יניב, בן 30 מתל אביב, טס לפני כמה ימים מאיסטנבול לשארם א-ש'ייח והוא מתכוון להעביר את כל חגי תשרי בחצי האי האהוב על הישראלים. העובדה שהגבול היבשתי לא צפוי להיפתח בקרוב וצפוי לו בידוד של 14 ימים בחזור, לא הפריעה לו לברוח מהסגר בארץ ולהעביר את התקופה הקרובה באווירה אחרת.
"אין כמעט ישראלים בסיני, בין חמישה לעשרה, לא יותר, בטיסה שלי הייתי לבד. מה יש לי לעשות בארץ? להיות כלוא בסגר חודש שלם בתוך דירה קטנה ולהתווכח עם שוטרים אם חבשתי מסיכה או לא, עדיף פה בסיני, אין פה קורונה ויש מרחבים וחופים נהדרים, אתרי טבע והיסטוריה מרתקים. החברים שלי מקנאים בי אבל הם העדיפו להישאר בארץ שיסבלו קצת", אומר יניב בחיוך.
בשנה רגילה, בראש השנה ובמהלך חגי תשרי, מגיעים לסיני למעלה מ-100 אלף ישראלים וגם השנה היתה דרישה לפתוח את הגבול על מנת שמי שיבחר לצאת לחצי האי השכן יוכל לעשות זאת. בעתירה שהגיש עו"ד גיא שילה לבג"ץ, נטען שבדיוק כמו שניתן להגיע לטורקיה, כך גם יש לאפשר להגיע לסיני ולא לסגור את הגבול היבשתי. את שר הפנים הדרישה הזו פחות הרשימה והוא הורה להשאיר את הגבול סגור.
למרות סגירת הגבול היבשתי, מהרגע שהתחדשו הטיסות מנתב"ג לאיסטנבול, כמה עשרות ישראלים מצאו פתרון והחליטו לטוס משם בטיסת המשך לשארם א-ש'ייח ולטייל ברחבי דרום סיני.
כך גם בימים האחרונים, מיד עם ההחלטה על הטלת סגר על ישראל, החליטו ישראלים בודדים לרכוש כרטיסים לטורקיה ומשם להמשיך בטיסה ישירה לסיני. ישראלים נוספים צפויים לנחות היום והם יצטרכו לשלם 35 דולר עבור בדיקת קורונה בשדה התעופה בשארם, כחלק מהתנאים שהציבו המצרים לתיירים על מנת להיכנס למדינה.
"כרגע יש פה תיירים בעיקר מאוקראינה ואיטליה", מספר יניב. "כשהסתובבתי בכמה מקומות ברחבי סיני נתקלתי בכמה ישראלים אבל המקומיים ביקשו מאיתנו שלא להבליט את עצמנו יותר מדי, כנראה מטעמים פוליטיים. יש פה המון כוחות משטרה וצבא, מחסומים רבים ששומרים על ביטחון התיירים והתושבים. אני מרגיש פה ממש כמו בבית אם לא יותר מכך והכי חשוב זה שסיני נקייה מקורונה. אם הייתי נשאר בארץ בטח הייתי נדבק".
יניב טוען שההחלטה שלו לבלות בסיני את כל החגים נבעה בין השאר מכך שלא רצה להיות ב"כלא" כהגדרתו. "עדיף להיות יום אחד בגן עדן מאשר חודש בגיהנום. החלטתי במהירות לרכוש כרטיסים ולטוס לסיני לפני שראש הממשלה יתחרט ויסגור את המדינה גם לטיסות. זו הפעם הראשונה שלי פה ואם הסגר יימשך בארץ אני אשאר פה לעוד הרבה זמן. נכון שהרבה חופים ריקים ואין ישראלים, וזה קצת פוגם באווירה הכללית, אבל בשורה התחתונה פה אני מתחבר לטבע, לרוחניות".
רינת פלדמן מרמת גן הגיעה לנפשו בסיני לכל תקופת החגים ועד בכלל. "אני פה בגן עדן עלי אדמות עד שיימאס לי. כשהגעתי לפה נישקתי את האדמה. זה היה שווה את כל 11 השעות בקונקשין שהמתנתי באיסטנבול", אומרת רינת בנימה של אושר. "המקום הזה מרפא מבחינה נפשית ורוחנית. כיף לי פה ואני אשאר פה עד להודעה חדשה".
גם לאה מהשרון הקדימה את הגעתה לסיני בשבוע, ברגע שרוחות הסגר החלו לנשוב. "מבאס להיות לבד. אין פה ישראלים. רציתי לחגוג עם עוד המון אנשים את ראש השנה אבל זה לא יקרה. מצד אחד אני שמחה שאני פה ולא בסגר בארץ, שזה דבר נוראי מבחינתי, אבל מצד שני יש פה גם אווירה מדכאת משהו להיות לבד לתקופה ארוכה. בהתחלה זה נחמד, אבל אחר כך זה משעמם", ציינה לאה.
לדבריה, היא מקווה שעוד ישראלים יגיעו בימים הקרובים כדי לחגוג יחד את החג. גם היא אישרה שהמקומיים בסיני ביקשו ממנה ומכמה ישראלים אחרים שלא לחשוף את עצמם מטעמם פוליטיים. "הם רוצים שהמון ישראלים יגיעו, אבל משום מה הם גם רוצים שנשמור פרופיל נמוך. זה עצוב מאוד שמדינת ישראל גרמה לישראלים לבזבז את כל הכסף שלהם באילת וסגרה את סיני".