כל הדרך במעלית של מלון איסט אני מתפללת לאלוהים שלא אתקל בו, שלא אביך את עצמי כי זה ברור שלא אצליח להוציא הגה. היי דוד, ווטס אפ? מי אנד מיי האזבנד אר ביג פאן אוף יו, איי מין יוג' פאן אוף יו. אני משננת לעצמי למקרה שזה יקרה. פאק, איזה בושות, למי אכפת מה אגיד לו, העיקר שאשיג איתו סלפי. דלת המעלית נפתחת. בקימונו כחול וגוף גבעולי, משקפי שמש גדולים וסניקרס לבנות הוא עומד שם בגבו אליי, ואני יודעת שזה הוא! או מיי גוד, סנופ דוגי דוג, כאן, מולי, והוא ישן איתי באותו מלון.
בחוץ מיאמי כבר מזמן שכחה את "אירמה". ההוריקן, שלפני ארבעה חודשים בלבד סיים את הסיבוב הקטלני שלו במדינת פלורידה, הביא למותם של 28 בני אדם, השאיר מיליוני בתים מחוסרי חשמל, הפך את רחובות מיאמי לפירנצה וגרם לנזקים רבים ברכוש. אבל לתיאורים הדרמטיים הללו לא נשארו עקבות בשטח. המכונה המשומנת דאגה להחזיר במהירות את הקצב לעיר. לתיירים כמונו היא נראתה שמשית וזוהרת בדיוק כמו בחלומות של אליעד נחום.
המלון של סנופ ושלי, East, ממוקם בשכונת בריקל, הנחשבת למרכז העסקים בעיר. מקירות הזכוכית של החדר המפנק בקומה ה-24 נשקפים גורדי השחקים המרהיבים שצמחו בשטחיה ובריכות השחייה המקשטות את גגותיהם. בשיטוט קצר מזכיר האזור את הבורסה ברמת גן, מנומנם ומעונב. אפילו Brickell City Centre, הקניון המפונפן שנמצא בגב המלון וכולל מותגי יוקרה כמו ארמני, פנדורה, ויקטוריה'ס סיקרט פלוס סניף חדש של זארה – הוא די משמים.
אבל כשהשמש שוקעת וברחובות נדלקים האורות מתעוררים לחיים בתי הקפה, המסעדות והברים ומושכים הרבה מבלים מקומיים ותיירים. בערב שישי לא הצלחנו למצוא מקום באף מסעדה. לכולן היה צריך להזמין מראש, ורשימת ההמתנה הייתה ארוכה. לבסוף הגענו במקרה ל-Fi'lia, מסעדה איטלקית במלון SLS Brickell. אל תוותרו על דרינק בבר המלון לפני הארוחה ואתם חייבים להזמין סלט קיסר - גם טעים וגם מצפה לכם הפתעה.
הנה באה הרכבת והיא בחינם
והנה עוד הפתעה: יש מיאמי ויש מיאמי ביץ'. זה לגמרי לא אותו מקום אלא שתי ערים שונות ושכנות, המחוברות ביניהן בסדרה של גשרים. כמו ישראל, גם מיאמי פקוקה מאוד בשעות העומס, אבל בבירת הקרוזים של אמריקה מחכה לכם מערכת של תחבורה ציבורית מתקדמת. ה-Metromover היא רכבת קלה הנוסעת גבוה מעל מפלס הרחוב, לגמרי בחינם, אבל משרתת נוסעים באזור הדאון טאון בלבד (אזור העסקים בעיר). המטרו-רייל לעומת זאת, היא רכבת מטרו עילית, מהירה ויעילה העוברת בין אתריה המרכזיים של העיר ובאזורים מסחריים עיקריים והיא בתשלום. בכל מקרה, הרכבות הן אופציה טובה למי שלא רוצה לבזבז זמן ועצבים בפקקים.
אז מה יש לעשות במיאמי? גם בטן וגם גב, גם תרבות וגם תת תרבות. גם אם אתם במהלך טיול בפלורידה או שאתם בדרך לקרוז בקריביים, הקדישו לה כמה ימים ואל תוותרו על המקומות הבאים: וינווד (Wynwood) נחשבה לאחת משכונות העוני והפשע בעיר, ושנים רבות הייתה סוג של גטו למהגרים היספנים וקובנים (65 אחוז מתושבי מיאמי הם היספנים. מחציתם מהגרים שברחו מקובה עם עלייתו של קסטרו לשלטון בסוף שנות ה-50). בשנות האלפיים עברה השכונה שיקום מקיף והפכה לסוהו קטן והיפסטרי ולמוקד משיכה של אמנים מכל רחבי העולם.
אחד הסמלים שאיפיינו את וינווד כאזור מצוקה הוא גם מה שמייחד אותה כיום: ציורי גרפיטי מרהיבים שהפכו את רחובותיה לגלריית חוץ אחת גדולה. מלבד שיטוט בסמטאות המצוירות והצבעוניות, תוכלו ליהנות מבוטיקים קטנים של בגדים ודברים יפים, חנויות עתיקות, מסעדות ובתי קפה. לקינוח, אתם חייבים לבקר ב-Cielito, חנות הגלידה המקסימה של איוון ואשתו, זוג יהודים מארגנטינה, שמכינים בעצמם גלידות יפות יפות וטעימות על מקל. בין הטעמים המפתיעים יש בננה וריבת חלב, גויאבה וגבינה, פסיפלורה ושוקולד ועוד.
אם אתם בעניין של מוזיקה אלקטרונית או לטינית, או של שתיהן יחד, כדאי לדעת שמדי ערב הברים ומוקדי הבילוי בשכונה מזמינים אתכם לשמוח יחד איתם.
כדי להתעדכן על תערוכות ופעילויות בשכונה היכנסו לאתר השכונה.
במערב העיר, לא רחוק מווינווד, נמצאת "הוואנה הקטנה", שכונה קובנית שהתהוותה בשנות ה-60 על ידי מהגרים מקובה ואמריקה הלטינית. בעבר גם היא נחשבה לשכונת מצוקה אבל ברבות השנים הפכה לסניף קטן של קובה. שורות שורות של בתים קטנים וצבעוניים, גלריות של אמנים קובנים, הרבה אוכל רחוב מסורתי וחנויות לגלגול סיגרים. הסיור ברחוב הראשי מלווה במוזיקה קובנית הבוקעת מחנויות התקליטים והברים. מומלץ להזמין סיור מודרך ולשמוע על ההיסטוריה של המקום או סתם לטייל ברחוב הראשי. אל תפספסו את מוזיאון האומנות CUBAOCHO שמעוצב כבר ענק, שם תוכלו לשתות בירה וליהנות מאמנות קובנית עכשווית. בגינת Maximo Gomez אתם מוזמנים לנוח על ספסל או לשחק דומינו עם זקני השבט, כלומר רק אם אתם מעל גיל 55 (זה תנאי רשמי). אם בא לכם להכיר ולעשות כבוד לאמנים ולמוזיקאים משפיעים בתרבות דרום אמריקה, אתם מוזמנים להלך בשדרת הכוכבים הלטינית (ממש כמו השדרה בהוליווד). אגב, הראשונה שזכתה לכוכב בשדרה, ב-1987, היא סליה קרוז, רקדנית סלסה מפורסמת מקובה שהלכה לעולמה בשנת 2003.
כי חייבים קצת קניות
בפורט לודרדייל, במרחק של כ-40 דקות נסיעה מבריקל, נמצא מרכז הקניות העצום Sawgrass Mills ובו יותר מ-350 חנויות של כל מה שעולה ולא עולה בדעתכם (לבוש, הנעלה, ביוטי, גאדג'טים ועוד), 70 חנויות מתוכן נחשבות לחנויות אאוטלט. בילינו שם כארבע שעות שחלפו כמו ארבע דקות מאוד ממוקדות. שימו לב: אם אתם חובבי שופינג וזה חלק מהפאן שלכם בטיול, פרגנו לעצמכם שם יום שלם. לא כל החנויות הן אאוטלט אז אם חשוב לכם לא לבזבז זמן, בדקו את זה מראש. יש במקום הרבה מסעדות ובתי קפה והרבה קניות משתלמות אבל צריך הרבה סבלנות וגם כוח, מדובר בהליכה רבה. אה, ואל תתביישו להביא אתכם מזוודה ריקה מהמלון. סביר להניח שאם לא תביאו אחת, תיאלצו לקנות שם תיק נוסף לכל הקניות שערכתם.
הפלנטריום המגניב בעולם
"כדור הארץ הוא כמו כל מכונה, רק שהוא לא הגיע עם הוראות הפעלה", כך נפתח סרט התלת מימד המהמם שמוצג בפלנטריום של פארק המדע על שם פיליפ ופטרישיה פרוסט בעיר. הסרט (באנגלית ללא תרגום) הוא מסע מרתק ומרגש לחקר כדור הארץ והיווצרותו. הוא יגרום לכם להרגיש שאתם מרחפים בחלל, עפים במהירות לתוך סופת הוריקן, צוללים בשונית ומסתכלים בלבן של העיניים של כריש לבן. עם קריינות של ליאם ניסן ומערכות שמע וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם מדובר בחוויה סוחפת לכל גיל.
מלבד הפלנטריום כולל הקומפלקס המרשים של מוזיאון המדע, שתוכנן ונבנה על ידי Grimshaw Architects, מספר מבנים ומפלסים ובהם גם אקווריום ענק ומיצגים ומוצגים רבים מעולם החי והצומח. בבריכות חיצוניות תוכלו להתרשם משוניות ואלמוגים, ללטף מנטה ריי ולהשקיף על הנוף היפהפה של המרינה. בקומה התחתונה תוכלו להסתובב בין אקווריומים של מדוזות יפיפיות, כרישים ועוד מיני דגים ותמנונים. ישנו מפלס שלם המוקדש לילדים ובו הרבה משחקי חשיבה ודמיון מאוד מאוד מגניבים.
אם כבר הגעתם למוזיאון המדע ואתם חובבי אמנות מודרנית, כדאי לקפוץ למוזיאון האמנות הסמוך – Pérez Art Museum Miami, שם מוצגות תערוכות מתחלפות מכל העולם ויש גם חנות מוזיאון שווה ביותר.
מרחק נסיעה קצרה מהמוזיאונים (בדרך תחלפו על שדרות יצחק רבין) נמצא מדרחוב Bay Side, ובו קניון פתוח עם שלל חנויות ומסעדות תיירים. אם בא לכם דיינר אמריקאי המגיש מנות נדיבות של אוכל מטוגן כמו מאכלי ים, המבורגרים ועוד, אתם מוזמנים להיכנס למסעדת Bubba Gump המעוצבת כולה בהשראת הסרט "פורסט גאמפ" וגם משדרת אותו בלופ. יש להודות שזה די מעייף.
אני ממיאמי, ביץ'
בדיוק כמו בקליפים של הכוכבים הכי גדולים: הדקלים גבוהים, האוקיינוס כחול עמוק, החוף לבן, המכוניות פתוחות והישבנים שזופים. אילת, הגרסה האמריקאית. השכונה המתוירת במיאמי ביץ' היא סאות' ביץ' כשלאורכה מתפתל אושן דרייב, כביש מרכזי המפריד בין המלונות, המסעדות, מוקדי הבילוי והחנויות לבין חופי הים הנקיים שלה. בטיילת לינקולן דוכנים ובתי קפה ומומלץ מאוד לשכור אופניים ופשוט לרכוב לאורכה.
אחד מהמבנים המפורסמים באזור הוא ביתו של מעצב העל האיטלקי ג'אני ורסאצ'ה. את הבית הייחודי בנה ב-1930 אלדן פרימן, אדריכל צעיר ועשיר בהשפעת טירה שבנה בנו של כריסטופר קולמבוס ברפובליקה הדומיניקנית. פרימן ביקר בטירה במהלך שיטוטיו ברחבי העולם והחליט שביתו ייבנה בהשראתה. אחרי מותו של האדריכל עבר הנכס מספר ידיים עד שבשנת 1992 רכש ורסאצ'ה את הקומפלקס והשקיע 32 מיליון דולר בשיפוצו. הוא הפך את 24 החדרים המקוריים ל-10 סוויטות מפוארות, כולל גינת נוי ובריכה. למרבה הצער הוא הספיק לבלות באחוזה המדהימה רק פרק זמן קצר עד שנרצח על ידי נער ליווי.
לפני כשנתיים קנתה משפחת נקש הישראלית את הארמון והסבה אותו למלון בוטיק. תוכלו לישון בחדר המקורי של ורסאצ'ה עם מיטת הענק וחדר הרחצה המוזהב תמורת כ-1,900 דולר ללילה.
בבעלותה של משפחת נקש נמצא גם מלון סטאי בעיר, מלון יוקרה יפהפה ומפנק. מחירו של לילה במלון כ-700 דולר (לא בעונה). למי שמחפש מלון קצת פחות יקר על החוף כדאי לבדוק את Grand Beach Hotel של רשת מלונות הייאט - מ-180 דולר ללילה (לא בעונה). העונה החמה במיאמי מתחילה בדצמבר ונמשכת עד מאי.
למתעניינים בהיסטוריה ואדריכלות כדאי לבקר במוזיאון האר-דקו, המציע סיורים מודרכים באושן דרייב ומספר את סיפורם של יותר מ-900 מבנים שנבנו בתחילת שנות ה-30 בסגנון המדגיש עיטורים גיאמוטריים ועוד.
אמרו לי שראו אותך באיזו מסיבה...
יום ראשון, חצות. זה הלילה האחרון שלנו במיאמי, והלילה הראשון מזה חמישה לילות שבו הגוף הסתנכרן באופן טבעי עם השעון המקומי. הגענו למועדון הכי לוהט בעיר, LIV שמו, השוכן במלון Fontainebleau במיאמי ביץ'. בכניסה למקום מתגודדות מלצריות מצודדות בלבוש מינימלי שכולל טייץ וחזייה הדוקים, שקועות בשיחה אחת עם השנייה. אנחנו משלמים 60 דולר (!) לכרטיס ונכנסים. מוזיקה שחורה מפוצצת את האוזניים, עשרות שולחנות עמוסי אלכוהול יקר מפוזרים בחלל המעוצב בקפידה, וברחבת הריקודים רוקד רק בחור אחד שמזכיר את מייקל ג'קסון. זה נראה כמו ערב עם הבטחה גדולה, אבל עכשיו כבר חצות ואנחנו כמעט החבורה היחידה שם. איפה לעזאזל כולם?!
שעתיים וחצי אחר כך מוזיקה שחורה מפוצצת את האזניים ואני מחייכת בין מאות בני אדם על הרחבה. בשירותים אני פוגשת את דיאנה. היא מוכרת סיגריות בודדות והשפרצות של בושם. במבטא לטיני כבד היא פונה אליי בעברית: "כפרה, יש לי הרבה חברים מישראל, הייתי בתל אביב פעם אחת". אני מחייכת אליה ושואלת למה רק עכשיו הגיעו כולם. היא צוחקת עליי. "זה כולם? זה הערב הכי חלש שלנו השבוע, תבואי מחר". אבל מחר אני כבר לא אגיע. עוד 10 שעות אנחנו עוזבים את מיאמי. נכון, זה יהיה בלי סלפי עם סנופ דוג, אבל עם הרבה חומר טוב.
אז איך מגיעים?
חברת אל על מפעילה טיסות שבועיות ישירות למיאמי. הטיסה נמשכת כ-14 שעות. "מיאמי מהווה יעד חשוב", מסביר דוד מימון, מנכ"ל אל על היוצא. "ראשית, הקהילה היהודית הענפה המתגוררת בעיר שנאלצה עד היום לטוס דרך יעדי המשך. שנית, מיאמי היא יעד פופולרי לתיירות הנופש הבינלאומית בזכות מזג האוויר הנוח החופים, האטרקציות והקרוזים הרבים. לסיום, מדובר ביעד עסקי חשוב שבו פועלות חברות רבות מהמובילות בעולם".
הקהילה היהודית במיאמי מונה נכון להיום כ-530 אלף יהודים והיא אחת מהקהילות הגדולות והחזקות בארה"ב. מה שמיחד את הקהילה במקום זו העובדה שהיא מאוד מגוונת ומורכבת מצפון אמריקאיים, דרום אמריקאיים ואפילו קובנים. רב התרבותיות הזו שבקהילה הוביל לכך שישנם מרכזי תרבות שונים ומגוונים בכל רחבי העיר, כמו מלונות מרכזיים, שד' יצחק רבין ואנדרטה לזכר השואה.
*הכתבת הייתה אורחת של אל על בטיסה למיאמי.