ההיסטוריה של ירושלים הולכת אחורה אלפי שנים, ועד היום אפשר להסתובב בעיר ולהיתקל באתרי מורשת שמספרים סיפורים מרתקים על תקופות שלמות לאורך ציר הזמן ההיסטורי. מאיליה קפיטולינה בתקופת הרומית, דרך תהליך "היציאה מן החומות" במאה ה- 19 ועד ההתחדשות המסחרית והאורבנית של העשורים האחרונים, כמעט לכל אתר היסטורי בעיר יש סיפור מעניין לספר לכם. הכירו חמישה אתרי מורשת היסטוריים בירושלים, שכדאי לכם לבקר בהם בפעם הבאה שתקפצו לסיור בעיר הבירה:

שכונת מחנה ישראל (המוגרבים)

שכונת מחנה ישראל היא השכונה היהודית השנייה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים. השכונה הוקמה בסוף המאה ה- 19 על ידי ועד העדה המערבית ויהודים יוצאו צפון אפריקה (שכונו אז "מערבים" או "מוגרבים"), כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" של יהודי העיר העתיקה.

עוד מימיה הראשונים קיבלה השכונה אופי צפון אפריקאי, ומבניה הושפעו רבות מסגנון הבנייה האנדלוסי בארצות כמו מרוקו, מצרים, אלג'יריה תוניסיה ולוב. כיום נחשבת השכונה לאחד ממוקדי הסיור היפים ביותר בעיר, והיא משמשת למעשה כמעין מוזיאון פתוח עשיר בהיסטוריה ומורשת, סמטאות צרות וציוריות וחצרות אנדלוסיות רבות.

בלב השכונה קיים המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה ע"ש דוד עמאר, שנפתח ביוני 2011 ושוכן בתוך הבניין הראשון שהוקם בשכונה. המבנה המקורי היה בגובה שלוש קומות והוא עטף חצר אנדלוסית פנימית שבמרכזה בור מים.

כיום יש בחזית המרכז גן אנדלוסי יפהפה ובתוכו בית כנסת משוחזר מאלג'יריה, ספרייה עם כתבים מקוריים, מיצגי אומנות ברוח התקופה ועוד.

קבר דוד המלך ומתחם הסעודה האחרונה

ירושלים ידועה כעיר שלוש הדתות, אך יש רק אתר אחד ברחבי העיר שנחשב קדוש, חשוב והיסטורי עבור כל הדתות שמתחברות בו תחת קורת גג אחת. קבר דוד המלך בהר ציון הוא מקום משכנו של דוד, מלך ישראל, והוא משמש גם כמקום תפילה קדוש ליהודים. ממש מעליו, בקומה השנייה, שוכן אחד האתרים החשובים ביותר בנצרות- חדר הסעודה האחרונה, בה סעד ישו יחד עם שליחיו בפעם האחרונה, לפני שנתפס על ידי הרומאים.

האולם נבנה מחדש ככנסייה על ידי הצלבנים, ובמאה ה- 16, כאשר סולקו הנזירים הפרנציסקנים מהר ציון על ידי המוסלמים, הוא הפך להיות חלק ממסגד שנבנה באתר, ובקיר הדרומי של חדר הסעודה האחרונה ניתן להבחין ב"מיחראב", גומחת תפילה מוסלמת המציינת את כיוון התפילה למכה.

הקומה השלישית היא גג המבנה, שם ניתן לראות את ראש המסגד וליהנות מנוף עוצר נשימה של הר ציון.

קבר דוד המלך (צילום: shutterstock By K_Boonnitrod)
קבר דוד המלך ומתחם הסעודה האחרונה | צילום: shutterstock By K_Boonnitrod

 בית טיכו

אחד המבנים ההיסטוריים המעניינים והחשובים בעיר, השוכן ברחוב טיכו 3. בית טיכו, שנבנה בשנת 1864, היה לאחד הבתים הראשונים בעיר שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. תחילה הוא שימש כביתו של הערבי האמיד, רשיד נשאשיבי, וכעבור חמש שנים עבר לידיים יהודיות כשנרכש על ידי סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא, שהתגורר בבית עם אשתו ובנותיו עד שהתאבד בשנת 1884, לאחר שנחשפה פרשיה סוערת של זיוף עתיקות ששפירא עמד במרכזה.

בשנת 1924 רכשו את הבית רופא העיניים הידוע אברהם אלברט איכו, ורעייתה הציירת אנה, ועל שמם נקרא הבית עד היום. לאחר שד"ר טיכו נדקר במהלך מאורעות תרפ"ט, בדרכו אל מרפאת העיניים שלו בשכונת מאה שערים, הוא החליט להסב את הקומה התחתונה בביתו למרפאת עיניים, והקפיד לשרת את כל תושבי העיר, עשירים ועניים כאחד.

בתקופת המנדט שימש הבית כסליק (מחבוא) לאמצעי נשק של הפלמ"ח, ולאחר פטירתו של אברהם אלברט שופץ הבניין והפך למוזיאון המעניק הצצה אותנטית לחיים הירושלמיים בתחילת המאה ה- 20. כיום אפשר לסייר במוזיאון ולהתרשם מיצירותיה של אנה, אוסף החנוכיות המרשים של ד"ר טיכו, המרפאה העתיקה שלו וחדרי המגורים של בני הזוג.

אם כבר חופשה... ירושלים! לכל הפרטים על האירועים בעיר>>

המרפסת של מרכז כלל

בניין מרכז כלל האימתני שבכיכר הדוידקה, סמוך לשוק מחנה יהודה, הוא אחד ממרכזי המסחר המפורסמים בעיר. הבניין בן 15 הקומות כולל משרדים רבים, חנויות מסחר וחניון תת-קרקעי ענק, אך רבים לא מודעים להיסטוריה המרתקת ששוררת בין קירות האבן.

הבניין נבנה בתחילת שנות ה- 70' והציג קונספט חדשני וייחודי לאותה תקופה – מרכז קניות מקורה בצורת ספירלה, הרבה לפני שידעו בישראל מה זה "קניון", ומעליו קומות של משרדים. בעבר היה הבניין המיתולוגי מוקד משיכה לרגל והיה מלא במבקרים, שהיו מגיעים לפקוד את "קולנוע כפיר" ואת החנויות הרבות שבשטחו. בשנות ה- 90' החלה התדרדרות באטרקטיביות של המבנה המיושן. בית הקולנוע ננטש, חנויות רבות נסגרו ובשעות אחה"צ והערב פנים המבנה נותר שומם ממבקרים, על אף מיקומו המרכזי בעיר.

בשנים האחרונות החלה מגמת שימור וחידוש של המבנה, תוך שימת דגש על המורשת המרתקת שלו ועל הקונספט המקורי. בשנת 2016, קבוצת מוסללה (קהילת יוצרים ירושלמית הפועלת בעיר), לקחה על עצמה כפרויקט להפוך את המבנה הנוסטלגי למרכז תרבות חדשני, והקימה בגג המבנה את פרויקט "המרפסת: גג לעירוניות חדשה".

המרפסת של מרכז כלל מהווה מקום מפגש מודרני לאומנים, אנשי חברה ותרבות ופעילים חברתיים, ומשמשת היום כמרכז של פיתוח, יצירה ולמידה של תחום העירוניות החדשה. במרפסת יש פארק ירוק אורבני, סטודיו לאומנות, מרכזי יצירה, פינות ישיבה ובעיקר – אווירה ייחודית ושלווה וניתוק מוחלט ממרכז העיר ההומה.

 הכיכר הרומית

אחד מאתרי המורשת העתיקים ביותר בעיר הוא השער הרומי, שהוקם בתקופת הקיסר אדריאנוס אי שם בשנת 133 לספירה, והכיכר הרומית שניצבה לפניו, ורצפתה המקורית נשמרה עד היום. בכיכר, הסמוכה לשער שכם, פועל היום "מוזיאון הכיכר הרומית" שמציג שרידים ארכיאולוגים רבים מהתקופה הרומית לצד צילומים, איורים ומפות, המספרים את ההיסטוריה של שער שכם והאתר לאורך התקופות.

בין התחריטים והכתובות שעל הקירות העתיקים במתחם, אפשר להבחין גם בלוח משחק חרוט באבן, שנוצר ככל הנראה על ידי חיילים רומים שעמדו שעות ארוכות בשערי הכניסה לעיר העתיקה הרומית, "איליה קפיטולינה" והכינו לעצמם לוח משחק כדי להפיג את השעמום.

השריד המפורסם והבולט ביותר הוא עמוד אדריאנוס, עמוד בגובה 22 מטרים, שנחשב לקילומטר האפס ממנו מדדו את המרחק לערים אחרות בארץ. בערבית מכונה העמוד "באב אל עמוד" (שער העמוד). השמועה מספרת שכל אדם אשר יוצא מישראל לקראת מסע לרומא, צריך להתחיל את הצעד הראשון מהעמוד. אז בפעם הבאה שתעלו על טיסה לבירת איטליה, תעברו קודם בכיכר הרומית ועמוד אדריאנוס.

 * סייעה בהכנת הכתבה: שלי אשכולי, מדריכת טיולים ירושלמית המבצעת סיורי היסטוריה, מורשת ותרבות ברחבי העיר. להזמנת סיור בירושלים אפשר ליצור קשר עם שלי אשכולי – הרצאות וסיורי איכות, בטלפון 054-4707783 או באתר האינטרנט