המבנה המסורתי שמשמש את אוכלוסיית הנוודים בקירגיזסטן, מדינה ההררית במרכז אסיה, הוא היורט (או היורטה, תלוי את מי שואלים). מדובר במבנה ארעי, או אוהל אם תרצו, שנבנה ממוטות עץ ועליהם יריעות של בד צמר עבה שמבודד את האוהל מסביבתו ומאפשר שמירה על החום. אחד היתרונות של היורט, כך מספרים, הוא שבמידה ונשקפת סכנה ויש צורך לנדוד במהירות, ניתן לקפל אותו, לצאת לדרך ואז להרכיב אותו תוך שעה או פחות במקום חדש.
>> לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
העניין הוא שלא לגמרי ברור איזו סכנה יכולה להישקף לנוודים במדינה הזו. היא מאופיינת בהרים גבוהים ושלווים, נהרות גועשים ובשנים האחרונות, שירותי הביטחון במדינה עושים לא מעט מאמצים כדי שביטחון הפנים והיציבות במדינה תישמר ותמשוך אליה תיירים רבים. ובאמת, בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מגיעים לטייל כאן וגם ניתן למצוא יותר מדריכים ישראלים שמובילים קבוצות טיולים. בכדי שהנסיעה תסתיים בשלום, אנחנו מציידים אתכם עם הטיפים לטיול בטוח במדינה.
פשע – בסך הכל בטוח, אבל עדיין
קירגיזסטן היא ללא ספק מדינה בטוחה, יותר מהרבה מדינות אחרות שישראלים מרבים לבקר בהן. עם זאת, צריך לזכור שמדובר במדינה נחותה מאוד מבחינה כלכלית, יותר מהסובבות אותה. אין לה מוצא לים, הסכמי הסחר שהיא נהנתה מהן בשנים של ברית המועצות קרסו לחלוטין והיא לא נהנית מאוצרות טבע בשטחה. מהסיבה הזו, רוב תושבי המדינה עניים ובמקום שבו יש עוני, גם כשהביטחון די גבוה, עדיין יש מצוקה.
כשנוחתים במדינה, או אפילו בשלב תכנון המסלול, מומלץ לברר מה הם האזורים המסוכנים יותר באותה התקופה לביקור. מכיוון שמדובר במדינה צעירה, עדיין יש פה ושם אי יציבויות בחלק מהאזורים וכדאי להיות מעודכנים. אזור שמועד לפורענות כמעט תמיד, היא עיר הבירה בישקק. ידוע שבשעות החשכה שם נפוצים יותר מקרים של תקיפה ושוד. לכן, מומלץ להתנייד בשעות האלו במוניות מדלת לדלת ולהימנע כמה שניתן משוטטות ברגל.
תשתיות לא מפותחות
כיאה למדינה צעירה, גם התשתיות שלה לא מאוד מתקדמות. הכוונה היא בעיקר לכבישים הסלולים ולשבילי ההליכה. מומלץ במדינה לצאת לנסיעה עם מדריכים מוסמכים, וכפי שציינו יש לא מעט כאלה בשנים האחרונות, היות והדרכים יכולות להיות לא עבירות.
גם ברגל, לא כל השבילים מסומנים וניתן ללכת לאיבוד בקלות. במדינה כמו קירגיזסטן בה יש מצוקים ונהרות מצד אחד ולא הרבה קליטה מצד שני, זה מסוכן אפילו יותר מהרגיל. מומלץ להצטייד בטלפון לווייני ולוודא כל הזמן שאתם יודעים איפה אתם נמצאים.
לא להתעסק עם שלטונות ההגירה
מדינת הנוודים יצאה לעצמאות לפני 27 שנים, אבל היא עדיין נושאת מאפיינים מהתקופה בה הסובייטים שלטו בה. בשונה מרוסיה למשל, פחות קשה להשיג ויזת כניסה למדינה, אבל מרגע שקיבלתם את ויזת הכניסה, תכבדו אותה. בשונה ממדינות אחרות, בקירגיזסטן פחות מבליגים לתיירים שנשארו במדינה מעבר לזמן שהוקצב להם בוויזה ודורשים קנסות שיכולים להגיע גם ל-200 דולר אמריקאי. נמליץ לכם לתכנן את הטיול שלכם היטב ואם אתם רואים שהוא מתארך – דאגו לזה מראש.
סוסים
הסוסים הם חלק בלתי נפרד מחייהם ותרבותם של אזרחי קירגיזסטן. יש שמפריזים לספר שילד קירגי לומד לשבת על סוס עוד לפני שלומד ללכת. ואכן, הקונספט של טיולי רכיבה על סוסים בקירגיזסטן נפוץ מאוד. אלא שכל מי שרוכב על סוסים, או לפחות רכב כמה פעמים בחייו, יודע שמדובר בספורט עם לא מעט סיכונים ושכל רכיבה, אבל ממש כל רכיבה, יכולה להסתיים בנפילה מהסוס – אירוע שיכול להסתיים בפצעים שטחיים במקרה הטוב ובמקרים הפחות טובים – אתם יודעים.
עוד משהו שראוי לציין בהקשר הזה, שכשנופלים מסוס במהלך טרק, פרק הזמן שייקח עד שיגיע אליכם חילוץ, הוא די ארוך, לכן חשוב במקרים כאלו לדעת בכל שלב בטיול מה הדרכים ליצור קשר עם עזרה במידה ודבר כזה קורה (מכשיר איתור לווייני יכול להיות רעיון טוב) וכמובן שלוודא שמישהו יודע מה המסלול שלכם לפני שאתם יוצאים לטרק. ובכלל, לשים לב שאתם שולטים בסוס שלכם ויודעים איל לרכוב בצורה סבירה.
בשר מקולקל
מכיוון שהתרבות המקומית בקירגיזסטן היא תרבות נוודית בעיקרה, המזון מתבסס ברובו, אם לא בכולו, על בשר (צמחונים וטבעונים, האזהרה הבאה מוקדשת לכם). אחד המאכלים הכי נפוצים הוא כופתאות בשר שנקראות "מאנטי". הבלוגר הספרדי חואן טורס (againstthecompass.com) מספר שבמהלך הטיול שלו במדינה, הוא אכל מאנטיס שהוא קנה ברחוב והיה חולה לכמה ימים אחר כך. בדיעבד התברר לו שלשמור בשר במקרר שם זה לא הסטנדרט ושצריכים להיות יותר חשדניים כלפי האוכל המקומי. על כן, ראו הוזהרתם גם אתם.
בשר
קירגיזסטן היא יעד מאוד מאתגר למי שבשר הוא לא חלק מהתפריט שלו או שחש חמלה כלפי בעלי חיים. הערים הגדולות עברו אמנם תהליך של מערביזציה והן מציעות אפשרויות לצמחונים וטבעונים, אבל אוכלוסיית הנוודים באזורים המרוחקים אוכלת את האוכל הטרי הזמין, שזה למעשה המרעה שהולך עם השבטים ממקום למקום. וכן, לפעמים זה כולל גם את הסוסים שלהם. לכן, מי שלא מעוניין לאכול בשר במהלך הטיול, יתקשה להתמודד עם הארוחות שיציעו לו במהלך טרקים. חואן טורס מציין בבלוג שלו שבמהלך המסע במדינה הגישו לו סלט ירקות עם חתיכות בשר.
אז מה אפשר לעשות – ראשית, לא לסמוך על המזל. טרקים ארוכים דורשים מאיתנו כמות די גדולה של אנרגיה, והצריכה הקלורית שלנו צריכה להיות בהתאם וכמובן שצריכה להיות מועשרת במינרלים ומלחים שאנחנו מאבדים תוך כדי ההליכה. מי שטייל במדינה מספר שלחם ואורז אפשר למצוא כמעט בכל מקום. את האורז, צריך לבקש מראש שיבושל ללא בשר. לא יזיק גם להביא מהארץ כמה שקיות של קוסקוס להכנה מהירה ואריזה של שיבלת שועל. בנוסף, בערים הגדולות כדאי להיכנס לסופר ולשווקים ולהצטייד בקרקרים, פירות יבשים וכל מזון אחר שעשוי להחליף ארוחה במהלך הטרק.
בהקשר הזה, לא מעט חברות שמציעות טיולים מאורגנים שכוללים גם טרקים, נערכות עם פתרונות לשומרי כשרות, צמחונים וטבעונים מראש.
פערי תרבות
במסעדות, המלצרים מצפים מהסועדים לבחור את המנה תוך עשר שניות מרגע שהם קיבלו את התפריט. אין דבר כזה "נחשוב. תחזור עוד חמש דקות". הוא יחכה את חמש הדקות ביחד איתכם.
המקומיים מאוד אוהבים לארח ואין סיכוי שמטייל לא ימצא מקום לישון בו בלילה. עם זאת, גם מי שהכניס אתכם בטוב ליבו לבית שלו או ליורט שלו לאירוח, יצפה לגמול מסוים. ראוי להשאיר כסף, סכום כלשהו, לפני שהולכים. אותו הדבר לגבי טרמפים.
כשמציינים מחיר במקום מסוים, לדוגמא מקום לינה, המחיר הוא תמיד פר אדם, לא פר חדר.
לנשים מבוגרות במרחב הציבורי יש את זכות הווטו בכל נושא. אישה מבוגרת שעולה לאוטובוס לדוגמא יכולה לבחור איפה לשבת, בלי להתחשב בעובדה שכבר יושב שם מישהו, כך שאם אישה מבוגרת דורשת מכם לקום ולתת לה לשבת, עדיף לא להתווכח ופשוט להשפיל מבט, לקום ולפנות את המושב.
באוטובוסים בקירגיזסטן נוסעים תמיד עם חלונות סגורים, גם בחום 40 מעלות, כשהמזגן כבוי. אפשר לנסות לבקש מהנהג לפתוח את החלון או המזגן בכל זאת, יכול להיות שהוא יתחשב. אם מדובר בנהגת, ותרו מראש.