למרות שחברות התעופה החלו למדוד חום לנוסעים, להקפיד על חבישת מסיכה, לדרוש הצהרות בריאות וחלקן אף החלו בפיילוט בו נעשות בדיקות קורונה מהירות טרם העלייה, חולי קורונה מאומתים עדיין מצליחים לטוס בין מדינות. הרבה מהחולים הללו יודעים על כך שהם נמצאו חיוביים לנגיףאך מצליחים להסתיר זאת מחברות התעופה, להן אין יותר מדי איך לנצח ב"מלחמה" הזו.
גם בארץ כבר קרה שהגיעו מספר נוסעים חולים מטיסות בארה"ב, ועל פי דיווחים, היו כמה שידעו מראש על מחלתם ובכל זאת עלו למטוס. גם בהונג קונג דיווחו אתמול על נוסע חולה שהגיע בטיסה ממנילה, בירת הפיליפינים, ואחד נוסף שהגיע מקואלה למפור, זאת למרות ששניהם אובחנו כחולים בנגיף לפני הטיסה, אך הצליחו להסתיר זאת. ויש עוד המון סיפורים כאלה בלא מעט מדינות.
במרכז להגנת הבריאות של הונג קונג טענו שביומיים האחרונים התגלו 46 חולים חדשים בקורונה שכולם טסו בזמן שהיו חולים בין מדינות שונות. בניגוד לשני הנוסעים שהוזכרו, רובם לא ידעו על כך שהם חולים לפני שעלו על המטוס.
המקרים הללו מוכיחים שבכל העולם לא הצליחו עדיין למצוא את הנוסחה הנכונה להבטיח שאנשים חולים לא יוכלו לטוס ממדינה למדינה. יתרה מזאת, בעולם לא הצליחו למצוא דרך בה אנשים ייקחו אחריות על עצמם והסביבה שלהם ולא יעלו על טיסה אם הם יודעים שהם נושאים את הנגיף המדבק.
"מסתבר שמדידת חום וההוראה לשים מסכה במטוס לא מספיקות", נכתב בהודעה של חברת קוריאן אייר. "כדי להבטיח שמקרים כאלה לא ישנו יש לרתום את הרשויות במדינות השונות על מנת שיאכפו ויבצעו יותר בדיקות. חברות התעופה לבד לא יכולות להתמודד עם המצב, אנחנו לא משרד הבריאות".
מצד שני, ברשויות השונות לא ממהרים לקחת אחריות על נוסעים שרוצים לטוס. כך למשל, דובר לשכת ההגירה בפיליפינים, ממנה יצא אתמול נוסע חולה, טוען שזה ממש לא תפקידם לפקח על כל נוסע שיוצא ממדינתם: "אנו בודקים רק את הדרכון וכרטיס העלייה למטוס". לטענתם, כל עוד חברות התעופה רוצות לטוס הן אלה שצריכות לקחת אחריות.
מומחים טוענים שהדרך היחידה להבטיח שמטוסים יהיו נקיים מחולי קורונה היא על ידי בדיקות בזק לפני העלייה למטוס, ממש כמו שעוברים בידוק בטחוני. נכון לעכשיו, בדיקות כאלה עולות הרבה כסף, ורמת דיוקן לא יציבה, אך התקווה היא שמחירן יירד וכך יוכלו להבטיח את בריאות כלל הנוסעים.