מי האמין שכדי לטוס לבלגרד, בירת סרביה, אצטרך להמתין כשבועיים עד שאמצא מקום פנוי בטיסה יומית של ישראייר ליעד. בעבר שמעתי שהיא "ברלין החדשה", שחיי הלילה שלה מפתיעים ושהכל בה זול, אבל שבועיים שלמים של טיסות יומיות מלאות? על זה לא שמעתי עד היום. ככה יעשה לעיר שהסכימה לקבל ישראלים ללא צורך בבידוד וללא צורך בבדיקת קורונה (שימו לב! סרביה הוכרזה לפני מספר ימים כמדינה אדומה וכל מי שחוזר ממנה חייב בבידוד).
ארזתי תיק עם בגדים חמים כי כבר קר באירופה, מוציא את הדרכון מהמגירה, עושה ביטוח נסיעות לחו"ל ומזמין מונית לשדה. לרגע הכל מרגיש רגיל לגמרי. כמו פעם. יוצאים לחופשה בחו"ל, עם לינה במלון, שופינג ואוכל במסעדות מקומיות.
ואז הגעתי לנתב"ג והבנתי שהשגרה עוד רחוקה מלהיות כאן. בכניסה לשדה מודדים חום לכל מי שנכנס ומבקשים לראות טופס הצהרת בריאות אותו ממלאים מראש באתר של משרד הבריאות. השדה לא היה ריק כמו בימים העצובים שלו במהלך הסגר הראשון, אך הוא בטח לא היה מלא כמו בתקופה שלפני הקורונה. אפילו לא קרוב לכך. במקביל לטיסה שלי, שהמריאה ב-9:00 בבוקר, היו כ-5 טיסות בלבד והליך הצ'ק אין, מרגע הכניסה לאולם הטיסות ועד שמצאתי את עצמי בדיוטי, נגמר תוך כרבע שעה.
גם הדיוטי פרי נראה גם יותר מאושש מאז הימים השוממים בהם התבצעו רק טיסות חילוץ. יש תור לקפה שפתוח, כבר אפשר לאכול ארוחה טובה במקדונלד'ס, לקנות ספר בסטימצקי או כמה שוקולדים בחנויות דיוטי קטנות שפתוחות. הכל יחסי כמובן - מרבית החנויות עדיין סגורות, המזרקה לא פועלת, השולחנות במרכז האולם הגדול ריקים ולא כל השרוולים פתוחים. אם בעבר הדיוטי היה הסממן הראשון לתחילת החופשה, בימים אלה זה עדיין לא קורה.
החופשה התחילה ברגע שעליתי למטוס. המטוס אכן היה מלא לגמרי וכולם באמת טסו לבלגרד. אפשר היה לזהות כאן משפחות עם ילדים קטנים, זוגות שבורחים לחופשה רומנטית, קבוצות מבוגרים שנוסעות לטייל ביחד ואפילו כמה נוסעים יחידים שנמאס להם להעביר את התקופה הזו בארץ. בלגרד היתה הפתרון לכל סוגי הקבוצות שחיפשו לטוס לחו"ל.
הצוות הבטיח לי שהמטוס, על אף שהיה מלא לגמרי, הוא למעשה מאוד בטוח. "מרגע שהמטוס נסגר סיכויי ההדבקה הם ממש אפסיים", אמר לי בעבר אמיר יעקבי, מנהל מחלקת דיילי האוויר של ישראייר. "מערכות הסינון שעל המטוס הם הכי טובים שיש, מדובר במסננים מיוחדים שיודעים להחליף את האוויר כל שלוש דקות". היות שאני לא ממש מבין במערכות אוויר, מה שיותר הרגיע אותי בטיסה היתה העובדה שמדדו לכולם חום פעם נוספת בעלייה למטוס ושנראה שהנוסעים הפנימו שצריך להקפיד על הכללים. לא היתה הסתובבות מיותרת, כל אחד נישאר במקומו והיתה הקפדה כללית על עטיית כמו שצריך. ברגע שנוסע העז להוריד אותה, אם אם לרגע, הנוסעים שסביבו מיהרו להעיר לא בתקיפות. היתה הרגשה של אחריות אישית והדיילים כבר לא נאלצו להתערב יותר מדי. "לאחר שנכנסנו לסגר השני כולם כבר הבינו שאי אפשר לשחק. פתאום כולם חזרו להקפיד ולא היו לנו שום אירועים", אמר לי אז אמיר ובהחלט צדק. חמש דקות לפני הזמן וכולם כבר היו ישובים וחגורים. אך אחד לא איחר להגיע מהדיוטי, או התעקש להמשיך להסתובב במעבר. יכול להיות שמעז יצא קצת מתוק?
אחרי בהייה בנוף שלעולם לא נמאס מחלון המטוס בזמן ההמראה ועוד כשעתיים של סרט בנטפליקס, נחתנו ביעד הכל כך מבוקש של התקופה. בלגרד קיבלה אותנו בצורה הכי מושלמת שהיא יכולה לקבל ישראלים שלא היו בחו"ל לפחות שמונה חודשים ומזג האוויר היה מושלם - שמש נעימה שמאפשרת להסתובב חולצה קצרה ומכנסיים ארוכים.
גם השיטוט ברחבי העיר היה כל מה שהייתי צריך. הנוף מהמצודה המפורסמת לעבר נהר הדנובה הענק היה מדהים, רחוב הקניות המפורסם - Knez Mihailova ענה בדיוק על הצורך לשופינג זול של מותגים, הארוחה המושחתת שאכלתי בערב עלתה לי רק 35 שקלים והמלון בו ישנתי - Metropol, היה מפנק בדיוק במידה שהתגעגעתי אליה. עם בריכה, חדר כושר וארוחת בוקר בקומה העשירית.
מעל לכל אלה, בלגרד היתה שינוי אווירה מתבקש. השפה היתה אחרת, המזרקות היו לא מוכרות, הבניינים הוארו בצורה יפה, הכסף היה חדש, בסופר היו מוצרים מוזרים, מזג האוויר היה של אירופה ובכל פינה היה פארק ירוק ומזמין. זו ההרגשה של חו"ל שפיללתי לה. הקורונה לא היתה שיחת היום, לא עבורי לפחות, אני הייתי בחופש שנגמר מהר מדי. כמו תמיד.
שדה התעופה בבלגרד לא הזכיר את ההתנהלות הנינוחה בארץ וכאן התורים דווקא הורגשו, ממש כאילו אנחנו באוגוסט 2019. גם הפעם הטיסה של ישראייר יצאה בזמן, גם הפעם המטוס היה מלא לגמרי, אך האנשים סביבי התנהגו בצורה מאופקת ולא אופיינית. כנראה שיש כאן דפוס. אגב, גם בהלוך וגם בחזור, הירידה התבצעה על פי שורות, בצורה מסודרת כשכל אחד חיכה לתורו לקום, לאסוף את המזוודה ולסיים את החופשה. כך נגמרו להם כמה ימים של בריחה מהקורונה וחזרה לקלחת המקומית שלנו. מי שחושב שאי אפשר ליהנות בחו"ל בתקופה הזו פשוט לא עשה זאת כנראה. דווקא עכשיו חופשה בחו"ל היא הכי מרעננת שיש. גם אם היא "רק" בבלגרד.
* הכתב היה אורח של ישראייר בבלגרד