רק שלוש שעות טיסה מפרידות בין ישראל לאחד היעדים הזולים ביותר באירופה – בלגרד, סרביה. תוכלו למצוא בה אתרי מורשת אל מול נופים מרהיבים, שופינג שמספק מרווח נשימה לכל כיס, בטן גב באגם מלאכותי שיוסיף לחופשת הקיץ שלכם קצת צבע לנשמה וגם פסטיבל מוזיקה אלקטרוני שדורג בין 10 הפסטיבלים הטובים בעולם וחיי לילה שנמשכים עד אור הבוקר.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
יש שאומרים שכל הדרכים מובילות לרומא, אבל בגרסה הבלקנית, אין ספק שבלגרד, עיר הבירה של סרביה, היא המרכז של מדינות הבלקן, ולא רק בגלל המיקום האסטרטגי המחייב שלה. מאז ומתמיד, העיר הייתה הצומת שבין המזרח למערב, היחידה שממוקמת על המפגש של שני נהרות גדולים באירופה – הדנובה והסאבה, כך שעד סוף שנות ה-90 ידעה המדינה מחלוקות פנימיות ואף מלחמות שהובילו לבסוף לפירוקה של יוגוסלביה וצמיחת המדינות העצמאיות של הבלקן.
לצד ההיסטוריה הארוכה, בשנים האחרונות בלגרד התפרסמה בעיקר בזכות המחירים הזולים וחיי הלילה השוקקים שלה, שמושכים אליה בליינים מכל רחבי העולם. בקיץ, מזג האוויר דומה לזה של ישראל, פלוס מינוס כמה מעלות, ואם תהיתם לגבי מזג הרוח של הסרבים, גם בו יש נגיעות ישראליות לתפארת מדינות הבלקן. כך למעשה, המזג החם של התושבים ניכר כמעט בכל אינטראקציה חברתית, ואהבה שלהם לקפה נותנת תחושה של בית קרוב רחוק. רק זול יותר, הרבה יותר.
מה אסור לפספס בבלגרד?
רובע סקאדרליה (Skadarlia)
המדרחוב העתיק שמרוצף אבנים, מעיר לחיים מדי ערב את התגלמות המסורת הבלקנית. משני צדדיו תמצאו מסעדות בסגנון קאפנה (הטברנה של הסרבים), בתי קפה, גלריות וחנויות שוקקות חיים, מוזיקה ואווירה עם טעם לעוד. בעבר, התגוררו באזור אמנים ואנשי רוח שנהגו להיפגש וליצור יחד, ומפה הגיע גם שמו של הרובע הבוהמי.
אחת הקאפאנות המוכרות באזור היא האמא דנה (Imadana), שבתרגום חופשי לאנגלית משמעותה – There are Days. המטבח הוא בסגנון בלקני, ששואב את ההשראה שלו מהאזורים הסמוכים אליו, ומאגד על הצלחת את המסורת המעורבת. אחת המנות המומלצות שטעמתי במקום היא ZAKUSKA IMA DANA – לחם תירס אוורירי לצד תבשיל של שעועית לבנה אפויה עם תפוחי אדמה, פלטת גבינות מכמה סוגים ונקניקים. תעשו לעצמכם טובה, ותורידו את האוכל עם שוט של רקיע, משקה אלכוהולי מקומי שירים לכם את האווירה. ואגב אווירה, במקום תהנו מהופעה של נגנים ושחקנית ראשית שעוברים בין השולחנות, ומרקידים את התיירים והמקומיים במסעדה.
מצודת בלגרד (Beogradska Tvrdava)
או כפי שמכנים אותה – מצודת קלמגדן. מדובר באחד האתרים ההיסטוריים היפים ביותר בבלגרד, שנבנה בתחילת המאה ה-1, ובמרוצת השנים, נהרס ונבנה מחדש פעמים רבות. הטיול בין קירות המבצר ולאורך הפארק אמנם מעניין בפני עצמו, עם נקודות עניין כמו גן החיות העירוני, המוזיאון הצבאי ופסל ויקטור המפורסם, אבל גולת הכותרת היא הנוף המרהיב שמתגלה בנקודת התצפית העליונה של הפארק. המצודה ממוקמת על רכס הרים שמשקיף על המפגש בין שני הנהרות שחוצים את העיר, והנוף מהפנט לחלוטין. זהו המקום האולטימטיבי לנקות את הראש, לתפוס קצת רוגע ושלווה בפארק וההמלצה שלי היא להגיע בזמן השקיעה. אישית זוהי אחת מהנקודות שמציינות את השיא בטיול שלי.
בין הירוק של הפארק לעתיקות, ממוקמת לה מסעדת הברביקיו מלי קלמגדן (Mali kalemegdan), שמציעה מגוון רחב של ארוחות בוקר, צהריים וערב במחיר זול ביותר. למעשה, ב-40 שקלים תוכלו לצאת שבעים עד אפס מקום, כשהאווירה מסביב היא של מקום ביתי וחם, מן צימר עשוי כולו מעץ ומוקף בטבע. אחת המנות המיוחדות שטעמתי במקום, היא הקינוח המסורתי בשם קו (Koh). עוגת סולת אוורירית שבזמן הבישול נאפית יחד עם חלב מתוק, ומוגשת בזילוף סירופ קרמל מעל.
אי אדה ציגנליה (Ada Ciganlija)
זהו המקום הפופולרי ביותר ליהנות מימי יולי אוגוסט החמים, ולתפוס קצת צבע וזמן איכות עם החברים והמשפחה. יש שקוראים למקום פשוט אדה או אגם סאבה. הסאבה הוא אמנם נהר, אבל בגלל שהמדינה לא גובלת בים, החליטו הסרבים לסגור בקטע זה את זרימת הנהר משני צדדיו ולהפוך את המקום לאגם מלאכותי. מסביב לאגם, חופים שמתפרשים לאורך שבעה קילומטרים, לצד מסעדות חוף שמציעות בחינם כסאות נוח, ציליות ומזרונים לשיזוף. מבחינת האטרקציות תוכלו להשכיר אופניים או לנסוע בין תחנות הרכבת השונות, ליהנות ממגרשי ספורט, פעילויות מים אתגריות, מיני גולף, לקפוץ באנג'י ואפילו לפקוד את חוף הנודיסטים שנמצא בסוף האגם.
אחת ממסעדות החוף המומלצות ביותר, שזכתה גם בתעודת מצוינות לשנת 2018-19 היא הסאנסט 1999 (sunset 1999), שמציעה מטבח מודרני ועשיר במאכלי ים, ברביקיו ומנות בינלאומיות. המחיר מעט יקר, אך לטעמי שווה את הישיבה במקום. אחת מהמנות האהובות, היא שרימפס על מצע ריזוטו שחור, שתצבע את הלשון שלכם בדיו עם כל ביס וביס. אגב, אם תרצו לעקוב אחר התזונה שלכם, לצד כל מנה מתוארת כמות הקלוריות שהיא מכילה, מה שגרם לי להתרחק מההמבורגר לחלוטין. אבל היי, זאת עדיין חופשה, ואם לא עכשיו אז מתי?
מדרחוב מיכאלה
אי אפשר להגיע לאחת המדינות הזולות באירופה ולא להתעכב על עניין השופינג. השדרה המרכזית בעיר היא מדרחוב מיכאלה (או בשפתם - קנז מיכאלה - Mihailova), ששופעת מדי יום בתיירים ומקומיים כאחד, אך באורח פלא אינה עמוסה מדי ומקנה אווירה אירופאית של ממש. ממליצה להגיע בעיקר בשעות הערב, כשאורות העיר נדלקים והבתים משני צידי המדרחוב מוארים בתאורה יוצאת דופן, כמו גם נגני הרחוב והמזרקות שפרושות לאורך השדרה.
בקצה תמצאו את פארק מצודת בלגרד וקניון גדול, ולאורכה מסעדות, בתי קפה, חנויות מקומיות וכמה מהפירמות המוכרות בעולם, כמו H&M וזארה. המחירים ברשתות הגדולות מעט זולים מאלו שבארץ, אך החוויה האמיתית לטעמי היא דווקא בדוכנים הסרביים ובחנויות המקומיות שלא תראו בארץ. חובה לבקר שם, אך שימו לב למחירי המוניות באזור, שכן יש נהגים שנוטים לנצל את תמימות התיירים ולהקפיץ את המחירים. מומלץ לברר עם המלון מהם המחירים הממוצעים לנסיעה באזור, ולפני אחת כזאת קבעו עם הנהג מחיר מראש.
חיי הלילה של בלגרד
אחרי שסימנו וי על כל המקומות ששווה לראות בעיר, הגיע הזמן להתמקד באחד הדברים שמיחדים את בלגרד - חייה לילה שלה. הרבה שמעתי על אותם חיי הלילה - תיירים ומקומיים שפוקדים מדי לילה את המועדונים, שמחולקים לעונות הקיץ והחורף, ומעירים את העיר עד לשעות הבוקר המוקדמות. בחורף, אזור המועדונים הוא בעיר התחתית, ובקיץ על שפת נהר הסאבה. חשוב לציין שהכניסה לכל מועדוני הקיץ היא ללא תשלום, מלבד השתייה שאתם קונים בפנים וחובה להזמין מקום מראש, אחרת לא יהיה לכם איפה לשבת. ככלל, עדיף להגיע עד השעה 00:30, אחרת תמצאו את עצמכם מבזבזים זמן יקר בתורים ארוכים במקום בריקודים.
אפשר להודות, שחיכיתי ללילה הזה במיוחד, רק כדי לגלות על מה כל המהומה. כבר אחרי המועדון הראשון הבנתי. את הערב התחלנו בבטון האלה, אזור שנמצא בגדה השנייה של נהר הסאבה, ובו עיקר הפאבים ומסעדות היוקרה לתחילת הערב. סביבות השעה 00:00, לקחנו מונית אל אזור המועדונים, ובמקום חיכתה לנו בחורה מקסימה בשם איווה, שהייתה אמונה על חווית חיי הלילה שלנו בבלגרד. למעשה, היא חלק מארגון שהמטרה שלו היא להכיר לכם את חיי הלילה של המקום, להכניס אתכם למועדונים ללא תור (שלעתים יכול להשתרך עד לאמצע הרחוב) ולהשיג את שולחנות הVIP במועדון.
Money Club
מועדון הכסף הוא מועדון הקיץ הראשון מסוג אראנדבי בבלגרד, שקוד הלבוש אליו הוא קז'ואל אלגנט והכניסה מגיל 23 ומעלה בלבד. הדבר הראשון שבולט בכניסה אל המועדון, הוא היוקרה שהמקום משדר – שוטרות לבושות זהב יכווינו אתכם אל השולחן, אנשים יפים מכל עבר יקבלו את פניכם ושתייה איכותית היא המפתח של הבר שנמצא בצד המועדון. הרזידנט שאמון על המוזיקה, הוא דיג'י סרבי מפורסם בשם הבנק, שמרים את האווירה במקום לשיא.
Lasta Club
עם הכניסה למועדון הלסטה, אפשר להרגיש מיד את הווייבים החמים של המקום. בריזת הנהר, אווירה שוקקת חיים ומוזיקת טכנו מלווה בסקסופון, שאישית, הכי נהניתי ממנה מבין כל המועדונים. שני ברים נפרשים לאורכו ולרוחבו של המועדון שמעוצב בצורת טרסה, ואת הלוגו שלו תזהו מיד – העוגן. גם כאן יש קוד לבוש, אבל הוא פחות מהודר מזה של המאני, ומזכיר יותר מסיבת חוף לילית של ימי הקיץ, מינוס החול המציק בים. שווה ביותר.
Leto Club
המועדון החדש בשכונה, ואחד האהובים על הסרבים המקומיים הוא מועדון הלטו. צוות ההייפ, שהיה אחראי על ליין מסיבות חורף מפורסם בבלגרד, החליט להתרחב ופתח את מועדון הקיץ על גדת הנהר. מבין שלושת המועדונים, הוא האחד שהכי מזכיר את המועדונים בארץ, מבחינת העיצוב וגם מבחינת המוזיקה. הז'אנר השולט כאן הוא ההאוס, ואליו מצטרפים גם המיינסטרים והאלקטרוני. באמצע הרחבה תמצאו בר רחב ידיים, ומסביבו הבליינים שלא עוצרים את הריקודים לרגע.
פסטיבל EXIT
במרחק של שעה וחצי נסיעה צפונה, שוכנת לה העיר השנייה בגודלה בסרביה, עיר הפסטיבלים – נובי סאד. בעיר הזו מתקיים כמדי שנה פסטיבל Exit המוכר והמצליח, שדורג במקום התשיעי בעולם. מעל ל-200 אלף אנשים הגיעו השנה לפסטיבל, שמתקיים מדי שנה מתחילת שנות ה-2000. 40 במות של מוזיקה אלקטרונית, טכנו, אינדי, רוק ומיינסטרים נחבאות להן ברחבי טירת פטרוברדין ומתקיימות במקביל הודות לאקוסטיקה המיוחדת של חומות הטירה, שנחשבת לאחת מהגדולות והמוכרות באירופה.
בין הבמות של הפסטיבל תוכלו למצוא את הבמה המרכזית, שגם ממוקמת במרכז הטירה ויכולה להכיל עד 35 אלף אנשים; רחבת הריקודים, שנחשבת לאחת מהטובות בעולם ומשמיעה בעיקר מוזיקה אלקטרונית; במת הפיוז'ן אדיקו, שמאחדת בין סצנות המוזיקה השונות – רוק, פופ, אראנדבי, היפ הופ, פאנק – תשמעו שם את כולן; הבמה המתפוצצת שנותנת ביטוי בעיקר לז'אנר המטאל והפאנק; במת NSNS (בתרגום חופשי – לא ישנים בנובי סאד), מסיבת רייב שנמשכת עד אור הבוקר; במת מוזיקת לטינו; במת רגאיי; מסיבת אוזניות ועוד ועוד.
הליינאפ השנה כלל כמה מהאמנים הגדולים בעולם, ביניהם מופע פתיחה מרהיב של להקת The Cure, שעם תחילתו נפתחו השמיים והחל לרדת גשם באמצע חודש יולי החם. מהחוויות שבהחלט נחרטות בזיכרון. לאחר שלוש שעות של מוזיקת רוק, הגיע זמנו של פתיחת הפסטיבל, שעמד בסימן שמירה על כדור הארץ, וכלל קטעי וידאו של יוקו אונו ומופע זיקוקים מרהיב. עוד בליינאפ, כמה מהשמות הגדולים בתעשיית המוזיקה בעולם – Lost Frequencies, The Chainsmokers, Solomun, Tom Walker, Dimitri Vegas & Like Mike, Carl Cox, DJ Snake, והרשימה עוד ארוכה.
בשנה הבאה, הפסטיבל יחגוג את שנתו ה-20, ועד שיפתחו שעריו, ברחבי נובי סאד מתקיימים פסטיבלים נוספים ששווה לבקר בהם. כמו למשל קרנבל ימי ברזיל שנערך בסוף אוגוסט במשך עשור, ומעיר מדי שנה את הרחובות עם מוזיקת סמבה, קפוארה ורקדנים שמביאים את הצבעונית של ברזיל לאירופה. ללוח האירועים המלא של הקיץ.
איפה ישנים?
מלון 88 חדרים
המלון שמעוצב בסגנון אירופאי מודרני, נמצא בקרבת מרכז העיר של בלגרד, קרוב לאזור העסקים עם גישה מהירה לבנקים, מרכז הירידים והאזור התרבותי. כשמו כן הוא, מציע 88 חדרים בבניין בן שבע קומות, כאשר מסעדת המלון, שמציעה ארוחות בוקר מפנקות בסגנון סרבי, נמצאת בקומה האחרונה ואילו הלובי מציע לכם נשנושים ושתייה לאורך שעות היום בתשלום נוסף.
הצוות הצעיר במקום קיבל את פנינו בברכה וללא שום תורים או בעיות בקבלת החדר, שכולל מזרונים היפואלרגניים, מזגן, טלוויזיה עם כבלים, כספת, מיני בר בתשלום, קומקום, מוצרי רחצה, מגבות, מייבש שיער וחלונות שנפתחים ברוחב ידיים, מה שבדרך כלל נדיר למצוא באירופה. הנוף שנשקף מהחלון הוא אורבני ושקט, מה שמבטיח לכם שינה רגועה בחופשה שלכם.
איך מגיעים?
כיום ישנן מספר חברות תעופה שמפעילות טיסות ישירות לעיר - אייר סרביה, ארקיע וישראייר. מחיר טיסה הלוך וחזור מתחיל ב-280 דולר.
*הכתבת הייתה אורחת של ארגון התיירות בבלגרד