כשבואינג (380.07 +0.68%) חנכה את אבן הפינה של המפעל שלה בנורת צ'רלסטון שבדרום קרוליינה ב–2009, הוא הוכתר כמרכז ייצור חדשני, שבו ייוצר אחד המטוסים המתקדמים בעולם. ואולם בעשור שעבר מאז, המפעל, שמייצר את הדרימליינר 787, סובל מרמת ייצור גרועה ומפיקוח רופף שגרמו לפגיעה בבטיחות המוצר.
הכתבה פורסמה במקור ב-Themarker
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
"פעם זה היה המקום הכי מושמץ, היום זה אטרקציה"
תחקיר שערך "ניו יורק טיימס", שבו נבדקו מאות אימיילים פנימיים, מסמכי התאגיד ורישומים פדרליים, ובמהלכו רואיינו יותר מתריסר עובדים של החברה בהווה ובעבר, חושף תרבות שמעדיפה מהירות על פני איכות. בעקבות עיכובים ממושכים בייצור, בואינג לחצה על העובדים לבנות במהירות מטוסי דרימליינר, תוך שהיא מתעלמת לעתים מאזהרותיהם בתחום הבטיחות.
תלונות על קצב הייצור המטורף נשמעות כעת בקול רם יותר, בעקבות שתי תאונות התרסקות קטלניות שבהן היה מעורב דגם אחר של החברה, 737 MAX. בואינגעומדת כיום בפני שאלות נוספות: האם המרוץ להבאת המקס לשוק כדי להשיג את המתחרה, איירבוס, גרם לה להחמיץ בעיות בטיחות בעיצוב המטוס, כמו מערכת שגרמה להזדקרות חרטום המטוס בהמראה.
פגמים בטיחותיים במפעל בצ'רלסטון משכו את תשומת לבן של חברות תעופה ושל רגולטורים. עובדים הגישו 12 תלונות שחשפו בעיות בטיחות. התלונות כללו דיווחים על שיטות ייצור פגומות, שברי חלקים שהושארו על מטוסים, ולחץ לא לדווח על הפרות של נוהלי בטיחות. עובדים אחרים תבעו את בואינג, בטענה כי החברה נקמה בהם על כך שדיווחו על טעויות בייצור.
ג'וזף קלייטון, טכנאי במפעל, אחד משניים שבהם מיוצר הדרימליינר, אמר כי מצא לעתים קרובות חלקים שבורים קרובים באופן מסוכן לחיווט שמתחת לתא הטייס. "אמרתי לאשתי שלעולם לא אטוס במטוס הזה", הוא אמר. "זה עניין של בטיחות".
בתעשייה שבה הבטיחות היא נושא הרה גורל, החששות שהועלו מכל עבר בנוגע לסוס העבודה של החברה, מקס 737, והיהלום שבכתר שלה, דרימליינר 787, מצביעים על בעיה מערכתית בחברת בואינג. רגולטורים ומחוקקים בוחנים עתה לעומק את סדרי העדיפויות של החברה, בחשד כי הרווח חשוב לה יותר מהבטיחות.
"אנשי הצוות של בואינג בדרום קרולינה מייצרים באיכות הגבוהה ביותר בהיסטוריה שלנו", אמר בתגובה קווין מקאליסטר, ראש תחום המטוסים המסחריים של בואינג.
אין כל ראיה לכך שהבעיות בדרום קרוליינה הובילו לתקריות בטיחות. הדרימליינר מעולם לא התרסק, אף שהצי קורקע לזמן קצר לאחר שריפה שנבעה ממצבר. גם לחברות התעופה יש ביטחון בדרימליינר.
ג'ון בארנט, לשעבר מנהל אבטחת איכות, שעבד בבואינג במשך שלושה עשורים כמעט ופרש ב–2017, גילה מקבצים של שבבי מתכת תלויים מעל החיווט של מערכת הפיקוד של בקרת הטיסה. אם השבבים החדים הללו — שנוצרו מהידוק ברגים — יחדרו לחיווט, הוא אמר, זה יהיה קטסטרופלי.
דוברת מינהל התעופה הפדרלי, לין לנספורד, אמרה כי המינהל בדק כמה מטוסים שבואינג טענה כי אין בהם שברים — וגילה כמה שבבי מתכת כאלה.
"עלולות להיות השלכות בטיחותיות"
פחות מחודש לאחר התרסקות מקס 737 השני, בואינג כינסה את עובדי המפעל בצ'רלסטון לפגישת חירום. הבעיה היתה: לקוחות מצאו אובייקטים זרים שהושארו במטוסים דרימליינר חדשים. גופים אלה — כגון שבבי מתכת וכלי עבודה — שאינם שייכים למטוס, נראו בתדירות גבוהה במטוסים. העובדים אמורים לנקות את פנים המטוס במהלך עבודתם, כדי להבטיח שלא ייווצרו מפגעים.
בפגישה הפציר מנהל בכיר בעובדים לבדוק בזהירות רבה יותר אם השאירו גופים זרים במטוס, והזכיר להם את ההתרסקויות. לדברי שני עובדים שנכחו בפגישה הוא אמר: "החברה עוברת זמנים קשים עכשיו".
ואולם הגופים הזרים האלה ממשיכים להתגלות במטוסים שיוצרו בדרום קרוליינה. במייל ששלח החודש בראד זבאק, ראש תוכנית 787, הוא הזכיר לעובדים במפעל כי חפצים מזדמנים שנשארים בתוך המטוסים "יכולים להוביל להשלכות בטיחותיות קשות כשלא מטפלים בהם".
הנושא עלה במפעלים אחרים של בואינג. במארס, חיל האוויר עצר מסירות של מטוס התדלוק והתובלה KC-46, המיוצר באוורט, וושינגטון, לאחר שגילה מפתח ברגים, ברגים ואשפה בתוך מטוסים חדשים.
"זה בלתי קביל לחלוטין", אמר ויל רופר, בכיר בחיל האוויר, לתת ועדה של הקונגרס במארס. "מסלולי ההמראה שלנו, מעגני המטוסים, כולם נקיים להפליא — מכיוון שלכלוך פוגע בבטיחות".
בואינג אמרה כי היא פועלת לפתור את הבעיה מול חיל האוויר, שחזר לקבל אתהמטוסים החודש.
רצו לחסוך, ולקחו עובדים לא מאוגדים
כשנחשף ב–2007, הבואינג דרימליינר 787 היה המטוס החדש החשוב ביותר של בואינג זה דור. המטוס רחב הגוף, המיוצר מסיבי פחמן בטכנולוגיה מתקדמת ולכן משקלו נמוך יחסית, היה להיט בקרב חברות תעופה שרצו לחסוך בדלק. חברות תעופה הזמינו מאות מטוסי דרימליינר, שעלות כל אחד מהם כ–200 מיליון דולר. בשל הביקוש הגדול, הקימה בואינג עוד מפעל.
אחד הגורמים בבחירת המיקום בסמוך לצ'רלסטון היה שבדרום קרוליינה היה השיעור הנמוך ביותר של עובדים החברים באיגודי עובדים בארה"ב — מה שמוזיל את עלות כוח האדם עבור בואינג. בואינג טיפחה דורות של מקצוענים בתחום התעופה באזור סיאטל, אך לא היו מספיק מומחים בדרום קרולינה. מנהלי המפעל נדרשו לגייס עובדים טכניים ממכללות בטולסה שבאוקלהומה ובאטלנטה שבג'ורג'יה.
המנהלים גם נדרשו לא לגייס עובדים החברים באיגוד מהמפעל באוורט, שם גם מיוצר הדרימליינר, אמרו שני עובדים לשעבר. "הם לא רצו שנעביר עובדים מאוגדים למפעל לא מאוגד", אמר דיוויד קיטסון, מנהל איכות לשעבר, שפיקח על צוות האחראי לכשירות המטוסים לטיסה.
ייצור ה–787 כבר פיגר שנים אחר לוח הזמנים בגלל תקלות בייצור ובאספקה. מחסור בעובדים בצ'רלסטון רק החמיר את העיכוב. שני מנהלים לשעבר, ג'ניפר ג'ייקובסן ודיוויד מקלפלין, אמרו כי הופעל עליהם לחץ לסגור את פערי הזמנים. מנהלים אמרו לעובדים להתקין ציוד לא תקין כדי "שייראה למנהלים של בואינג בשיקגו ולבעלי המניות של הלקוחות שהעבודה עומדת בזמנים, אף שהיה פיגור", הם כתבו בתלונות שהגישו.
מינהל התעופה חקר את התלונות ולא מצא הפרות בביקורו במפעל ב–2014. ואולם המינהל ציין כי מצא "בקרת כלים לא תקינה" ו"נוכחות של גופים זרים".
שני המנהלים עזבו לאחר שהואשמו כי לא דייקו באישור לוחות זמנים של עובדים שלא היו כפופים להם. שניהם טוענים כי התנכלו להם בשל התלונות שהגישו. עורך הדין שלהם, רוב טורקביץ, סירב להגיב בשמם.
גורדון ג'ונדרו, דובר בואינג, אמר: "אנחנו מעניקים לבטיחות ואיכות עדיפות על מהירות, אבל ניתן להשיג את שלושתם בייצור של אחד מהמטוסים הבטוחים ביותר שטסים כיום". לעומת זאת, עובדים ועובדים לשעבר טענו כדי לעמוד בלוחות זמנים, מנהלים לפעמים התעלמו מבעיות או זלזלו בהן.
בארנט, מנהל אבטחת האיכות לשעבר, גילה ב–2016 כי מנהל בכיר הוציא שפופרת הידראולית מעוקמת מערימת זבל, ולדבריו היא הותקנה במערכת הבקרה המרכזית של הדרימליינר. הוא הגיש תלונה למשאבי אנוש, לפי מסמכי החברה. הוא גם דיווח להנהלה כי חלקים פגומים נעלמו, מחשש כי הם הותקנו במטוסים. הבוסים שלו אמרו לו לסיים את השלמת הניירת על החלקים החסרים, אך לא ביררו לאן הם נעלמו.
סינתיה קיטצ'נס, מנהל אבטחת איכות לשעבר, אמרה כי הממונים עליה הענישו אותה בדו"חות ביצועים גרועים ונזפו בה לאחר שהתריעה על הימצאות שבבי מתכת בחיווט וחלקי מתכת פגומים שהותקנו במטוסים. "זאת היתה הפחדה", היא אמרה. "כל פעם שהתחלתי לגלות דברים, עברתי הטרדה".
קיטצ'נס עזבה ב–2016 ותבעה את בואינג על אפליית גיל ומגדר. התביעה שלה נפסלה.