כרטיסי אשראי (צילום: SXC)
רודפים אחרי הפלסטיקים | צילום: SXC

זוכרים איך בארץ קפצתם לבנק לרגע עם תעודת הזהות, עצרתם אצל שמוליק באשראי וביקשתם כרטיס? "שום בעיה", אמר לכם שמוליק החביב, "פשוט תחתמו כאן וכאן וכאן". אז אחרי שתנחתו בארה"ב אתם ודאי תרצו לשלוח לחביב הזה זר פרחים על החיים הקלים שהוא עשה לכם. האמריקאיים עובדים קשה מאוד כדי לקבל כרטיסי אשראי, או נכון יותר, נכנסים להרבה חובות כדי לקבל כרטיסי אשראי.

היסטוריית האשראי האמריקאית מאפשרת לרשויות, למשרדי ממשלה ובעיקר לחברות גדולות להבין מיהו אזרח טוב, שומר חוק ומבזבז כספים מוכשר, ומיהו רד נק ללא עבודה שמבלה את הימיו על המרפסת עם יד אחת על הרובה והשניה על בקבוק הבירה. ככל שאתה עושה יותר פעולות באשראי שיש להן כיסוי, כך האשראי שלך גדל – ולמעשה, חושבים שאתה אדם טוב יותר ומוכנים להאמין לכל דבר שתגיד ותעשה.

הלופ עובד ככה – בשביל כל דבר במדינה תצטרכו כרטיס אשראי. עם זאת, רק מי שיש לו קרדיט היסטורי, להלן: היסטוריית אשראי, יכול לקבל כרטיס אשראי. עד כאן, מעניין וחלמאי. החלק הקשה הוא להתמודד עם מצוקת האשראי כשאתה מהגר קיקיוני. גם אם היו לנו מאות אלפי דולרים בחשבון, את כרטיס האשראי הראשון אף אחד לא היה נותן לנו. והנה החלק הטוב – אם ביקשת כרטיס אשראי והוחלט לא לתת לך אחד (כי אין לך קרדיט היסטורי), זה דופק לך את הקרדיט היסטורי פור גוד. אז איך בכל זאת דואגים שיהיה כסף ולא כולו בשטרות ירוקים?

פותחים חשבון: קודם כל, גשו לבנק הקרוב למקום מגוריכם ופתחו חשבון. אנחנו בחרנו בסיטי בנק בעיקר בגלל שהוא היה קרוב, אבל גם בגלל שלחשו לנו שיש להם כרטיס אשראי מיוחד לסטודנטים – להלן: מתניעים את הקרדיט היסטורי. אם אתם סטודנטים, עורכי דין, או כל נישה אחרת שיכולה להצדיק כרטיס אשראי, חפשו את הבנק שיסייע לכם להשיג כזה. היינו הלקוחות היחידים בסניף של סיטי בנק במרכז שיקגו, בכל פעם שנכנסנו לשם. כולם מכירים אותנו בשמותינו הפרטיים, וששים לעברנו כשאנחנו מגיעים. פתיחת חשבון תהיה חוויה ארוכה למדי ותעשה לאנשי הבנק, לפחות, מעניין. שימו לב שתזדקקו לכתובת קבועה ולהוכחה לכתובת הזו (חשבון חשמל, דואר שנשלח על שמכם, חוזה שכירות וכיו"ב). הביאו גם דרכונים ואישור לסטטוס שלכם במדינה.

כרטיס אשראי דביט (צילום: SXC)
תחליף למזומן. כרטיס דביט | צילום: SXC
כרטיס דביט: יעני מזומן בכרטיס. זה כרטיס שמחליף את המזומן שאין לכם בארנק כרגע כי שכחתם להוציא. עם הכרטיס הזה תוכלו לשלם בהרבה מקומות, ובלבד שיש לכם כסף בחשבון העו"ש. כל בנק שתפתחו בו חשבון יתן לכם כרטיס דביט בעונג רב, אבל הוא לא כרטיס אשראי – לא תוכלו לשלם בעזרתו ברכישות באינטרנט, וגם לא לחלק לתשלומים או לשלם בסוף החודש. כשאין כסף בחשבון - אין כסף בדביט.

אשראי למתחילים: אם כל הדרכים האחרות לא עובדות, ועדיין לא נדחיתם על ידי חברת אשראי, תוכלו אולי לבקש אשראי מאובטח, או משולם מראש, שיאפשר לכם להתחיל את היסטוריית האשראי שלכם בצעדים קטנים. כלומר, אתם זוכים לכרטיס אשראי בגובה החסכון/פקדון שהשארתם בבנק. לא אידאלי אבל יותר טוב מכלום.

משלמים את האשראי: כאמור, אם הצלחתם להשיג כזה, אשריכם וטוב לכם. אבל כמובן שלא בזה תם העניין. בארץ כרטיס האשראי שלכם משולם ישירות דרך חשבון בנק שאליו הוא משוייך. כך תמיד יש גיבוי לאשראי (והיום, עד גבול מסוים). בארה"ב מקבלים בסוף כל חודש את חשבון האשראי וצריך לשלם אותו, בצ'ק, מחשבון הבנק, או בכל דרך יצירתית אחרת. אם הגעתם או עברתם את מגבלת האשראי שלכם באמצע החודש, תוכלו בכל רגע נתון לשלם את החשבון ולהמשיך לבזבז. רק תזכרו שמיתון עכשיו, ולמי בכלל יש כסף.

 

בפרקים הקודמים של המהגרת:
איך לחצות את אמריקה ברכב?
איך לטוס לחו"ל עם תינוקת בת 4 חודשים
מתל אביב לשיקגו בדרך הקשה