צבי הים שוכנים בים. הם מיטיבים לשחות ולצלול, נודדים מאות קילומטרים מן החוף, והנקבות עולות לחוף רק בגיל בגרות כדי להטיל ביציהן. עונת הרבייה של צבי הים מתחילה בסביבות חודש מאי ומסתיימת בסביבות חודש אוגוסט. לאחר ההטלה, שנמשכת מספר שעות, נקבת הצב מכסה את הגומה וחוזרת לים. את הצאצאים שלה כנראה כבר לא תפגוש אלא במפגש מקרי בלב הים. בעונת ההטלה, המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, בשילוב עשרות פקחי רשות הטבע והגנים ומתנדבים, סורקים את רצועות החוף של ישראל מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות כדי לאתר את הקינים והביצים שהוטלו בלילה הקודם לפני שייטרפו או ייפגעו ממשתמשי החוף במהלך היום. הקינים והביצים שיאותרו יועתקו לחוות הדגרה מוגנות לטובת שמירה עליהם במהלך ההתפתחות העוברית עד הגחת האבקועים (צבי הים שזה עתה בקעו מהביצה) מהקן.
כחודשיים לאחר הטלת הביצים, האבקועים מגיחים מן החול בלילה, מנווטים את דרכם לים במהרה עד שהגלים ישטפו אותם פנימה. רוב האבקועים, שבוקעים מהביצה במשקל של כ-14 עד 18 גרם בממוצע, יצליחו לעשות את ההגחה מהקן הטמון בעומק החול לבד. יחד עם זאת, בחלק גדול מהמקרים יהיו אבקועים שלא יצליחו לעשות זאת לבד בגלל חולשתם או סיבה אחרת ואז הפקחים המוסמכים לכך יבצעו פתיחת קן יזומה מספר ימים לאחר היום שבו ראשוני האבקועים הגיחו, כדי להבטיח שאף אבקוע לא ישאר מאחור. כך זה נראה בתמונות:
פתיחת קן יזומה בגן הלאומי פלמחים. בימים כתיקונם, כשאין סגר, פתיחת קיני צבות ים יזומה נעשית בשיתוף הקהל כחלק ממאמצי החינוך וההסברה לחשיבות השמירה על הסביבה הימית והחופית למען צבי הים, המצויים בסכנת הכחדה, ובכלל.
פקחית רשות הטבע והגנים בפתיחת קן צבת ים יזומה.
לעיתים, בזכות פעולה יזומה של פתיחת קינים מצליחים להגיח לאוויר והים הפתוח עוד עשרות אבקועים. רווח אדיר לטבע.
ישנה חשיבות משמעותית לכך שהאבקועים שזה עתה נולדו יזחלו על החוף מספר מטרים בדרך אל הים ולא ישר יועברו למים. זאת בכדי לקבע את מסלול השחייה שלהם בימים הקרובים, הרחק ככל הניתן מהיבשה, אל הים הפתוח, בו אחוזי הטריפה נמוכים יותר.
מחקרים מצביעים על כך שצבות הים שבות להטיל בחופים בהן בקעו. לכן, ישנה חשיבות לשמירת הסביבה החופית והימית במדינת ישראל נקייה וללא הפרעות במיוחד בעונת ההטלה כדי לאפשר כמה שיותר הטלות בחופי ישראל.
האבקועים זוחלים אל הים הפתוח בעקבות משיכה על האופק הבהיר, נצנוץ הכוכבים והירח על פני הים וקצף הגלים ושיפוע החוף.
האבקועים שזה עתה לומדים לשחות עושים זאת כנגד זרמי הגלים וממשיכים ב"שחיית אטרף" ("swimming frenzy") למשך מספר ימים עד ההגעה לזרמי הים הפתוח, שם הם נישאים בזרמים ומטפסים על מרבדי אצות לתקופת זמן של מספר שנים. הם ממשיכים לנדוד בחייהם הבוגרים על בסיס מגנטיות כדור הארץ ועל בסיס אותות ביולוגים נוספים.
את האבקוע תפגוש סטטיסטיקה די מאתגרת. שרידותם של הצבים הצעירים נמוכה מאוד, ובממוצע רק אבקועים ספורים מעשרות אבקועים בכל קן מצליחים להגיע לבגרות מינית מאוחרת, יחסית, בגיל 20 שנה לערך. בין האיומים העיקריים על האבקועים בים הוא טריפה על ידי דגים ועופות ים. לאחר מכן, עם גדילתם, האיומים על שרידותם של הצעירים וכל אוכלוסיית צבי הים הינם פגיעה משיטות הדיג השונות, רשתות רפאים ודייג לא מכוון, זיהומים שונים כגון שמנים מתעשיות הנפט והגז, זיהומי פלסטיק, כגון שקי הפלסטיק uפגיעה מכלי שיט.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן