העדכון האחרון:
00:00 - סיגל להודיה: "את חשובה לי"
רומי, מנואל סיגל ומיכאל יושבים מחוץ לבר. רומי חוששת לגבי מחר: "איך אין לי כוח למחר. יותר מפחיד אותי לא לקבל כסף, מאשר לצאת". מנואל מפנטזת על שיחת טלפון הביתה, ורומי מצטרפת אליה: "אני רק מחכה לזה. אבל אצלך זה אחרת". מנואל מסכימה: "לא ראיתי את הילדים שלי חודש. זה קטע שהם חיים בי, אבל הפרצוף שלהם היטשטש לי".
סיגל עולה לסוויטה ומתיישבת עם הודיה לשיחה, אחרי שהרגישה התרחקות מצדה: "אני ראיתי ביומיים האחרונים שהיה לך קשה לראות אותי. למרות שלא אמרת, אני ראיתי את זה בעיניים שלך והיה לי הרבה מאוד לחץ. זה הדבר האחרון שרציתי לגרום לך להרגיש. החברות שלנו היא מעבר לזה לדעתי". הודיה עונה לה: "אני לא רוצה שתחשבי כל הזמן מעכשיו מה את אומרת, אני זורמת איתך אבל יש ניואנסים קטנים שמפריעים לי". סיגל מבינה ומבקשת: "בני אדם מתבססים רק על תקשורת. למה יש ריבים? בגלל חוסר תקשורת. את חשובה לי ואני מאמינה שצריך לדבר על הדברים".
23:00 - דומיניק: "מי היה מאמין שאני אגשים חלום כזה בטלוויזיה"
התושבים מתיישבים בבר ונהנים מהבורקסים בתפריט הלילה החדש. נטע נכנסת לבר, מתיישבת ליד דניאל ומראה לו את הצמות שלה. "היי ריהאנה. איזה מוזר להסתכל עלייך. כאילו את התושבת החדשה", דניאל מחמיא לה, "אני מתרגש שאנחנו הולכים להיות יחד בבית הפרטי. אני לא מפסיק לחשוב על זה". נטע מסכימה: "כן, ואני מכינה מלא דברים בריאים. סלטים, דגים, קינואה". כשנטע יוצאת מהבר סיגל צוחקת ושואלת את הודיה למה הן עשו לה את הצמות.
התושבים מרגישים כבדים מהבורקסים ומתפזרים לחדרים שלהם כדי להתארגן לקראת השינה. באכסניה, דומיניק מצהיר שהוא רוצה לקנות את מברשת השיניים החשמלית: "זה חלום שלי". הוא אכן קונה אותה, והולך לצחצח יחד עם לימור: "אימא'לה, אני יכול להישאר ככה שעה. מי היה מאמין שאני אגשים חלום כזה בטלוויזיה". נטע לא כל כך מרוצה מהצמות ומחליטה לפרק אותן למרות שאמרה שהיא תישאר איתן עד מחר.
22:00 - מנואל לדומיניק: "שומעים את הבחישות טוב טוב"
התושבים ממשיכים לדון בבידינג מחוץ לבית הקפה. דודו מצהיר: "אני מתחיל סבב שני בעיר. ישנתי בכל המקומות. אני מסכים השבוע לוותר על הבית הפרטי ולהיות באכסניה, אם אני אגור בו שבוע הבא". רומי חוששת מהמגורים עם דודו: "אני לא יודעת אם אני אוכל לישון עם דודו באכסניה. לא נוח לי איתו ואני לא יכולה לשים את עצמי בסיטואציה הזו. בחיים לא הרגשתי כזו מפוחדת מבן אדם. הוא עושה לי רע והנוכחות משפיעה עליי ברמות". דניאל מנסה להרגיע את רומי: "את תעשי את זה כמו גדולה. זה לא ישבור אותך. אני אעשה כל מה שאני אוכל, אני אעזור לך. לא זה מה שישבור אותך. אני אהיה איתך באכסניה ואם יקרה משהו נעצור אותו בזמן". רומי לא מוכנה לקבל את העובדה: "אני לא רוצה להיות איתו בחדר. באמת לא מסוגלת", אבל דניאל ממשיך: "זה לא מקום להיות עקשנית. אנחנו נעבוד על זה".
בינתיים בבית הקפה דודו, הודיה, לימור, סיגל ונטע מסכמים שהשבוע יגורו בבית הפרטי דניאל, לימור ונטע, ושבוע הבא יתחלפו עם דודו, סיגל והודיה באכסניה. מנואל צופה מהצד בשיחה וכועסת: "באיזה עולם הם מסכמים ואנחנו מבצעים? כל ההתאגדות וההתנהלות הזו לא תעבוד. נהיה לי קשה להמשיך לשתוק יום אחרי יום. יש פה נטייה לבנות להיות האו"ם ולמכור שהן פועלות לטובת הכלל, אבל שומעים את הבחישות טוב טוב".
21:00 - הודיה: "כבר לא בא לי את האכסניה או את המלון"
דניאל ולימור יושבים מחוץ לבית הקפה, והוא משתף אותה בשיחה שהייתה לו עם דודו: "הייתה לנו שיחה מדהימה. צחקנו ואמרנו דברים מדהימים. שיחת הומואים, אבל הכי מהממת שאת יכולה לדמיין. מאוד מגוונת. הוא הצהיר היום קבל עם ועדה שאין לנו סיכוי יחד. הוא לא נמשך אליי". לימור מעבירה נושא ומנסה לנחש איפה כל אחד יבחר לישון מחר בבידינג. בעקבות השיחה דניאל רוצה להבין מה התכנית של כל תושב ומחליט להסתובב ברחבי העיר כדי לקבל תשובות. כשהוא עובר בבית הפרטי, רומי אומרת למנואל: "מצבנו קטטוני ולא תהיה ברירה אלא ללכת לאכסניה", אבל מנואל אופטימית: "אלא אם כן מישהו יפתיע בהעברות". גם בעירייה דניאל הצית את נושא הבידינג. הודיה טוענת: "אני מעדיפה לא להיות באכסניה. בתור מישהי שכבר חודש פה והייתי כמה פעמים במלון - כבר לא בא לי את האכסניה או את המלון, בא לי רק את הבית. זה מה שמשאיר אותי שפויה". גם דומיניק וסיגל נכנסים לוויכוח על איך צריך להתנהל בבידינג מבחינה חברתית.
20:00 - דומיניק לג'ו: "מנואל חייבת להתקשר הביתה"
התושבים מנסים להעביר את הזמן עד שיקראו לכל אחד מהם אל גברת סילבר. לימור, הודיה, נטע, רומי ודניאל יושבים בבניין העירייה, והבנות קולעות אחת לשנייה צמות. נטע חושבת על שיחת הטלפון שהיא מתכננת לעשות ביום שישי: "תחשבו שהכסף שהבאתי לסייף היה יכול להספיק לי לשיחת טלפון". דניאל מתרגש מהמפגש הראשון שלו עם גברת סילבר: "בהצלחה לי בבנק. אני רוצה לבקש הלוואה של מאה אלף שקל". דומיניק וג'ו יושבים בבית הקפה, ודומיניק דואג למנואל: "מנואל חייבת להתקשר הביתה. אם תכננת להביא לי משהו, אז תחשוב שאני מדבר בשם מנואל ומבקש כסף".
19:00 – התושבים בלחץ מהעברות הכספים
הודיה ולימור יושבת מחוץ לבית הקפה, ולימור מנסה להגיע ללב של הודיה: "אני עוברת פה דברים דרמטיים. חלונות ההזדמנות שלי בחיים מצטמצמים, אבל אני יכולה עכשיו לתת בוסט לחיים שלי ולעשות קפיצת מדרגה. בחוץ אנשים חברים שלי כי יש לי מקום להכיל, ושכחתי מזה פה. פתאום הבנתי שבאתי לעבוד על עצמי. מוזר לי לבקש עזרה מאחרים כי כל החיים שלי אני מתמודדת לבד ועובדת, ופה לא אני מצילה את עצמי. אם אני אבקש ואגע בך יותר יש יותר סיכוי שתעבירי לי כסף?". הודיה מסבירה: "אני אישית לא אוהבת שמבקשים ממני, אבל אני מעריכה את המקום הזה של לבוא ולבקש".
גם מנואל מודאגת לגבי מצבה, ותוהה יחד עם דודו אם מישהו יעזור ויעביר לה כסף. "את יודעת מה יפה בעיר הזו?", דודו נאנח, "מי שחכם חי מחמישי לחמישי, ומי שחושב יותר רחוק מזה, לא חכם. יש שתי דרכים להינצל - לדאוג לקבל כסף או לדאוג שמי שמתחתייך לא יקבל". אחרי שתי השיחות, דרכיהם של דודו והודיה נפגשות בדרך למכבסה, והודיה משתפת שהיא לא יודעת למי להעביר כסף מחר. דודו מבהיר לה: "את לא צריכה לבחור. תשמרי על עצמך. הכי הרבה תחזקי מישהו מהקבוצה, אבל חבל סתם לפתוח חזית. את תצאי לא בסדר".
18:00 – מנואל: "בני האדם הם חיות אינטרסנטיות"
דניאל ומנואל בשיחה במרפסת של הבית הפרטי. "בני האדם הם חיות אינטרסנטיות", אומרת לו מנואל, "קודם כל אנחנו ממלאים את הצרכים שלנו. ההסתכלות הראשונית הפנימית, היא על עצמך. אם אני עושה לך טוב, אתה גם מרוויח מזה, אבל קודם כל זה עושה לי טוב". מנואל ממשיכה ונפתחת בפניו: "תמיד יש לי תחושת הפסד והחמצה. ירון, בעלי, תמיד אומר לי: 'לא משנה כמה מנות דם אני אזרים לך, את תמיד תצטרכי כפליים'. כדי להיות טובה יותר אני צריכה להתרכז בכאן ועכשיו, אין לי שליטה על העתיד". דניאל מקשיב לה בתשומת לב, והיא מסכמת: "את העובדות אי אפשר לשנות, אבל אפשר לשלוט במתרכזים".
בינתיים בחצר, לימור משתפת את הודיה בחששות שלה לעזוב את העיר לאור המיקום הנמוך שלה בטבלה: "אני צריכה להגיד שאני צריכה עזרה? אני לא רוצה להעמיד בפינה של לבקש, ואז לקבל סירוב. אני סומכת על אנשים שיעבדו עם ההגיון ועם היושרה שלהם, ומקבלת את זה בשמחה". בהמשך, היא מספרת מה עוד מפריע לה: "אני רוצה לצאת החוצה עם בגד נורמלי. לא בא לי לצאת עם הפיג'מה שאני לובשת פה כבר חודש". הערב יורד על העיר, והודיה ורומי פוצחות במחרוזת שירים ארוכה ומשעשעת
17:00 – דודו: "מאז שאני חי את חיי כהומו, אני מרגיש הכי גבר בעולם"
דודו ודניאל ממשיכים את שיחת הנפש: "אני הייתי בעבר מאוד מתוסבך. מאז שאני חי את חיי כהומו, אני מרגיש הכי גבר בעולם", מודה דודו ומוסיף: "היו לי שנים מאוד קשות. לפעמים אני רואה את בני ה-20 ומקנא בהם שהכל פתוח להם עכשיו, לחוות וליהנות מהחיים". דניאל מסכים איתו, ומודה שגם הוא מרגיש כך. הם ממשיכים לשוחח ודודו מפנטז: "אפשר לדמיין עולם אוטופי שבו נולדים כאלה וזה בסדר. בבית חולים באים לאמא ואומרים לה: 'מזל טוב נולד לך הומו'". שניהם פורצים בצחוק, ודודו אומר: "נראה לי שהעולם הולך בצעדי ענק לעבר הכיוון הזה. תחשוב על שני דורות לפנינו, כמה נורא היה להיות הומו. בארץ, עד שנת 1972, זה היה נגד החוק. היה אפשר לעצור מישהו רק על היותו הומו".
בינתיים בסלון העירייה, הודיה ולימור שקועות בקליעת צמות לנטע. דניאל נכנס באמצע ומתלהב מהמראה, מה שעושה לו גם חשק לשינוי תספורת. הוא מספר לבנות שאמר לדודו, שהוא מרגיש, שהיום הוא יצא מהארון. הן מנסות להבין למה, והודיה קולעת: "כי רקדת עם חולצת בטן והתפרקת", הוא מסכים.
16:00 – דניאל או דניאלה?
דודו ודניאל מתבודדים בבניין העירייה ומשוחחים. דודו מזכיר לדניאל ששאל אותו 'למה בחרו בך?' ביום שבו נכנס לעיר: "אתה אמרת שזה בגלל שדניאל הוא טיפוס עצוב, הוא וויתר על אהבה ועל זוגיות, הוא הבין שבעולם הזה כבר לא תהיה לו זוגיות", אומר דודו. דניאל נזכר בדברים ומסביר לדודו על האבחנה בין שתי הדמויות שחיות בו: דניאל העצוב והבודד, לעומת דניאלה המצחיקה והחברותית. "דניאלה היא מצחיקה, ומשעשעת. היא מישהי שרוצים להיות בקרבתה", הוא טוען, ודודו מבקש לדעת את מי הוא מעדיף: את דניאל או דניאלה?
"אני אוהב את דניאלה, אבל יותר כיף לי כדניאל. הוא סובל הרבה ולבד הרבה, אבל אני כבר לא מצליח להבין אם אני סובל מזה או נהנה מזה", הוא מודה. דודו מקשיב לו בתשומת לב ומסכים. "אני רואה שלדניאלה הרבה יותר קל בקטע החברתי. מתי דניאלה נולדה?", דודו מתעניין, ודניאל מספר: "נפל לי האסימון כשהבנתי שאני נמצא עם הבנות ומסתכל על הבנים. תמיד דניאלה הייתה מלכת המשפחה, עולה על השולחן, שרה ורוקדת", הוא אומר בעצב ומוסיף: "כל המשפחה הייתה אומרת: 'איך הוא לא נולד בת?'"
15:00 – ההתנצלות של סיגל
סיגל קוראת לכל התושבים להתאסף ליד בית הקפה. "רציתי לבקש מכולם סליחה על היומיים האחרונים שהייתי לא אני. אני רוצה שתדעו שאני אוהבת אתכם. אל תקחו אישית, עברה עליי טלטלה אישית קצת מורכבת", היא אומרת ומוסיפה: "כל אחד כאן מיוחד בשבילי, ולכן חשוב לי לבקש סליחה. אם מישהו הרגיש משהו לא נעים ממני, אני מתנצלת". בסיום דבריה, התושבים מוחאים לה כפיים וניגשים לחבק אותה, והאנרגיה הטובה חוזרת לשרור בעיר. לסיום, סיגל מסכמת את הווידוי וקובעת: "גם כשאין לנו מצב רוח, אנחנו פה אחד בשביל השני".
14:00 – דודו: "המשחק פה הוא כמו פוקר – מותר לרמות"
רומי משתפת את ג'ו בחששות שלה לצאת מהעיר, לאור המיקום הנמוך שלה בטבלה: "אמרתי לעצמי להחזיק לפחות שלושה שבועות, חודש. אני לא יודעת מה יהיה מחר, אבל יש לי תחושה ממש אפורה". ג'ו מעודד אותה לא להיכנע לתחושות הקשות: "תרימי את עצמך, את לא יודעת מה יהיה מחר, הכל עוד פתוח".
בינתיים בחצר, דודו ומנואל מדברים אסטרטגיה, ומנתחים את המצב הנוכחי בטבלה. הם תוהים איך המיסויים ישפיעו על המאזן הנוכחי: "מי שלא מיסה אותי עד היום הם: הודיה, סיגל, לימור ואת", דודו מציין, וממשיך: "פה במשחק זה לגיטימי להתחכם טיפה, זה כמו במשחק פוקר שמותר לרמות. גם אנשים שהם לא רמאים ביום יום, מרמים בפוקר. זה המשחק, ולכן זה מותר" הוא קובע.
13:00 – דודו ללימור: "הדרך הכי טובה למצוא את עצמך, זה כשאתה הולך לאיבוד"
דודו ולימור מנהלים שיחת נפש על חולשות, פחדים והגנות ואיך העיר מציפה אותם. "אני חושב שכל אחד צריך ללכת לטיפול, זה הדבר הכי טוב שעשיתי בשביל עצמי, אני ממליץ לכל עם ישראל ללכת לטיפול", מספר דודו. לימור בתגובה פותחת בפניו את הלב ומשתפת: "ביום יום אני החזקה, פה כל החולשות שלי מתגלות. אני לא רגילה להראות את הצד הזה בי ולא רק לבכות בלילה בכרית". דודו מנסה לעודד אותה ואומר: "זה טיפול פסיכולוגי פה מול עם שלם, להודות בחולשה שלך זה חוזק. את צריכה לבטל את כל רעשי הרקע". בהמשך השיחה, לימור מתחזקת מדבריו ומחליטה: "אני חושבת שאני יעשה 'ריסטארט' על עצמי, אתה סופר צודק", ודודו מסכים איתה. "הדרך הכי טובה למצוא את עצמך, זה כשאתה הולך לאיבוד", דודו מסכם את השיחה.
מאוחר יותר, לימור יושבת לארוחת בוקר עם דניאל ומשתפת אותו במסקנות שהגיעה אליה מהשיחה עם דודו: "השיחה איתו הורידה לי אסימונים, השלמתי עם זה שאני לא כזאת חזקה", ודניאל מציין בפניה שהיא קיבלה מתנה כשנכנסה לעיר.
12:00 – יאללה זומבה
התושבים מתכנסים מול בניין העירייה לשיעור זומבה סוחף ומהנה עם המדריכה ריקי שהגיעה במיוחד. ההנאה גדולה וכולם רוקדים ושמחים. ברקע מתנגנים שירים מקפיצים, וההפתעה הכי גדולה היא השיר "טוי" של נטע ברזילי.
11:00 – דודו מרגיש בבית
אחרי ארוחת הבוקר, בשיחה עם מר בראון, דודו מספר מה היה הדבר הראשון שהיה חשוב לו בתחילת המשחק: "כשנכנסתי לפה היה לי רק דבר אחד בראש – לחשוף את המיניות שלי מול כל עם ישראל. לא היה אכפת לי מהמצלמות או מהפרסום. רק להיות מי שאני". בהמשך, דודו מספר שלמרות שהחשיפה הזאת העצימה אותו ברמה האישית, החברויות שיצר עם התושבים האחרים חיזקו אותו אף יותר: "האנשים שהתחברתי אליהם פה לא הייתי מתחבר אליהם בחוץ. הודיה למשל, מה הסיכוי שהייתי מתחבר עם ילדה בת 20 בחוץ? וסייף, ממש לא האמנתי שהוא יכנס אליי ללב תוך שניה. המקום הזה יש לו כוח".
10:00 – דודו נגד ג'ו
דודו מתחיל את הבוקר שלו עם כוס קפה בלובי של המלון ונראה מוטרד למדי. מר בראון מתעניין במצבו ודודו מספר לו על יחסיו המורכבים שלא לומר עויינים עם ג'ו. למרות שבהתחלה השניים הסתדרו, מאז שהחל מיסוי התושבים בעיר היחסים ביניהם התערערו כשג'ו דורש למסות את דודו פעם אחר פעם. "שאלתי את ג'ו אם עשיתי לו משהו והוא אמר שממש לו והוא דווקא מחבב אותי", מספר דודו היושב על השולחן הקטן מול דלפק הקבלה של מר בראון, "אבל אחרי זה בערב הוא מיסה אותי וזאת לא הפעם הראשונה. אני כבר לא מדבר איתו בגלל זה".
09:00 – ג'ו פותח את היום
אחרי שנשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה, התושבים עדיין ישינים במיטותיהם. השמש והציפורים כבר הגיעו לעיר, והראשון להתעורר הוא ג'ו, שלא מוותר על התעמלות הבוקר הקבועה שלו.
מה קרה אתמול?
התושבים קמו לבוקר הראשון אחרי היציאה הלא מתוכננת של שרי מהעיר, ונראה שמנואל מנסה לרכוש חברים חדשים. היא פנתה לדניאל וביקשה ממנו להיפתח לעוד תושבים בעיר: "יש בך הרבה מעבר". במהלך הערב נחשפות הצבעות הקהל, שבחר להעביר מענק כספי למיכאל, נטע, הודיה, ג'ו, דומיניק ודודו.
אחרי שהכסף מהקהל שיפר את מצבם בטבלה, דומיניק והודיה החליטו לשלם לא מעט כסף כדי להתקשר הביתה. דומיניק שילם על שיחה של שתי דקות עם אחותו, והודיה הסתפקה בדקת שיחה בלבד עם אביה. בזמן שהשניים התמלאו באנרגיה מהשיחות עם בני המשפחה, מנואל התמודדה עם הקושי שלה בעיר מול לימור. "היא נותנת לי תחושה לא נעימה ורק רוצה להוריד אותי", מנואל שיתפה את הודיה שהפיצוץ בין השתיים קרוב מתמיד, "היא דיברה לבעלי דרך המצלמות ועדיין התאפקתי".
לא מעט דברים קרו בעיר בימים האחרונים, והתושבים שמחו לשמוע שראש העיר מפנק אותם בארוחת שף על חשבון הבית. למרות האווירה החגיגית, החששות מפני עזיבה השתלטו על רומי, ששוב לא קיבלה מענק כספי מהצופים ומצאה את עצמה בתחתית הטבלה.
וזה כל מה שקרה אתמול בעיר של 2025