בזמן שבתקופה האחרונה הטיסות לחו"ל שוב נמצאות על המוקד, וראש הממשלה נפתלי בנט אף הכריז במי שלא חייב לטוס עדיף שלא יעשה זאת, מגיע הסיפור של אריאל וגלעד מוליאן ומזכיר לנו שלחופשות יש המון חשיבות בחיינו.
אריאל מוליאן, פנסיונר בן 68 ממכבים רעות, הינו לקוי ראייה בעקבות מחלה גנטית שצימצמה לו את שדה הראייה עם השנים, עד שבשנת 2008 הוגדר כעיוור. בנו גלעד, בן 40 מחיפה, מציין שבגלל הלקות של אביו הרבה מתענוגות החיים חסומות בפניו, ואחד הדברים אותם הוא אוהב לעשות זה לרכוב על אופני טנדם - אופניים זוגיים בהם הרוכב לקוי הראייה יושב מאחור, ומקדימה מנווט בן הזוג שלו.
"אבא שלי רוכב בארץ עם עמותה שנקראת 'כן ולא' בה רוכבים בעיקר בסופי השבוע. בנוסף, לפני הקורונה יצא לנו לרכוב בחו"ל בהונגריה ואוסטריה וזה משהו שהיה חסר לנו בתקופה האחרונה", מספר גלעד. "ברגע שראיתי ששוויץ נפתחה לתיירים החלטנו לטוס אליה לטיול אופניים. הגעתי לסוכנת נסיעות בשם שירי, מסוכנות gordon active שמתמחה בטיולי אופניים בכל העולם, היא תיאמה לנו הכל ולפני כשבועיים יצאנו לדרך."
הטיול של אריאל וגלעד התחיל בליכנטנשטיין על גבול שוויץ, בעיר הבירה ואדוץ (Vaduz). משם הם עלו לכיוון אגם קונסטנץ (Constance), נכנסו לאוסטריה ולאחר מכן כל הזמן עברו בין הגבול של שוויץ עם גרמניה.
"המסלול היה מאוד מתוכנן וידוע מראש. בכל יום רכבנו כ-60 ק"מ, מה שלוקח כחמש עד שש שעות. סיימנו את הימים שלנו מוקדם יחסית, כך שיכלנו גם ליהנות מהמקום אליו הגענו בסוף יום הרכיבה", מתאר גלעד. "סוכנות הנסיעות אירגנו לנו את המסלול לפרטי פרטים, איפה נרכוב, איפה נישן ודאגו להעביר לנו את הציוד שלא היה איתנו באופניים ממקום למקום. כמובן שפה ושם סטינו וחזרנו למסלול."
גלעד מתאר שטיול רכוב בסגנון הזה מאפשר לראות את המדינה בזווית שונה, כזו שלא היו נחשפים אליה בדרך אחרת. "רכבנו בדרכים צדדיות. אתה רואה את החקלאי, את הבית בפרברים, משקים חקלאיים, מגדלי תרנגולות, נופים מהממים. אתה מגיע לשבילים צדדיים שניתן לרכוב עליהם רק עם אופניים. יחד עם זאת, תשתית הרכיבה היא פנטסטית. כמעט בכל מקום היה שביל מוסדר והשילוט היה מעולה. יש אפליקצייה מאוד טובה שמלווה אותך ובה ניתן לקבל מידע על אטרקציות, איפה יש חנויות אופניים, כל מה שצריך."
אריאל מוסיף: "כאדם שלא רואה, יש בטיול כזה משהו אחר. גם בלי לראות אני חווה דברים שאי אפשר לחוות בארץ. נפגשנו עם רוכבים מחו"ל למשל. גם בתי הקפה, המסעדות והריחות זה משהו אחר. ביקשתי שהמסלול לא יהיה אתגרי מדי ולאורך כל הדרך גלעד הסביר לי בדיוק מה ראינו והוא היה יכול לעשות זאת בנוחות. כשנוסעים באוטו אי אפשר לחוות את זה."
מה היה ההיי לייט של הטיול מבחינתכם?
אריאל: "גלעד עשה לי הפתעה נעימה ולקחת אותי ליקב בליכטנשטיין בו יצאנו לסיור, שתינו יין טוב וזה היה מדהים. וגם כשראינו משחק במסעדה זו היתה חוויה לשמוע את הצעקות."
גלעד: "קשה לבחור רגע אחד. ביום הראשון נחתנו במקום מקסים עם המון משקים חקלאיים וכל העמק של הריין היה פרוס לפנינו וזה היה מדהים. זה היה שבת בבוקר, שמענו הגשש תוך כדי הרכיבה והנופים היו של חו"ל, זה היה שילוב מושלם", מספר גלעד.
"גם העירייה ריינפלדן (Rheinfelden), אליה הגענו ביום החמישי לרכיבה, היתה מדהימה. הגענו לספא בריאות מקסים - Sole Uno. יש שם בריכות מחוממות, ג'קוזי חם וג'קוזי עם מים קפואים, מגוון סאונות בארומות שונות - סאונת לימונענע, סאונת תפוז, סאונת אקליפטוס ועוד. יש שם אפילו בריכת מי מלח שקוראים לה DEAD SEA בניסיון לחקות את המקור אצלנו. אחרי ימים של רכיבה, בהחלט היה נחמד לקפוץ לשם."
הקורונה הגבילה אתכם בצורה כלשהי במהלך הטיול?
"היציאה מארץ היתה ממש חלקה ובלי בעיה. מחוסנים ומחלימים לא צריכים בדיקת קורונה בטיסה הלוך", מתאר גלעד. "הדבר היחיד שהורגש זה הבדיקה בשוויץ שצריך לעשות לפני שחוזרים לארץ שהיתה מאוד יקרה. חוץ מזה התנהלנו שם רגיל, המסעדות והחנויות היו פתוחות ורק היינו צריכים לעטות מסיכות בחלק מהמקומות. חוץ מזה, ראינו מאות רוכבים לאורך הדרך, גם מחו"ל. פגשנו למשל אנשים מגרמניה, מאיטליה ומהולנד."
לצד החוויה הייחודית אריאל וגלעד מציינים שהחופשה הציפה אצלם מחדש את העובדה שבארץ הדברים נראים אחרת לגמרי. "הנסיעה שוב חידדה אצלנו את השאלה - מדוע במדינה כמו ישראל, עם רצועת חוף ארוכה, מהיפות בעולם, לא משקיעים בבניית תשתית שבילי אופניים לאורך החוף, מראש הנקרה ועד אשקלון?", אומר גלעד.
"הלוואי שבארץ שלנו ישקיעו יותר במסלולים בטבע ושיהיה שילוט נוח", מוסיף אריאל. "בשוויץ לא היינו צריכים מפה. החוויה הזו היא ייחודית."
אז יש לכם כבר שאיפה ליעד הבא לרכיבה בחו"ל?
גלעד: "נראה לי שהיעד הבא זה לרכוב בדובאי. נחכה שקצת יתקרר קודם."