צריך לומר את האמת: באסה להיות פולין. לא כיף לה. זאת מדינה שעשירה באטרקציות, תרבות, מוזיאונים ואוכל מדהים, אבל הדבר הראשון שישראלים חושבים עליו כששומעים את המלה "פולין" זה מבצע חיסול, ולא מהסוג שאנחנו אוהבים. אפשר להבין את התסכול של פולין בכל הקשור לתיירות. גם אלה שבאים בהמוניהם עושים את זה או כמסע לימודי מדכא או לשופינג זול, אבל את כל הטוב האמיתי שיש למדינה הזאת להציע רובנו מפספסים - ובדיוק בשביל זה אני פה היום.
3 ערים ב-3 ימים
פולין אומנם מדינה גדולה, אבל קל להתנייד בה ולנוע בין הערים המרכזיות והידועות שלה בעזרת רכבות, ולכן אין שום בעיה לדחוס כמה ערים בטיול אחד, גם אם קצר. וממש כדאי לעשות את זה, כי כל אחת מהן מציעה חוויה אחרת לגמרי מהשנייה.
לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
את היום הראשון שלי העברתי בוורשה - יעד הנחיתה. מן הסתם לא חסר מה לעשות שם, אבל דעתי האישית היא שוורשה היא העיר שצריך לנצל בה את הזמן בשביל ללמוד על העבר - ולא חסר מאיפה. כל רחוב בפולין מחביא בתוכו אנדרטה עם סיפור מרתק, בית כנסת קהילתי או מוזיאון היסטורי. אני מאוד ממליצה ללכת למוזיאון POLIN שמוקדש כולו להיסטוריה של יהודי פולין. זו תחנה שהיא פשוט חובה למי שמתעניין בהיסטוריה, אבל לא רק. המוזיאון עצמו מושקע מאוד ומדהים לראות איך חשבו על כל פרט בבנייה שלו כדי להעביר את התוכן. המוזיאון בנוי בצורה של מסלול שמתחיל 1,000 שנה אחורה, כאשר למשל בתקופות חשוכות וקשות יותר מבנה המסלול במוזיאון הולך ונהיה צר וחשוך, מה שגורם למבקרים לחוות את ההיסטוריה בצורה מוחשית. המוסד, אגב, מתגאה בכך שב-2016 זכה בפרס המוזיאון האירופאי הטוב ביותר. אם תגיעו תבינו למה.
אחרי כל שעות ההשכלה האלה, חייבים רגע של מנוחה והכי טוב לעשות את זה באחד מבתי הקפה הרבים שיש בכל פינה בוורשה. האוכל שהם מציעים עכשווי ועם הרבה טוויסטים בתיבול ושילוב חומרי גלם, ויש הרבה משקאות חורף שמותאמים במיוחד לעונה ושאפשר למצוא רק עכשיו. בכלל, פולין מתגאה בתרבות "תה החורף" ובצדק. כדאי מאוד לשאול את המלצרים על סוגי התה שיש ולהזמין אחד. התה ארומטי, מתובל בתבליני חורף מחממים כמו קינמון וציפורן ולפעמים מגיע בתוספת פירות או עלי כותרת של פרחי העונה. אני עשיתי את הישיבה שלי בקפה בריסטול, שם ישבו הרבה מנהיגים מפורסמים בעולם. בכל זאת, מה שטוב לאובמה, טוב גם לי (למרות שרפובליקנים יטענו אחרת).
עוד פנינה שכדאי להכיר בוורשה היא מרכז הבילוי קושיקי (Hala Koszyku), שמאוד מזכיר גם באווירה וגם בצורה את מתחם שרונה ושוק צפון. הוא גדוש באנשים בשעות הערב ואפשר לקנות שם אוכל מדהים ומגרה מכל הסוגים בשורה של דוכנים וברים, במחירים ממש נמוכים. אפשר אפילו למצוא קוקטיילים ב-15 שקלים בלבד. ומה צריך יותר מאוכל טוב וזול ומוזיקה טובה ברקע? אני רוצה לומר שכלום, אבל צריך את קרקוב.
רוצים שוטים ביורו לצד מסעדות גורמה? בואו לקרקוב
התחנה הבאה שלי - קרקרוב. עוד עיר גדולה בפולין שידועה בעיקר בשל הרובע היהודי והתוסס שלה. כדי להגיע לשם לקחתי רכבת פרימיום נוחה שתוך שעתיים וחצי בלבד מביאה אתכם ליעד. את הכרטיס, אגב (כמאה זלוטי), עדיף להזמין מראש משום שקנייה בדקה ה-90 מעלה את המחיר.
אז אם ורשה היא העיר להיסטוריה, קרקוב היא העיר לשכוח ממנה. קודם כל, כי בקרקוב יש תרבות שתייה מדהימה, האלכוהול מיוחד וזול מאוד ויש מגוון ברים עצום שלכל אחד נושא משלו, כמו בר האלכימאי המפורסם שנמצא ב-plac Nowy. לידו תמצאו אינסוף ברים קטנים (וגם בתי קפה) שמציעים שוטים ביורו אחד בלבד (ארבעה או ארבעה וחצי זלוטי). אחד כזה תוכלו למצוא בבר קטן, Pijalnia Wódki i Piwa שמו, שמציע שוט מדהים לחורף, של וודקה עם הרבה לימון סחוט טרי. אם תסתובבו קצת באזור תוכלו למצוא גם הרבה מקומות ישיבה עם שמות ישראלים, כמו בר הקוקטיילים "סבבה". מי שבעניין, באותו מקום יש גם שוק פשפשים שמוכרים בו עכשיו בעיקר לבוש לחורף וכל מיני פי'צפקעס שתמיד סוגרים פינות למתנות לבית.
כדאי לטייל בעיר העתיקה בקרקוב ולאכול באחת מהמסעדות המדהימות שיש שם, בגלל שתי סיבות: האחת היא שהן ברמת מסעדת גורמה שבישראל הייתה עולה לכם 300 שקל לאדם, והשנייה כי היא לא עולה 300 שקל לאדם. אני הגעתי לאחת המסעדות הידועות והמומלצות בעיר, "האווז האפור" (Szara Ges). תקשיבו טוב - המסעדה הזו היא מאסט אם אתם בעיר. המנות טעימות, יפות וקלאסיות עם טוויטסים מעניינים ותפריט שמשתנה בהתאם לעונה ולמוצרי הגלם שהיא מספקת. השוס הגדול פה הוא קינוח הדגל של המקום - קינוח האווז האפור. אני לא רוצה לתאר לכם במדויק מה מקבלים כדי לא להרוס (מדובר בפרזנטציה כיפית ומושקעת מאוד!), אבל בכל מקרה, מה שבאמת הכי חשוב זה שמתקבלת תמורה ענקית למחיר. אתם יושבים במסעדת שף לכל דבר שמציעה גם אוכל וגם חוויה, ומוציאים את אותו סכום שהייתם מוציאים על מסעדה בינונית מינוס בארץ (וגם זה אחרי גרופון).
אם שתיתם מספיק ואתם שוב רוצים להרגיש שוחרי תרבות - אז כדאי לדעת שבקרקוב מוחזקת יצירה שהפולנים מאוד מתגאים בה - "הגבירה עם החמוס", של הצייר ליאונרדו דה וינצ'י. הציור נחשב לאוצר לאומי והוא קיבל אגף משלו במוזיאון הלאומי של קרקוב. קשה להבין עד שרואים, אבל באמת שמאוד מרשים להביט בציור של אחד האומנים המפורסמים בעולם, ששרד מהמאה ה-15.
ורוצלב - מדינת הגמדים
ורוצלב הפכה בשנים האחרונות ליעד פופולארי עבור ישראלים, בגלל טיסות הלואו קוסט שיש אליה. מדובר בפנינה אמיתית בתוך פולין. זו עיר שייחודה, כנראה, בכך שהייתה בשליטה גרמנית, ולכן ניכרות ההשפעות של עירוב התרבויות בה גם מבחינת האטרקציות והמוסדות וגם מבחינה ארכיטקטית. אבל לפני הכל - הגימיק הכי חמוד בעיר הזו הוא ללא ספק הגמדים.
בוורוצלב מפוזרים מעל 500 גמדי ברונזה קטנים כאקט שהחל בתור מחווה לתנועת המחאה האלטרנטיבית הכתומה. חצי מהכיף בעיר זה לחפש את הגמדים האלה (יש אפילו מפות מיוחדות) ולהבין את הקשר בינם לבין המקום בו הם נמצאים. למשל, מחוץ לחנות מזכרות אפשר למצוא גמד שמחזיק במתנה. החוויה הזאת כל כך כיפית שהגמדים הפכו לסמל העיר ובכל חנות מזכרות תוכלו למצוא העתק של הגמדים הקטנים האלה. אגב, בכל שנה תושבים מציעים לעירייה פסלי גמדים שהם רוצים להוסיף, ורק לאחר ועדה מיוחדת מחליטים האם לאפשר את זה או לא - כך שנוף העיר משתנה תמידית.
אבל אם אתם לא תקועים על גיל 8 כמוני, אז דעו שיש עוד הרבה מה לעשות בוורוצלב והכל תלוי במה שעושה לכם כיף. תוכלו למצוא שם גן חיות ענק, מבשלות בירה מקומיות, מוזיאון פוסטרים, בתי קפה שמציעים תערובות קפה ייחודיות ומוזיאון מים שאיכשהו עוסק במים בצורה הכי מרתקת בעולם. באמת, כל דבר כמעט שחשקה נפשכם לעשות - תוכלו לעשות שם והכל במרחק די קטן האחד מהשני. ורוצלב גם מוקפת נהר, ולכן מלאה בגשרים קטנים וחמודים. אחד המתוקים שבהם הוא גשר המכונה "גשר האהבה", עליו תמצאו, כמובן, מאות מנעולים יפים ומיוחדים שהותירו שם זוגות אוהבים.
גם ורוצלב זולה מאוד ואפשר למצוא בה תרבות שתייה מיוחדת יותר אפילו מזו שבקרקוב. שם טעמתי לראשונה בירה חמה ומתובלת - משקה שדורש מספר לגימות כדי להתאהב בו.
באופן כללי חשוב לנפץ את אחד המיתוסים המרגיזים לגבי פולין - יש שם אוכל, והוא מדהים. נכון, לפעמים צורות ההגשה של המנות עדיין הזויות ומיושנות מדי (כמו לקשט הכל עם גוש שמיר ורוזמרין כאילו שהזמנו שיח ולא דג), אבל עדיין - האוכל טעים, מפתיע וחוויתי במחיר שעושה חשק לבוא שוב. וכשמצרפים את זה לשפע האטרקציות, למחירי הטיסות הנמוכים ולעונה הקסומה בשנה - השאלה היחידה שצריכה להישאל היא לא למה כן פולין, אלא למה לא.
*הכתבת הייתה אורחת של לשכת התיירות הפולנית