מפוזרים בכל רחבי העולם, קיימים לא מעט מבנים, תופעות ועבודות אמנות מדהימות – זכר לתרבויות קדומות שכבר מזמן נעלמו מעל פני האדמה. חלק מהן הצליחו חוקרים וארכיאולוגיים לפרש, אך יש כאלה שעדיין איננו מבינים מדוע הוקמו ולשם מה נוצרו, כמו אי הפסחא המרוחק, בו חצובים מאות פסלי ענק הנקראים "מואי", ואפילו כאן בארצנו הקטנה, 16 קילומטר מהכנרת, שם ממוקם "גלגל רפאים". אבל אין ספק שאחד המבנים העתיקים והמפורסמים ביותר שעדיין איננו יודעים לשם מה הוקם הוא הסטונהנג' שבדרום אנגליה, אשר סביבו קיימות מספיק אגדות וסיפורים כדי למלא אלף לילה ולילה והכי שווה לבקר בו ביום הארוך בשנה. כבר תבינו למה.
לקח לבנות אותו 1,500 שנה
מעט מאוד ידוע על הסטונהנג', ולמעשה גם מקור שמו נותר לוט בערפל. כן ידוע שזה הלחם של מילים באנגלית עתיקה, כאשר הראשונה היא stān, שפירושה הוא "אבן", והשנייה עשויה להיות hencg שפירושה "ציר" (שכן האבנים האנכיות עומדות כמו צירים), או hen(c)en, שפירושה "תלוי", היות והאבנים מזכירות צורת גרדום מימי הביניים.
על אף שחלקו של המבנה לא שרד במרוצת השנים, ניתן היום להעריך ולשחזר כיצד נראה הסטונהנג' לאחר שהושלמה בנייתו: מדובר למעשה בחפירה עגולה בצורת טבעת שאינה שלמה ומתחברת למעין מסדרון ארוך העשוי שתי תעלות ארוכות. במרכז הטבעת החפורה יש טבעת נוספת, העשויה מאבנים אנכיות, עליהן מונחות אבנים אופקיות כך שנוצרים משקופים. בתוך טבעת זו הייתה ממוקמת טבעת נוספת של אבנים אנכיות קטנות יותר, ובתוכה מונחות עשר אבנים אנכיות נוספות, כך שעל כל זוג מונחת אבן אופקית אחת, ויחד הן יוצרות חצי מעגל. במרכזן הייתה אבן אחת גדולה, הנקראת אבן המזבח. מחוץ לטבעות ממוקמות מספר אבנים נוספות, כאשר החשובה והמפורסמת מבניהן נקראת Heelstone, והיא ממוקמת במסדרון שנוצר מהתעלות המקבילות. חוקרים טוענים כי מטרת האבנים האחרות היא להדגיש את המסדרון הנוצר מהסטונהנג' אל עבר ה"הילסטון".
איך לעזאזל הגיעו האבנים לשם?
האבנים הענקיות מהן מורכב המבנה יצרו סביבן מיתוסים רבים. אחד המפורסמים שבהם טוען שהשטן עצמו קנה את האבנים העצומות מאישה שגרה באירלנד והעביר אותן למקום, תוך שהוא מתרברב בכך שאיש לעולם לא יידע איך הגיעו אותן אבנים לאזור. נזיר שהיה באזור ענה אמר לשטן שהוא יודע איך האבנים הגיעו ליעדן ובתגובה השטן זרק עליו את אחת האבנים, שפגעה בו וננעצה בגבעה. על פי האגדה, אבן זו היא ה-Heelstone. סיפור אחר גורס שהיה זה מרלין הקוסם שהעביר את אבני הסטונהנג' מאירלנד בעזרת קסמיו, לאחר שזה הוקם שם על ידי ענקים שהביאו את האבנים מאפריקה.
אבל מלבד המיתוסים, קיימות לא מעט השערות המנסות לענות על השאלה כיצד הוקם האתר, ועל אף שידוע כי בתקופה הניאוליתית (בה מעריכים כי הוקם המבנה) הייתה אפשר לבנות את הסטונהנג' בעזרת הטכנולוגיה התקופתית, עדיין יש כאלו הסבורים שבמקום נעשה שימוש בטכנולוגיה שלא מאותה תקופה, ככל הנראה בעזרתם של חייזרים או תופעות על-טבעיות.
אתר קבורה או טריק אחד גדול?
בשנת 2008 חוקרים בריטים חשפו מה היה ייעודו של הסטונהנג' – כמה שנראה כמו תשובה סופית לתעלומה ולמסתורין שאפפו את האתר. לאחר שנמצאו שרידי עצמות ושיניים במקום, החוקים גילו כי המקום שימש כאתר קבורה לשושלת ששלטה במקום בין השנים 3,000 ל-2,500 לפני הספירה והעריכו כי 240 בני אדם נקברו באתר לאחר שגופותיהם נשרפו.
אבל אם חשבתם שכאן זה נגמר, אז מסתבר שממש לא: בתחילת השנה פורסמה תיאוריה חדשה שעוד לא הוכחה של חוקר בשם סטיבן וולר, שלפיה שלמעשה צורתו של המקום שימשה להטיות מוזיקליות באותה תקופה. במחקר עולה כי האבנים במקום הוצבו בצורה כזאת שגלי הקול שנוצרו בתוך הטבעות התאבכו בינם לבין עצמם (התאבכות גלים היא תופעה אשר בה שני גלים נפגשים ויוצרים גל אחר, ואף יכולים לבטל אחד את השני לחלוטין). לפי טענה זו, אנשים שהיו בתוך הסטונהנג' במהלך חגיגות או פולחנים דתיים, חוו את התופעה הזו כאשר עמדו בנקודות מסוימות בתוך הטבעות ולפתע לא שמעו חלק מהקולות שמסביבם. הם שייכו זאת לכוח על-טבעי ששרר במקום וזו הייתה מטרת הבנייה של האבנים בצורה הזו.
היום הוא היום להגיע לסטונהנג'
אחד הגורמים העיקריים אשר גרם להתפתחותן של תיאוריות על ייעודו של המקום או אופי התרבות שבנתה אותו, הוא הגילוי שצורת בנייתו של הסטונהנג' אינה מקרית וכי היא קשורה למיקומם של גרמי שמיים בתאריכים ספציפיים. מסתבר כי ביום הארוך ביותר בשנה (המתרחש ב-21 ביוני), כאשר עומדים במרכז הסטונהנג', ניתן לראות את השמש זורחת בדיוק מעל ה-Heelstone. עם זאת, מספר מדידות הראו כי קיימת סטייה קלה ממיקום האבן – סטייה שככל הנראה הייתה גדולה יותר בעבר.
מאפיין נוסף הקושר את הסטונהנג' ללוח השנה והשמש היא טענה של חוקרים אחרים שבזמן שקיעת השמש ביום הקצר ביותר בשנה (המרחש ב-21 לדצמבר) ניתן לראות את השמש שוקעת מבעד לקשת המרכזית הגדולה ביותר, והעובדה שהשמש זורחת מעל ה-Heelstone ביום הארוך ביותר בשנה היא למעשה נגזרת של העובדה הזו, ונובעת מהטופוגרפיה של האזור.
אבל מסתבר שלא רק השמש מעורבת בסיפור: ארבע מהאבנים בטבעת החיצונית הנקראות Station Stones, יוצרות מלבן אשר צלעותיו הארוכות מצביעות על מיקום זריחת ושקיעת הירח כאשר מורד-הירח מגיע למקסימום (כלומר, הירח נמצא בנקודה הנמוכה ביותר בשמיים מבחינת הצופה על כדור-הארץ), אירוע שקורה פעם ב-18.6 שנים.
אז מה באמת רצו האנשים הקדומים שבנו את הסטונהנג' להשיג? כנראה שלעולם לא נדע. אבל דבר אחד בטוח: אם המטרה שלהם הייתה לבלבל את דורות העתיד, אפשר להיות בטוחים שהם שוכבים מרוצים מאוד בקברם.
