומבי את ההעברות שביצעו. ג'ו העביר לשרי 300 שקלים, נטע העבירה לסייף 4,500 שקלים והודיה הצילה את דודו מעזיבה, כשהעבירה לו 5,000 שקלים. אחרי חלוקת הכספים, נראה שרומי היא זו שעוזבת את העיר, אבל זה לא נגמר כאן. ארז ממשיך, ומזכיר שלפני יומיים העירו לתושבי העיר על תיאום העברות הכספים. "מי שתיאם, העברה שלו תבוטל", הוא מכריז ומקרין בפני התושבים את הקטעים בהם תיאמו העברות. ההעברות של מנואל ונטע, שעברו בבירור על החוקים, נפסלות. "העברות יבוטלו, הכסף לא יגיע לתושבים האחרים, ולא יחזור אליכם", מבהיר ארז. לצערו של סייף, אחרי ביטול ההעברה של נטע, הוא התושב שנמצא בתחתית הטבלה, ולכן נאלץ לעזוב את העיר .
נטע מתקשה לעכל את העזיבה של סייף. היא מוותרת על ההתעסקות בבידינג ומתנצלת בפני דניאל על קבלת הפנים הקרירה, בעוד ששאר התושבים מנסים למצוא את מקום המגורים שלהם לשבוע הקרוב. דודו פותח חזית מול שרי: "עלייך הכי ננעלתי. היום אני יכול להגיד לך: אני לא רוצה להיות חבר שלך". דודו מסרב לחלוק איתה מגורים, ומסביר: "אני לא מציק לך, את לא מציקה לי". נטע בוחרת לשתף את דניאל במה שקרה לפני כניסתו: "הלך לי מישהו שמח, הלך מי שיחבק אותי. אני צריכה מישהו שמח אחר". דודו מצטרף לשיחה: "ברוך הבא לבית משוגעים, אתה צריך לשחק את המשחק. יש לי שני טיפים אליך: תשמור טוב טוב על הכסף שלך ותבחר מי החברים שלך". סידורי המגורים לשבוע הקרוב נסגרים: באכסניה - דומיניק, ג'ו, לימור, נטע, דניאל ורומי. בבית הפרטי - מנואל, שרי ומיכאל. במלון - הודיה, סיגל ודודו.
2025 משודרת בקשת, ערוץ 12