לידיעת המחפשים, נמצאה העבודה הקלה והכיפית בעולם: אין צורך להחתים שעון, חייבים לבקר באינספור מלונות ובסוף כל חודש מקבלים למעלה מ-1,500 דולר. ברת מזל אחת שהשיגה לעצמה ג'וב כזה היא זאנג יומו, שקופצת לה ממיטה למיטה בתשלום מלא, ולא, היא לא עושה את מה שנדמה לכם שהיא עושה: גברת יומו הסינית היא בסך הכל "בודקת מקצועית לשינה במלונות". רק שישה בודקי מלונות כמותה הוסמכו על-ידי איגוד המלונאות הסיני, לאחר מיונים וראיונות רבים.
אוי, הסדינים לא מתוחים דיים. אני ארשום לעצמי
|
שישה צימרים שזכו לדירוג חמישה כוכבים
אז מה בעצם יש לבדוק, חוץ מרמת הרכות של הכרית? יומו מתחקה אחר רמת השירות, האווירה, הניקיון, המחיר, האוכל ועוד. המזרון קשה מדי? המזגן אפקטיבי? ואיך לחץ המים? את כל המידע הקריטי הזה מספקת בודקת המלונות לתושבי סין במסירות שאין לה קץ, בדוחות מפורטים המתפרסמים באינטרנט.
זאנג יומו עצמה, אגב, מתעקשת שהעבודה שלה דווקא די קשה. "זה לא קל כמו שכולם חושבים", היא אומרת, "ולא מדובר רק בכתיבת תגובות והערכות. למען האמת, יש הרבה לחץ בעבודה. נדרשת תשומת לב רבה לפרטים, סבלנות ואחריות. במהלך יום שהייה במלון אתה חייב להיות מרוכז מאוד, להבחין בכל פרט, וגם לצלם בוידאו ובסטילס על מנת לתעד כל מה שאתה רואה וחושב". זאנג מתפעלת גם בלוג ומקיימת אינטראקציה עם הגולשים, וכמובן נדרשת להנפיק דוח חוויה מפורט ביותר בתום כל שהייה (שנערכת בסוד וללא התראה להנהלת המלון). איכשהו, למרות כל זה, עדיין נדמה לנו ששהייה במלונות פאר היא לא בדיוק משהו שצריך להתבכיין עליו. נכון, לעתים לא נעים להזמין שירות חדרים כשלא ממש רעבים, אבל מה לא עושים בשביל משכורת?
מממ, סדק בחרסינה. נרשם
אני אסבול את העבודה הזו עוד קצת, עד שאחסוך להקמת מלון משלי
אגב, לזאנג יומו עצמה יש עוד חלומות – גם אם היא כבר הגשימה את שלכם. באופן מפתיע, החלומות הללו נוגעים לעולם המלונאות. "אני רוצה לפתוח מלון אמנותי בסגנון המזרח התיכון, בהתאם לאסתטיקה שלי ובשילוב יצירות האמנות שלי", סיפרה. אם תגיעו אי פעם למלון הזה, אתם יכולים להיות בטוחים שהמיטות יהיו רכות בדיוק במידה הנכונה.
ולהבדיל אלפי הבדלות, גם אנחנו מבקרים מלונות. הנה, למשל את מלון הבוטיק התל אביבי הזה
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן