כל מי שהיה עם בית הספר בפולין ביקר באוושויץ בירקנאו, בטרבלינקה וביער לופוחובה. בחרנו להביא לכם חמישה אתרים מוכרים פחות ברחבי אירופה, שמספרים כל אחד מהם סיפור שואה מרגש ומטלטל
פינות יהודיות כואבות בתוך הנוף הפסטורלי. בית הקברות היהודי בחומור | צילום:
גולן לובנוב, יחסי ציבור
חומור, רומניה: בית קברות יהודי בלב הפסטורליה
השואה נוכחת מאוד ברומניה. הטיול ביעד הזה משלב הצצה מרגשת לעברה של קהילה יהודית שחיה לאורכה ולרוחבה של המדינה, וישראלים רבים יוצאים לשם לחפש את שורשיהם. באחד מהטיולים הסברתי למטיילים איך אוספים חציר לערימות, כאשר שמעתי את אחת המטיילות מספרת, כבדרך אגב, כיצד הסתתרה בתוך ערימה כזאת במשך חצי שנה במהלך המלחמה.
בטיול אחר, גילינו במקרה בית קברות יהודי. מהעיירה חומור (Humor) נוסעים אל עבר המנזר המצויר בעל אותו השם, כאשר בדרך מצד ימין (ממזרח) מבחינים בגבעה, עליה שוכן בית קברות יהודי נסתר. מצאנו שם על אחת המצבות את כיתוב האבן "עפר אחינו המעונים שהפכו לסבון". המקום הזה מיוחד, כיוון שמפתיע למצוא פינות יהודיות כואבות בתוך הנוף הכל-כך פסטורלי הזה. (גולן לובנוב, מדריך באקו טיולי שטח)
אוסטרוג, אוקראינה: לאן נעלמו יהודי העיירה?
לצערי הרב, מקומות לא ידועים רבים נשארים כאלו, והולכים לאיבוד בצילם הענק של מפעלי הרצח והאימה האימתניים שהותיר אחריו הצורר הנאצי. מה לעשות, כנראה שהעוצמה של בירקנאו עדיין מחרידה יותר מבורות רציחה באוקראינה. לי חשוב לספר דווקא את סיפורם של יהודי אוסטרוג.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היוו היהודים בעיירה אוסטרוג כ-60 אחוזים מאוכלוסייתה – אבל לאחר המלחמה נעלמה קהילת העיר לחלוטין. כולם ידעו מה עלה בגורל יהודי אוסטרוג, אך איש לא ידע מתי נרצחו או איפה. אף אחד גם לא טרח לנסות ולפתור את התעלומה.
לפני מספר שנים הוחלט להקים בעיר מרכז מסחרי חדש, ובחפירת יסודות המבנה נתגלו שלדים ושרידי גופות רבים. תכשיטים ומסמכים שנמצאו בכיסי הגופות הבהירו לפתע לאן נעלמה הקהילה היהודית של אוסטרוג, אלא שאיש לא חשב לאסוף את השרידים ולתת להם קבורה הולמת.
מקסים, גבר צעיר תושב העיר בשנות השלושים לחייו, החליט לא לשתוק. הוא התגייס לפרויקט, וביוזמתו הגיעו לעיירה נציגי חברה קדישא, נציגי הקהילות היהודיות המתחדשות ונציגי השגרירות מקייב. הקורבנות נקברו בקבורה יהודית, והוקמה יד צנועה לזכרם. האנדרטה אינה ממוקמת על גיא ההריגה עצמו, מאחר והוא ככל הנראה לא היה היחיד בסביבה, אלא על יד הכביש בין אוסטרוג לעיר סמיניצקי.
מקסים לא חשב שעבודתו תמה. הוא ביקש ממוזיאון מקומי לאחסן חפצים אישיים של הקורבנות, ביניהם שעוני יד, תמונות, תכשיטים ומסמכים, וכיום מציג המוזיאון בחדרון קטן בעליית הגג תצוגה חלקית של מה שנשאר מקהילת יהודי אוסטרוג של פעם. לטעמי, מקסים הוא חסיד אומות עולם – התואר הזה צריך להינתן לא רק למי שהציל יהודים חיים לפני 70 שנה בימי המלחמה, אלא גם למי שמציל את זכרם היום. כתובת המוזיאון: Ostrog Regional Museum, 5 Academicheskaya Street, Rovno Oblast. (יבגני פרייסמן, מדריך תיירים באגד תיור ונופש)
השלבים מסמלים מדרגות לגן העדן. האנדרטה לזכר ילדי הרובע היהודי של האג | צילום:
רינת חי ברקן, יחסי ציבור
האג, הולנד: כסאות תלמידים ללא ילדים
בביקורי האחרון עם משפחתי בהאג, ישבנו במסעדה סינית נחמדה באזור הצ'יינה טאון הסמוך לרובע היהודי בעיר. לבתי הקטנה התחשק לצאת ולטייל בחצר המסעדה, וכשיצאתי עימה ראיתי אוסף של שישה כיסאות עשויים ברזל. כשקרבתי אל הכיסאות נוכחתי לדעת כי חרוטים עליהם שמות של ילדים ולצידם מספרים - מה רבה הייתה הפתעתי כשגיליתי שזוהי למעשה אנדרטה, שהוקמה לזכרם של 1,700 ילדים שלמדו בבית הספר ברובע היהודי. החל משנת 1942 לא הורשו הילדים ברובע היהודי ללמוד בבתי הספר, ושנה לאחר מכן נשלחו כולם אל מחנות הריכוז, מהם לא שבו.
האנדרטה, הבנויה משישה כסאות ברזל דוגמת כסא תלמיד בבית הספר, נוצרה על ידי אריק דה פריס ושרה בן חמו וממוקמת בסמוך לגן משחקים. על כל אחד מהכיסאות חרוטים שמותיהם של ילדים שנספו לצד גילם הצעיר. אחת הפרשנויות לצורת הכיסאות היא שהשלבים במשענת הכסא הינם סוג של מדרגות לגן העדן, אליו הגיעו הילדים. (רינת חי ברקן, המנהלת המסחרית בקבוצת התעופה אייר פראנס KLM).
כפר שלם סיכן את נפשו למען משפחה יהודית אחת. גלוסה באיים הספורדיים של יוון | צילום:
רונן רז, יחסי ציבור
גלוסה, יוון: הכפר שהחביא יהודים
גם כשיוצאים אל האיים הפסטורליים של יוון, טופחים ימי השואה על פנינו. בסתיו האחרון ביליתי בקבוצת האיים הספורדיים של יוון, ודייג מקומי בשם אנג'לו, אותו פגשתי בנמל הדייגים באי סקופלוס, סיפר לי סיפור משפחתי מדהים כאשר שמע שאני מישראל.
לדבריו, בשנת 1943 - כאשר החלו כבר לגרש את יהודי סלוניקי לאושוויץ, קיבל סבו מצד אמו, יורגוס מיזליוטיס, שהיה ראש הכפר גלוסה באי סקופלוס, מברק מוזר מידידו היהודי, יעקב ליאון. המברק היה ממוען ל"סוטיריס" מיזליוטיס, שפירושו המושיע, וזו הייתה דרכו של ליאון להודיע לחברו יורגוס שהוא מצוי בצרה וזקוק לעזרה, ולהתחמק מן הצנזורה הנאצית.
יורגוס נסע לסלוניקי, וחזר משם עם ידידו יעקב ליאון באמצעות תעודה מזויפת שהשיג. כאשר החריף המצב ביוון, נחלץ יורגוס לעזרתו של ליאון, ודאג להביא תחת אפו של הגסטאפו הנאצי את כל 14 חברי משפחתו אל הכפר. בני המשפחה היהודית פוזרו בין בתי הכפר על מנת שלא לעורר חשד, ושם נשארו עד לשחרור.
כאשר חזרתי לארץ חיפשתי בארכיון יד ושם, ומצאתי שיורגוס מיזליוטיס, סבו של אנג'לו, קיבל מארגון יד ושם את התואר "חסיד אומות עולם", יחד עם אשתו מגדליני, אחותו ובעלה, על עזרתם בהצלת יהודים במהלך השואה. (רונן רז, מנהל באקו טיולי שטח)
אנדרטאות המנציחות את מקום מגוריהם של קורבנות השואה. אבני הנגף של ברלין | צילום:
האתר הרשמי
ברלין: כאן גרו יהודים שנרצחו
בברלין אתרים חשובים ומרתקים לזכר השואה, אבל מרשים במיוחד לטעמי הוא פרויקט ה"שטולפרשטיין" (Stolperstein), אבני הנגף. אלה הן כתוביות מוזהבות, השקועות במדרכות ברחבי העיר בכניסות לבתים בהם גרו בעבר יהודים, ועליהן טבועים שמות הנספים.
"אבני הנגף" הוא פרויקט הנצחה של האמן גונתר דמניג, והן מהוות אנדרטאות זעירות המנציחות את מקום מגוריהם של עשרות אלפי קורבנות השואה. (איציק פנסו, מנכ"ל רשת הסוכנויות פלאנטו)
