עמית בחובר, שמטייל ב"מקומות שנמצאים מחוץ למפה", קפץ לאחרונה ל"עין מגדל" - נקודת ההתחלה של נחל הקיבוצים המפורסם, שנמצא קרוב לבית שאן, בעמק המעיינות. המים הצלולים במקום, הם אותם המים כמו בסחנה שמקורם בגלבוע, רק שהם מגיעים מנביעה אחרת וצמודה.
עמית התלבט לא מעט האם לכתוב על המקום. מצד אחד זו שמורת טבע חינמית שפתוחה לכולם, עם המים המתוקים הכי יפים בארץ. מצד שני, אפשר להיתקל שם בתופעות פחות נעימות מצד המבקרים במקום וחשוב לשמור עליו יפה כמו בתמונות.
איך מגיעים? שמים בוויז "פארק המעיינות". נוסעים מימין לסחנה בכביש עפר חקלאי שעוקף את החניה. מהחניה ההגעה קצת טריקית, אין שלטים בולטים ואין דרך מסודרת.
הולכים לכיוון הכניסה לפארק המעיינות (שמאלה אם אתם עם הפנים לסוף החנייה), עוברים מעל תלולית עפר ואחריה מתחיל שביל (לא סלול). מרחוק תראו מתקן לבן גדול שנועד לשאיבת המים - זו הנקודה של תחילת הנחל ומקור הנביעה. מאחוריו מתחבאים המים השקופים כחולים של "עין מגדל", שמסמנים את תחילת נחל הקיבוצים - 1.5 ק"מ אורכו. לא תראו את הנחל עד שלא תעמדו מעליו.
מתי להגיע? השמורה פתוחה בכל ימות השבוע, אבל הדבר הכי חשוב הוא תזמון הטיול שם. בסופי שבוע וחגים שונים עמוס פה מאד, כששעות הצהריים אלה זמני השיא. מי שמחפש שקט ויופי טבעי ללא אנשים שיגיע לא בזמנים הללו.
"החוף" הזה נמצא 10 דקות הליכה מהחניה שנמצאת בגדה שעל שביל ההליכה. המים נקיים מאד ומתאימים לרחצה. מקורם בנביעה מבטן האדמה והם בטמפרטורה חמימה בכל השנה. הסלעים במקום חדים והירידה למים לא מאוד נגישה. כדאי לדעת גם שיש להקות של דגים קטנים במים.
שימו לב לבדלי הסיגריות (צד ימין למטה) שהשאירו אחריהם מטיילים במקום. חשוב להביא אתכם שקיות זבל ולא להשאיר שום דבר בשטח. חבל שכך יראה אחד המקומות היפים בארץ.
חשוב לדעת! לאורך כל ההליכה, בשביל או בנחל, אין צל וחם מאד בחודשי הקיץ. הטמפרטורה באזור מגיעה ל-39 מעלות ואף יותר. גם אם אתם מביאים צלייה עדיין חם כאן. אגב, החום הקיצוני, בשילוב עם אלכוהול מביא להתייבשות מואצת. לא מומלץ.
מי שרוצה להגיע לנחל הקיבוצים - סרטון קצר מתוך המים השקופים של נחל הקיבוצים באינסטגרם של עמית בחובר
מימין - המתקן הלבן שאותו תראו כשתגיעו מהחנייה מסמן את תחילת נחל הקיבוצים - הנביעה של המים השקופים ב"עין מגדל". בצמוד אליו נמצא החוף הראשון שמלא בדרך כלל.
שימו לב לצבע המים בצד השמאלי של התמונה – המים עדיין יפים אבל פחות שקופים בהמשך הזרימה.
למטה בתמונה במקביל לנחל – ניתן לראות את השביל שהוא גם המסלול היבש. על השביל הזה שבשמורה יכולים לנוע בחופשיות הולכי הרגל, רוכבי אופניים, רכבי פיקוח ומשטרה ורכבים מורשים. אסור לנסוע בכלי רכב אחרים ויש מחסומים ברורים.
כך נראה אחד ה"חופים". המקום צפוף, ובמהלך הביקור שם שלוש קבוצות שונות, שלא קשורות האחת לשנייה, נדחסו בחמישה מטרים של "חוף".
בגלל הקרבה שומעים את כל השיחות והמוזיקה אחד של השני. כדאי להבין את זה ומראש לבוא למקום כזה בקבוצות לא גדולות ובלי רמקולים. אפשר כמובן להמשיך לחפש חוף שקט אחר, אבל קחו בחשבון שזה מצריך הליכה לא קצרה בשמש. לקראת הערב יש פחות אנשים.
זו הסיבה העיקרית שבגללה אין הרבה מקום לשבת: הגדה הדרומית מכוסה בצמחיה עבותה והיא לא נגישה. בגדה הצפונית, איפה שנמצא שביל הגישה, יש גם צמחיה אבל היא פחות סבוכה ושם נמצאים החופים. מומלץ לא להתקרב לצמחייה הזאת, שגדלה גם על איים במים, כי יש שם בעלי חיים שאת חלקם אנחנו לא רוצים לפגוש. מהסיבה הזאת גם מומלץ לא להביא כלבים.
אורכו של המסלול הרטוב שבו הולכים ושוחים, הינו כ-1.5 ק"מ. הוא מסתיים בבריכה בחניון נחל הקיבוצים ובמקום יש מעבר דרך שני צינורות המסודרים כמו מגלשה בדרך (חביב). בסיום אפשר לעשות את הדרך חזרה במסלול יבש בהליכה בשביל המקביל.
חשוב לדעת שהמים יכולים גם להיות עכורים בחלק האמצעי והסופי של הנחל, היות וההולכים במים גורמים לבוץ לצוף מהקרקעית ולהיסחף.
עוד מידע בלעדי שלא רשום באתרי טיולים, על נחל הקיבוצים ו-74 מקומות טבע שנמצאים מחוץ למפה באינסטגרם של עמית בחובר
למי שמתכנן ללכת את המסלול הרטוב, מומלץ לאטום כל הציוד שנכנס למים. גובה המים נע בין מטר ועד 1.70 מטר. אפשר לצאת ולחזור למסלול היבש בלא מעט מקומות לאורך הנחל.
טיפ: מומלץ לעשות את ההליכה בתוך הנחל בנעליים סגורות. הסיבה היא שאם למישהו נשבר בקבוק זכוכית או נרגילה, אתם לא תראו את זה במים הצלולים. כמובן שבגלל סיבה זו, עדיף לא להכניס לשמורה מוצרים מזכוכית.
כך נראה "סוף הנחל" וכדאי להגיע אליו בשקיעה. ההרים ברקע זה הרי הגלבוע, מקור המים. השביל מימין זה אותו השביל שראיתם בהתחלה והוא ממשיך גם כאן עד הסיום. אל תופתעו לראות כאן הרבה אנשים – ההגעה לנקודה זו היא ישירה מחניון סמוך שנקרא "חניון נחל הקיבוצים" (בוויז). המים כאן פחות שקופים מתחילת הנחל, אבל מצד שני יש יותר בריכות, מפרצים ואיים קטנים.
הנחל מסתיים בבריכה ואפשר לחזור לחניה במסלול היבש. אגב, הנחל מסתיים כי הוא נכנס לתעלות שמוזרמות לבריכות דגים וחקלאות.
אולי כדאי לשקול להאריך את הנחל הטבעי בעוד כמה מאות מטרים, כדי להגדיל קצת את הטבע. יש מעט מקומות כאלה בארץ ומגיעים לכאן לא מעט מטיילים.
המקום אינו מתאים לקמפינג, הקרקע סלעית ולא נעימה, אין עצים, אין מלתחות, אין חשמל, אין ספסלים רבים או שפע של שולחנות פיקניק, כך שזה לא מקום לשהות בו מעבר לטבילה וחצי יום מספיק כדי למצות את החוויה.
למי שצריך, יש שירותים במבואה בכניסה לפארק המעיינות עד השעה 17:00. צריך לקחת בחשבון שזאת שמורת טבע שמסתובבים בה פקחים ויכולים לחלק דוחות על אי ציות לחוקי השמורה.
איך המקום נראה כל כך נקי בתמונות? הן פשוט צולמו בתזמון המומלץ. בנוסף, היו כאן מטיילים שבסוף הביקור שלהם אספו שאריות של אחרים. הם חזרו לרכב עם שקית זבל גדולה ושמו אותה באחד הפחים הבודדים שנמצאים באזור החניה. זו בדיוק הדרך להגן על אחד המקומות הנדירים בארץ.
יש לכם שאלות על טיול בנחל הקיבוצים? מחפשים רעיונות לטיולים "מחוץ למפה"? באינסטגרם של עמית בחובר יש עוד 74 מקומות כאלה. שאלות כיתבו בתגובות בפוסטים ותקבלו מידע ותשובות.
קבלו הצצה לטיול לבריכות גן העדן של "עין טמיר". מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של עמית
צילום רחפן וייעוץ בתוכן לכתבה: גל טוויג
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן