זה היה בפסח לפני בדיוק שנה. אבא, אמא ושתי ילדות דומות – אחת בשחור ואחת בצהוב, לקחו כמה תיקים ונסעו לחמישה ימים לסלובניה.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 6
כפרים ואיכרים, אבל עם מקדונלדס בערים. סלובניה | צילום: משפחת יחיאלי

מה כבר ידענו על הארץ הזו? לא הרבה, אבל למדנו שהיא בערך בגודל של ישראל, קצת יותר מעוגלת מאשר מאורכת; שהיא חברה באיחוד האירופי מ-2004, ולמרות שמשלמים בה ביורו, איכשהו שום דבר לא ממש יקר; ושהיא יפה מאוד ומתוקה מאוד. כשחזרנו אחרי כמעט שבוע, הסתובבנו בארץ ועל כל דבר צקצקנו "נו, זה לא כמו בסלובניה". אין מה לעשות, התאהבנו: גילינו ארץ פשוט מושלמת, שנדמה שכולם בה מאושרים ויפים ונקיים. בין הישובים הכפריים נפרשים נופים חקלאיים, ובתוך הערים התחושה מערבית ואירופאית לחלוטין. השילוב הזה של פשטות, טבע וקידמה הופך את המדינה הזו ליעד מושלם למשפחות. כדי שתראו כמה מושלם, סידרנו לכם הצצה לאלבום התמונות המשפחתי שלנו מהנסיעה ההיא.

הדרך בין לובליאנה, עיר הבירה הלא-כל-כך מעניינת של סלובניה לבלד, אחד היעדים התיירותיים ביותר במערב המדינה, שווה בפני עצמה. זו דרך נוף יפהיפה שהנסיעה בה אורכת כחצי יום, ואנחנו לא רצינו שהיא תגמר.  אחת לכמה זמן עצרנו את המכונית השכורה בצידי הדרך, והאבא או האמא או אחת מהילדות הדומות ירדו ודפקו תמונה יפה. אפשר להצטלם על רקע השדות, הכפרים, ההרים המושלגים הנראים מרחוק או מתקני ייבוש הקש (כמו זה הנראה בתמונה) – מכל כיוון מציעה לכם סלובניה רקע מתאים לתמונת פרופיל מנצחת בפייסבוק.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 14
לו הייתי קש מיובש | צילום: משפחת יחיאלי

בלד היא אחת מנקודות התיירות המוכרות במדינה, אם לא הידועה ביותר. העיירה הציורית שוכנת על גדותיו של אגם ציורי, ממנו יוצאות סירות קטנות וציוריות היישר אל האי הציורי שבמרכז האגם, לביקור בכנסייה הציורית השוכנת עליו.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 13
הכי תיירותי, אבל גם הכי יפה: אגם בלד | צילום: משפחת יחיאלי

למרות שהוא מעביר בסירה שלו מדי יום עשרות תיירים, שייט הסירה שלנו היה חברה'מן אמיתי והילדות הדומות התעקשו להנציח אותו בתמונה.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 11
חייך, שייט סלובני, אכלת אותה | צילום: משפחת יחיאלי

במרכז הכנסייה - הקרויה כנסיית המלכה מרי - יש פעמון, שלפי הפולקלור המקומי מי שידנדן בו ויביע משאלה יזכה להגשמתה.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 5
הלוואי וישראל הייתה קצת יותר כמו סלובניה | צילום: משפחת יחיאלי

העיר רדובליקה שוכנת ממש בצמוד לעיר בלד, והיא פשוט מקסימה לערב אחד של שוטטות. ברחוב המרכזי לינרטוב יש בתים בני 400 שנה, מסעדות, גלריות, מוזיאון דבורים ונוף יפה. אנחנו מצאנו חנות יין משובחת, הדרכה על בית שהשתמר מימי הביניים ותערוכת איורים מספרי ילדים שאהבנו.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 10
גם לפני 400 שנה היה פה נוף כזה. רדובליקה | צילום: משפחת יחיאלי

המוזיאון ההזוי הזה ללחם ג'ינג'ר (מי עושה מוזיאון ללחם ג'ינג'ר?) היה אחלה אטרקציה, גם אם משונה מעט. האישה החביבה הציגה לנו כיצד אופים את לחם הג'ינג'ר, ובסוף רכשו הילדות הדומות מזכרות ג'ינג'ר לבני זוגן. המוזיאון ממוקם מתחת למסעדת לקטר ברחוב לינרטוב מספר 2.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 1
כמה מוזר, ככה נחמד. מוזיאון הג'ינג'ר | צילום: משפחת יחיאלי

קניון וינטגר
, הסמוך מרחק 10 דקות נסיעה מבלד, מזמן שעה קלה של הליכה על הגשרים מעל הנחל הזורם ומראות של נשיונל ג'אוגרפיק. אמנם היה קצת קר ומטפטף, אבל אין משהו שיכול למעילי הפלסטיק המהממים שלנו.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 12
זאת באמת תמונה שאנחנו צילמנו? נראה מז'ורנל. קניון וינטגר | צילום: משפחת יחיאלי

טירת פרדיימה המרשימה נמצאת כבר באיזור אחר של סלובניה מעט דרומי יותר, אבל למרות שעל המפה זה נראה רחוק – מדובר, שוב, בנסיעה בת כמה שעות. המבצר הבנוי בתוך ההר ממש עשה לנו את זה, ולמרות שהסיור שערכנו בין החדרים היה חביב, הכי יפה היה להסתכל עליו מבחוץ, מרחוק.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 17
אבא, תפסיק לעשות שטויות כשמצלמים. מבצר פרדיימה | צילום: משפחת יחיאלי

איזור האלפים היוליאניים הוא חלק מהרי האלפים, ונמצא על הגבול שבין סלובניה לשכנתה איטליה. עולים עם הרכב לכיוון ההרים המושלגים, ונוסעים לצידו של נהר הסוצ'ה היפה. לאחת מהילדות הדומות הייתה יומולדת, אז הכנו לה זר פרחים מקומי.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 7
פסח שמח, יומולדת שמח! | צילום: משפחת יחיאלי

אבל הכי כיף היה להגיע לשלג. איפשהו בתחומי הפארק הלאומי הענק טריגלב תמצאו כזה, ואז תוכלו גם אתם להכין בולי איש השלג כמו שלנו. ושוב, מעילי הפלסטיק האהובים עשו את העבודה והותירו אותנו יבשים ומחויכים.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 8
אמא, שתי ילדות ובולי, איש השלג היוליאני | צילום: משפחת יחיאלי

האבא מתעניין במלחמות, אז נכנסו לעיר קובאריד למוזיאון המציג פריטים מקרבות מלחמת העולם הראשונה שהתחוללו באיזור. מעל העיירה אנדרטה גדולה ומרשימה לחללי הקרבות, ונוף שאם לא היה ערפילי כל כך – בטח היה יפה. במחשבה שנייה, אפילו הערפל תרם לאווירה.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 3
אנדרטאות תמיד גורמות לנו להרגיש בבית. קובאריד | צילום: משפחת יחיאלי

חזרנו ללובליאנה אחרי ארבעה ימים, ובמשך שעות חיפשנו מקום לישון. כשהגענו, די במקרה, לאכסניית הנוער סליקה, הבנו שמדובר כנראה באחד המקומות המגניבים בעיר ואולי במדינה כולה.
המבנה שימש בעבר כבית כלא, והיום הוא מארח תרמילאים צעירים בחדרים מעוצבים עם זוויות לא ישרות בין הקירות. למרות שלא מדובר במלון סטנדרטי (בלאונג' מצאנו סטודנטים סלובניים בוהמיינים קוראים שירה) האבא והאמא דווקא התלהבו, ואת הלילה האחרון שלנו בסלובניה העברנו ארבעתנו יחד בחדר עם מיטות קומותיים.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 16
אתם לא טועים, התקרה עקומה. אכסניית סליקה המגניבה | צילום: משפחת יחיאלי

מתוך חמשת הימים באפריל שהעברנו במדינה הקטנה והנפלאה הזו, היו יום או יומיים מעוננים ואפילו קצת גשומים. אבל רוב הזמן האירה השמש לנו פנים, הכבישים חייכו אלינו ואנחנו חייכנו אליהם בחזרה; חזרנו הביתה לחום האביב הישראלי הקודח וציקצקנו לעצמנו שאין מה לעשות, זה לא כמו בסלובניה.

משפחת יחיאלי - פוטו בלוג סלובניה 2
יום מעונן בסלובניה יפה יותר מימים מעוננים בארצות אחרות | צילום: משפחת יחיאלי

רוצים שנציץ גם לאלבום התמונות שלכם בחו"ל? ספרו לנו איפה טיילתם ושילחו בצירוף תמונות נבחרות ל-travel@mako.co.il ואולי גם אתם תככבו בכתבה

>> מחפשים משהו לעשות בחג: בואו למתחם הפסח של mako