ההסכם ההיסטורי שחתמה מדינת ישראל עם ממשלת סודן לנירמול היחסים בין המדינות, מהווה בסיס לחתימה על הסכמים נוספים בתחומים שונים ובהם הסכם תעופה אזרחי. כמו תמיד, הסכם כזה מאפשר קשרי תעופה מסחריים הדדיים והרשאות לשימוש במרחב האווירי של מדינה אחת בידי חברות תעופה של המדינה השניה.

>>המדריך המלא למטייל בסודן

הסכם התעופה, לכשיחתם ויכנס לתוקף, יאפשר טיסות ישירות לסודן של תיירים, אנשי עסקים ועובדי ממשל בין שתי המדינות. עם זאת, עקב סיבות של עוינות היסטורית של העם והממשל הסודני כלפי ישראל, כלכלה מקומית במשבר, התאוששות איטית ממלחמת האזרחים שהובילה לעצמאות מדינת דרום-סואן וסנקציות כלפי סודן מצד מדינות המערב, צפויים להוביל לכך שאישור ההסכם יהיה איטי והיישום שלו יתקל בקשיים.

לאחר אישור הסכם התעופה על-ידי שתי המדינות, בהינתן סיבות אלו, ניתן להעריך שתנועת התיירים בין המדינות תהיה מעטה ביותר ולכן לא תצדיק פתיחת קו תעופה ישיר. אנשי העסקים, ככל הנראה, יטוסו לסודן בטיסות ישירות באמצעות מטוסי מנהלים, או בטיסות דרך מדינה שלישית (טורקיה, אתיופיה, איחוד האמירויות או בחריין).

ח'רטום (צילום:  Feroze Edassery, shutterstock)
הקו בין ת"א לח'רטום לא צפוי להמריא | צילום: Feroze Edassery, shutterstock

יחד עם זאת, מבחינת ישראל, הסכם התעופה יאפשר עבור חברות התעופה הישראליות והזרות לטוס במרחב האווירי הסודני בין נתב"ג ליעדים שונים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה, ובשל כך יתקצר זמן הטיסה עד כדי 10 אחוזים בממוצע וייתכן שתתאפשר הפחתת עלויות ותעריפי הטיסה בשיעור דומה. מדינות אלו כוללות, בין היתר, את דרום-אפריקה, ניגריה, סנגל, חוף השנהב, גאנה, אנגולה ורואנדה. חשוב לציין שבמרבית המקרים המרחק צפוי להתקצר במידה מועטה היות ומיקומה הגיאוגרפי של סודן ביחס למדינות שצוינו מחייב כעת עיקוף קטן יחסית דרך אריתראה ואתיופיה, וכן שמדיניות התמחור של חברות התעופה את הקווים הישירים עשויות להיות מנותקות מעלויות התפעול (למשל, אם הביקושים יהיו גבוהים מצד אנשי עסקים ו/או מספר המתחרים על הקו יהיה קטן).

השורה התחתונה כאן, להערכתי, שהסכם התעופה בין ישראל לסודן ישמש בעיקר לחיזוק משמעותו של הסכם הנורמליזציה הכללי, אך הגורמים השונים שצוינו למעלה יובילו לכך שהוא לא ייושם בצורה מלאה. למדינת ישראל יש מספר הסכמים דומים שנחתמו בשנות ה-60' עם מדינות אפריקה כגון הרפובליקה המרכז אפריקאית וסנגל בזמן שקיבלו עצמאות מהמעצמות הקולוניאליסטיות האירופיות, והסכמים אלו אינם מיושמים כמעט. הסכמים אלו נחתמו בתקופה בה חיזרה ישראל אחרי מדינות אפריקה ובכך נתנה לגיטימציה ונפח לעצמאותן ובתמורה הן הצביעו בעד ישראל באו"ם.

השפעת ההסכם על נגישות אווירית לדרום אמריקה

להסכם התעופה עם סודן יש השלכות מיטיבות על הנגישות האווירית לחלק ממדינות דרום אמריקה (ארגנטינה וברזיל) היות ומיקומה הגיאוגרפי של סודן מאפשר הקטנת הצורך בנתיב עוקף של מדינות עויינות כגון לוב או מדינות צפון אפריקה שלהן אין יחסים דיפלומטיים והסכמי תעופה עם ישראל.

בואנוס איירס (צילום: יחסי ציבור)
זמן הטיסה לבואנוס איירס יתקצר | צילום: יחסי ציבור

מי יגיע לטייל בסודן?

מבחינה תיירותית, סודן מציעה מספר אתרים ואטרקציות מהתקופה הנובית הסודאנית ומתקופת מצרים העתיקה שגבלה בסודן הנובית ואף פלשה לתחומה וכבשה חלקים שונים לאורך הנילוס ושלטה בדרכי מסחר בין המדינות. סודן היא אזור גיאוגרפי שכלל מספר ממלכות מקומיות (ממלכת כוש, ממלכת נפאטה) ושנשלט על ידי אימפריות ומדינות חזקות (טורקיה, בריטניה, מצרים). בין האטרקציות הללו ניתן למנות את מרואה (Meroe) והפירמידות שבתחומה, סואקין (Suakin), העיר חרטום (בירת סודן), קרמה (Kerma), הפארקים הלאומיים דינדר (Dinder) ו-סאנגאנב (Sanganeb), והעיר אומדורמן (Omdurman). תעשיית התיירות של סודן מושכת בעיקר תיירים ממדינות ערב.

>>המדריך המלא למטייל בסודן

הקושי למשוך תיירים מישראל לסודן צפוי להתמקד בחוסר היציבות השלטונית והמשטר הצבאי והעוינות לישראל. המדינה מופיעה כיום באתר המל"ל ובאתר המידע הקונסולרי של משרד החוץ הישראלי במדינה מסוכנת לביקור היות וקיים לגביה איום קונקרטי גבוה מאוד.

ג'בל ברקל  (צילום:  Ole Nesheim, shutterstock)
אחת מהנקודות התיירותיות בסודן. הפירמידות | צילום: Ole Nesheim, shutterstock

ד"ר עוזי פרוינד פיינשטיין הוא מומחה לכלכלת תעופה ומרצה במכללה האקדמית כנרת