כבר כמעט שלושים שנה שסקי הוא חלק בלתי נפרד מחיי. שבוע הסקי באירופה הוא השבוע שהכי חיכיתי לו כשהייתי ילד ולפני 12 שנה, כשהפכתי לאבא, התחלתי לספור את השנים עד ליום שבו אוכל לצאת עם הילדים שלי לחופשת סקי ולהמשיך את המסורת המשפחתית. לכן תבינו למה אני מגדיר את השבוע בפאסו טונלה שבאיטליה כלא פחות מהגשמת פנטזיה: שבוע שלם בפסגות המושלגות עם שני החבר'ה הצעירים שלי. שבוע שבו שניהם התחילו כגולשים מהוססים, וסיימו כחצי מקצוענים שטסים במורד המסלולים האדומים הרחבים של האתר האיטלקי.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
לגלוש בראש שקט
אמנם לבד עם שני הילדים (11 ו-9) על הר מושלג בגובה 2,500 מטר עם אלפי גולשים נשמע מאתגר, אבל בפועל המשימה הייתה קלה למדי. הסיבה - הילדים לא היו לבד. מתשע בבוקר ועד שלוש אחר הצהריים, הם היו תחת הדרכתו של ישראל - אחד מהמדריכים הוותיקים של קייטנת סקידיל, שהסביר להם את סודות הספורט הלבן בעברית צחה. הקבוצה הקטנה (7 ילדים בגילאים דומים) הפכה את ההדרכה לסוג של שיעור פרטי כמעט, והעובדה שהיו עוד 7 קבוצות שונות בקייטנה ברמות שונות אפשרה גמישות: ילדים שהרמה הייתה גבוהה או נמוכה להם מדי, פשוט עברו לקבוצה אחרת שמתאימה להם.
למעשה, האחריות ההורית בחופשה מוצתה לשני פיקים מרכזיים: הארגון בבוקר והגלישה המשותפת אחה"צ. לגבי הארגון בבוקר, יש מצב שמגיעה להורים מדליה רק על זה; ארגון ילד לסקי, על כל השכבות, הנעליים המסורבלות, הביגוד החם, הסקיפס, קרם ההגנה ומה לא - זה לא עניין של מה בכך. לגבי הגלישה - זה הדובדבן שבקצפת. תחשבו על זה: במשך שש שעות בבוקר אתם יכולים לגלוש לבד בראש שקט (או עם קבוצה עם מדריך, כפי שעשיתי), ואז בשלוש אתם מקבלים ילדים שלמדו את יסודות הסקי ומראים שיפור בגלישה מיום ליום. בהתאם לדרגת העייפות אפשר להמשיך לגלוש ביחד שעה-שעתיים עד שהמעליות מפסיקות לפעול. אגב, הקייטנה של סקידיל נמשכת בפועל עד השעה חמש - זאטוטים שהתעייפו יכולים לפרוש למשחקייה במלון ולבלות עם בייביסיטר עד שההורים מגיעים לאסוף אותם.
הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת להורים שביניכם: זה כמעט אף פעם לא מתחיל קל, במיוחד אם הילד לא גלש מימיו. קר למעלה על ההר (באזור המעלה או שתיים או חמש מתחת לאפס), מסורבל, וסקי זה לא משהו שכולם תופסים תוך שעה של אימון. הרבה ילדים היו מתוסכלים בתחילת הדרך וראיתי לא מעט זאטוטים ממררים בבכי ביום הראשון. זה המקום להוריד את כובע הצמר בפני המדריכים של סקידיל, שהתייחסו לכל ילד במלוא הסבלנות והמקצוענות. את אותם ילדים שבכו ראיתי בסוף שבוע הגלישה צוחקים וגולשים בכיף, עוקפים את ההורים שלהם בסיבוב. הסבלנות משתלמת, וקצת תסכול בהתחלה זה חלק מהחבילה.
פאסו טונלה, ביום ובלילה
פאסו דה טונלה הוא אולי לא אתר הסקי הכי גדול באיטליה, אבל לחופשה משפחתית הוא אידיאלי. 28 מעליות סקי ו-100 קילומטר של מסלולים שרובם רחבים, קצרים ולא תלולים מדי, מושלם לילדים. למתקדמים יותר, יש גם מספיק מסלולים אדומים ושחורים לספק את תאוות המהירות, כולל אחד שחור/אדום שווה במיוחד: מסלול "פרדיסו", שיורד מקרחון Presena המפורסם. מדובר באחד המסלולים הארוכים באירופה: 11 קילומטר יפהפיים (חלקם בזווית של 45 מעלות), שבסופם ניתן לגלוש עד לעיירה הציורית פונטו די לניו (Ponte di Legno).
הכיף לא נגמר בשעות היום. אמנם לרגע לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל ביום שישי שאחרי הכריסמס, בשעה תשע בלילה (כן, לילה), אחרי ארוחת ערב ומקלחות, מצאתי את עצמי עולה על ציוד סקי ביחד עם הילדים ולוקח אותם לכיוון ההר. בפאסו טונלה מציעים לגולשים גם סקי לילה, והאמת - מדובר בחוויה שחבל לפספס. רוב גולשי היום לא מצליחים לאסוף את עצמם לעלות על ציוד גם בשעות החשיכה, וכך המסלול היחיד שנפתח בחושך ריק יחסית מאנשים, והאדרנלין שמגיע מעצם העובדה שאנחנו גולשים בלילה - גבוה. עשינו את המסלול לא פחות משש פעמים וזאת הייתה חוויה שבדוק נכנסה לספר הזכרונות המשפחתי.
אם סקי לא מספיק לכם, יש עוד אטרקציות באזור. אופנועי שלג (18+), מזחלות שלג, סיורים מוסקים, טיול רגלי בעיירה היפה פונטו די לניו וספא מפנק. מעבר לספא שבמלונות, בפאסו טונלה יש אטרקציה שאמנם לא ניסיתי אבל נראה ששווה לבדוק: מלון ספא (Capana Presena) שנמצא גבוה על ההר, ממש סמוך לקרחון בגובה 2,753 מטר. השמועה אומרת שיש שם "סוויטת קרח" וג'קוזי שמשקיף על הנוף המשוגע של הפסגות המושלגות. סמוך למלון הספא הייחודי הזה נפתח בינואר ה-Ice Theatre, שבו תוכלו להקשיב לנגנים יוצרים מוזיקה מכלים שעשויים מקרח בלבד. הפרטים כאן.
פאסו טונלה במספרים:
- 100 ק"מ של מרחב גלישה
- 42 מסלולים: 7 שחורים, 26 אדומים, 9 כחולים
- 28 מעליות: מתוכן 4 גונדולות
- 3,000 מטר: גובה מקסימלי (בקרחון פרסנה)
- 3 עיירות במרחב הגלישה: Passo Tonale (1,883m), Ponte Di Legno (1,256m), Temu (1,121m)
- 1 סנואו פארק שלא כדאי לפספס (בפאסו טונלה)
- 100 מדריכי גלישה מקומיים (חפשו את פאולו ותמסרו ד"ש)
ניר ליברך בנקודה הגבוהה בהר | צילום: ניר ליברך
מה עוד כדאי לדעת?
הכי קרוב להר: למלון מירמונטי (Hotel Miramonti) שבו התאכסנו במסגרת החבילה המשפחתית של סקידיל יש יתרון אחד מרכזי: הוא נמצא ממש מול האזור הגלישה המרכזי. באיטליה זה הכי קרוב שאפשר להגיע ל"סקי אין סקי אאוט", וזה בהחלט מקל על החיים - חוצים את הכביש ומתחילים לגלוש. גם חנות השכרת הציוד נמצאת ממש ליד המלון - עוד יתרון משמעותי.
מלצר, אל תשכח אותי! מלון מירמונטי מעט מיושן, ואם יש משהו אחד שכולם הסכימו עליו: שיטת ההגשה במסעדת המלון היא אחת מהתמוהות והבלתי יעילות שגולשי הסקי הוותיקים ראו מימיהם. נדמה שלכל מלצר במלון יש תפקיד משלו: אחד לקחת הזמנת שתייה, שני לכתוב על פתק את ההזמנה המרכזית, שלישי לקחת את הפתק למטבח, רביעי להוציא צלחות מרק, חמישי למזוג את המרק לצלחות וכן הלאה. התמונה של אורחים רעבים שמנופפים בפתק כדי שאחד המלצרים ישים לב אליהם הייתה שכיחה וקומית למדי. אז אם אתם מתאכסנים במלון הזה שימו לב וקחו נשימה עמוקה לפני שאתם מתיישבים.
אווירה של קומונה: מעבר לארגון המופתי בקייטנה, סקידיל דאגו לספק לכל ההורים והילדים חוויה ועיסוקים במשך כל שעות היום. החופשה שלנו בסוף דצמבר יצאה על חופשת חנוכה וכריסמס, וצוות המדריכים ארגן הדלקת נרות משותפת בכל יום (בהנחייתו של "דני שובבני" ששבה את לבם של הילדים הקטנים בחבורה), סופגניות, מסיבת ריקודים ועוד פינוקים. האווירה הייתה מאוד מגובשת ומאוד ישראלית. הצוות גם שלח הזמנות מדי יום ל"אפרה סקי" משותף, טעימות יין וסקי לילה. בקיצור, לא היה חסר מה לעשות למי שבטעות שיעמם לו.
מחירים
חבילות לשבוע בפאסו טונלה, עולות החל מ-1,099 יורו לאדם בחדר זוגי, או 999 יורו לאדם בדיל משפחתי של הורים + 2 ילדים.
החבילה כוללות טיסות ישירות לברשיה או למילאנו, העברות, שהות במגוון מלונות על בסיס חצי פנסיון, מלווה מטעם SkiDeal באתר לאורך כל החופשה, 6 ימי סקי פס, הטסת ציוד סקי/סנובורד חינם בחלק מהטיסות, Global sim של פלאפון 0.5GB מתנה. בנוסף הדיל מאפשר השכרת חליפות ברשת Columbia ב-99 ש"ח (במקום ב-399 ש"ח), או השכרת חליפה ללא עלות בקניה בחנות מעל 299 ש"ח.
בשורה התחתונה
הרגע שבו מדריך הגלישה העניק מדליה ותעודות סיום לילדים בסוף שבוע הסקי היה רגע שסיכם באופן יפה את שבוע הסקי שלנו בפאסו טונלה. הילדים חייכו מאוזן לאוזן והייתה להם סיבה: אחרי שישה ימי גלישה עם הדרכה מלאה וצמודה, הם הפכו לצמד גולשים מלאי ביטחון, מילאו אותי בגאווה וגרמו לי למלא את הטלפון בסרטונים שלהם קורעים את ההר מצד לצד. החופשה הוכתרה כהצלחה מסחררת ועכשיו נותרנו עם שאלה אחת מרכזית: איך מסבירים לילדים שצריך לחכות שנה שלמה עד לחופשה הבאה?
*הכתב היה אורח של חברת סקי דיל