חצי האי קמצ'טקה, הוא ארץ פלאות חורפית געשית הממוקמת במזרח הרחוק של רוסיה. נופיה של קמצ'טקה בתוליים עם טבע אדיר של נהרות רחבים, הרים, דובים, ציפורים ואוכלוסייה אנושית דלילה במיוחד. למעשה, ההערכות לגבי מספר התושבים בחצי האי נעות סביב 300 אלף בני אדם, בשטח של 270,000 קמ"ר, יותר מכפול 10 משטחה של מדינת ישראל.
עם זאת, בחצי האי המרהיב אפשר גם למצוא את עמק הגייזרים של קמצ'טקה, הידוע גם בשם עמק המוות - והוא קטלני להפליא. בעוד שמראה השלג המכסה את ההרים הסלעיים עשוי להיות יפהייפה, מי שייכנס לאחד מהעמקים הקטנים הללו, כנראה שלא ישוב.
העמק ידוע כבית קברות לבעלי חיים אבל הוא מסוכן גם לאנשים, וזו הסיבה שהוא סגור לתיירים. כאשר השלג נמס, מגוון בעלי חיים מגיחים בחיפוש אחר מזון ומים, כאשר רבים מהם מתים זמן קצר לאחר מכן. כשבעלי חיים טורפים - כמו זאבים - מזהים ארוחה קלה ויוצאים לדרך, הם מתים גם הם.
החלק המפחיד הוא שגופות אלו מקוררות ומשתמרות באופן טבעי, ולעיתים קרובות לא נראים עליהן סימנים של פציעות או מחלות בעלות השפעה חיצונית.
אזור מסתורי זה לא התגלה במשך שנים עד שנחשף בטעות במאה ה-20. האגדה מספרת ששני ציידים נתקלו במקום בשנות ה-30, כשהם מגלים שממה צחיחה מכוסה בבעלי חיים מתים. לאחר שחוו כאבי ראש חזקים במשך מספר דקות, הצמד נמלט, פעולה שבסופו של דבר הצילה את חייהם. הסיפור הוביל לעניין רב באזור, ומחפשי הרפתקאות רבים ביקרו בעמק בשנות ה-40 וה-50, אך לא כולם חזרו, כאשר המקומיים מעריכים שכ-80 בני אדם מתו מאז.
הגרסה הרשמית טוענת שעמק המוות לא התגלה עד 1975 על ידי קבוצה של וולקנולוגים בראשות ולדימיר לאונוב, כשאת פניהם קיבלו חיות מתות מפוזרות בכל עבר. מחקר שנערך בין 1975 ל-1983 קבע כי בעלי החיים נהרגו עקב תופעה געשית. הר געש פולט תערובת קטלנית של מימן גופרתי, פחמן דו-חמצני, גופרית דו-חמצנית ופחמן דו-גופרתי, אשר נאספים בשפלה של העמק ללא רוחות שיפזרו אותם.
ציפורים הן בדרך כלל הקורבן הראשון, כשהן באות לשתות את המים בנהר המופשר. לאחר מכן הגופות שלהן מושכות שועלים המגיעים לעמק לצוד, ומביאים איתם טורפים גדולים יותר. הגזים הקטלניים מונעים את היווצרות החיידקים האחראים לפירוק, מה שמביא לשימור פגרי החיות המתות.
יש הסבורים כי הגזים בעמק עלולים לגרום לשיתוק חלקי, אולם הדבר טרם אומת. לעומת, זאת, עדויות שאכן אומתו נוגעות לבני אדם, שסיפרו כי סבלו מכאבי ראש, חום וחולשה, שבחשיפה ארוכה עלולים להוביל למוות.
בעוד הרבה מחקרים מדעיי התמקדו באזור, סיפורים ושמועות לא מאושרים על העמק ממשיכים להתגלגל. פגרי בעלי חיים, למשל, נלקחים לכאורה מהעמק על בסיס קבוע, אם כי אף אחד לא יודע מי עושה זאת ומדוע.
תעלומה נוספת ובלתי פתורה, נובעת מסיפורים שעלו מאמצע שנות ה-70. לדברי ויקטור דריאגין, תלמידו של ליאונוב שסייע בגילוי העמק, רשויות הצבא הסובייטי ביקרו במסוק, אספו כמה דגימות יוצאות דופן והסתלקו מיד.
בין אם הסיפורים הללו נכונים או לא, עמק המוות עדיין מסוכן. בזמן שהוא סגור למבקרים, ניתן לצפות בו ממרפסת תצפית היושבת במרחק בטוח. הדרך השנייה לראות את הטריטוריה הידועה לשמצה, היא להשתתף בסיור במסוק, ממנו ניתן לראות גם חלקים אחרים של חצי האי.