עמית בחובר התחיל לטייל לפני כחצי שנה בעקבות "מקומות שלא מופיעים על המפה" ומאז לא הפסיק. "הפכתי את התחביב שלי למקצוע", הוא אומר. "הכוונה ב'טיול מחוץ למפה' היא להגיע למקומות לא מסומנים או לא מוסדרים. יש לא מעט מקומות מרשימים שקשה להאמין שהם בארץ ולא תמצאו אותם באפליקציות ניווט קלאסיות. בהרבה מקרים המקומות הללו יהיו ממש ליד דרך ראשית אבל ללא סימון או שביל ברור להגיע אליהם".
עד היום, עמית טייל בלמעלה מ-70 מקומות כאלה והעלה תמונות שצילם לאינסטגרם. בשלב מסוים אנשים החלו לשאול אותו על הוראות הגעה והוא החליט לייצר רשימה מסודרת שמראה ומסבירה איך מגיעים לכל מקום. "בזמן שחו"ל זו לא אופציה הבנתי שזה החו"ל שלנו בזמן הקרוב, ויש מקומות מדהימים שרק צריך לגלות".
הסופ"ש הוא לוקח אותנו לחוף מצוקי דרגות בים המלח, סמוך לעין גדי על כביש 90 (בוויז: ":
כאמור, חוף מצוקי דרגות נמצא על כביש 90, אחרי מחסום צה"ל בים המלח (בוויז: "מעבר מצוקי דרגות"). הדרך אליו מתחילה מחניית עפר ליד המחסום ומשם ממשיכים בירידה לא מסומנת דרך פתח בגדר הבטיחות. מומלץ לא להגיע למקום בצהריים בגלל החום הכבד.
שימו לב! לא להשאיר אחריכם זבל, המקום כבר משופע בהם.
שימו לב 2! דרך ההגעה לחוף לא מסודרת וההליכה על אחריותכם בלבד.
>>לעוד מקומות "מחוץ למפה" היכנסו לעמוד האינסטגרם של עמית בחובר או לעמוד הפייסבוק שלו
כך נראה חוף מצוקי דרגות מלמעלה. מי שעובר על הכביש ומסתכל לכיוון רואה כמה בריכות כחולות ליד ים המלח. ירידה של 20 דקות מהכביש מובילה לשם ולאחר מכן צריך לטפס בחזרה. העלייה לא קלה.
כדי להגיע לבריכות בבטחה צריך ללכת על קרקע רצופה והסדקים בדרך מזהירים שהקרקע כאן בתנועה. ישנו שביל לרכבי שטח שגם חונים במקום, כך שאם בחרתם ללכת אז עדיף להשתמש בדרך הזאת ועל שפת ים המלח כשביל גישה. לא להסתכן ולעלות על סדקים.
פתיתי המלח הצטברו מעל המים של הבריכה הטבעית הזאת. רוב הבריכות רדודות אבל לפעמים הן ממוקמות על גבי בולען. הקרקע בוצית ויש גבישי מלח בקירות שיכולים לפצוע את העור במגע איתם.
קו החוף משתנה כל הזמן וכעת יש בו גם נביעה קטנה של מים מתוקים. לא קל למצוא אותה היות והיא מסתתרת בין השיחים ולא תמיד נקייה, אבל המים קרים ומתוקים ומאפשרים שטיפה של מי המלח. בנוסף, פינת הצל הטבעית היחידה במקום היא בין קני הסוף במעיין המתוק. לא תמצאו כאן אין עצים או סככות מסודרות.
כבר מיד אחרי הירידה לקו החוף נחשפים למראה של בריכות טבעיות הנושקות לים המלח. חלקן נפרדות ממנו ורמת המליחות והטמפרטורה שלהן עולה. הכניסה למים אך ורק עם נעלי ספורט עדינות, היות והמלח יכול לחתוך ולפצוע.
כאמור, החום במקום אדיר ולכן בריכות הטורקיז הרדודות חמות יותר מים המלח עצמו. הן נוטות להתאדות לאט לאט. הן עונתיות ונעות עם הקרקע ומפלס המים של ים המלח. לפני שנה מפלס המים בהן היה רדוד, אך השנה (נכון לחודש יוני) יש יותר וככל שהקיץ עובר יש אידוי מהבריכות.
אלו הן שכבות בוץ, לא סלע והן נוצרות בתהליכים ארוכים בטבע. אסור לפרק אותן או לגעת בהן, היות והן רותחות מהחום ועלולות ליצור כוויות חום למי שמורח אותן בשיא הקיץ.
הכתם האדום בתמונה זו שקית והן מתעופפות שם בגלל הרוח. בגלל שמקום לא מסודר אין בו פחים והאחריות להשאיר אותו נקי היא על אחריותכם.
ישנן בריכות שאפשר לטבול בהן בזהירות - אלה שדומות בצבען לים המלח. הכניסה לבריכות שנראות כמו בולענים או שהצבע שלהן נראה מחשיד, כמו ריכוז גבוה של חומרים שהקרקע מפרישה אליהן - אסורה ומסוכנת!
>>לעוד מקומות "מחוץ למפה" היכנסו לעמוד האינסטגרם של עמית בחובר או לעמוד הפייסבוק שלו
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן