הפעם האחרונה שביקרתי בספרד היתה בפברואר 2015. רגע לפני הגיוס נחתתי עם כמה חברים בברצלונה. הטיול הספונטני, שיצא לפועל בזכות דיל מפתה של חוליו, הפך עבורנו לדרך מילוט מהימים הגשומים בארץ. זכינו למזג אוויר קיצי במיוחד שאיפשר לנו אפילו ליהנות מחוף הים.
הפעם הגעתי למדריד, שלה אמנם אין חוף ים, אבל גם בתקופה הכי חורפית שלה, אין ספק שהיא לוהטת יותר מברצלונה, אהובתי הקודמת. הבניינים יפים יותר, האוכל טוב יותר, חיי הלילה שוקקים ויש בה אינספור אתרים אטרקטיביים.
למרות שאת סוף השבוע שלי ליוו רוחות קרירות וביום האחרון אפילו ירד שלג, מחזה שלפי המקומיים קורה לעיתים ממש נדירות, זה לא מנע מהרחובות להיות שוקקי חיים ומהברים והמסעדות להיות עמוסים עד אפס מקום.
את החופשה שלי בבירה הספרדית העברתי במלון ME, שממוקם על כיכר סנטה-אנה שבאיזור המרכזי של העיר (Centre). אי אפשר לפספס את המבנה המפואר שעבר לפני מספר שנים תהליך של שימור. מלבד החדרים המרווחים ומלאי השיק, הנוף לכיכר המהממת, מסיבות הגג ההיפסטריות וחדר הכושר-ספא שצמוד לו, המלון כולל חדר אוכל נעים, שבלילה הופך למסעדה יוקרה.
שופינג: סיילים, סוף עונה והנחות מפתיעות בקופה
במרחק של כמה רחובות צפונית מהמלון גיליתי (די בקלות) את הגראן ויה (Gran Vía), הרחוב הראשי של מדריד ומרכז השופינג ההמוני שלה. סניפי ענק של רשתות ספרדיות כמו זארה, מנגו, ברשקה ולפטיז, מפוזרות שם לצד אלה של הזרות. הבולטים שבהם היו שני סניפים של H&M וקניון בן 5 קומות שכולו למעשה סניף אחד של פריימרק. בנוסף למחירים הזולים מאלו שבארץ, עוד תוכלו למצוא כאן מוצרים בסיילים אחרונים ומשתלמים במיוחד. כך למשל, שופינג מכובד של כ-10 פריטים יעלה לכם כ-150 יורו (כמעט רבע מהמחיר שהייתם משלמים בארץ). כל זה עוד לפני שתגלו בקופה כל מיני הנחות נוספות שלא ידעתם עליהן. עבור ישראלים רבים הגראן ויה, וכיכר סול ההומה שנמצאת בקרבתו, יכולים להוות את עיקר החופשה.
צ'ואקה: גן עדן לתיירים הגאים
כמו רוב הערים המרכזיות בעולם המערבי, גם מדריד הפכה בעשורים האחרונים לבירה רשמית של קהילת הלהט"ב. מדי שנה היא מושכת אליה עשרות מיליוני תיירים גאים, כשעיקר המסה מגיע בחודשי הקיץ, בצמוד למצעד הגאווה והאירועים הנלווים לו. צפונית-מזרחית למרכז העיר נמצאת צ'ואקה (Chueca), השכונה המגניבה והטרנדית ביותר במדריד. הרובע הפופולרי מזכיר באופיו את פלורנטין התל אביבית: אווירה צבעונית וצעירה, רחובות צפופים (יחסית לשאר חלקי העיר) ועמוסים בברים ובמקומות בילוי שמוקדשים לקהילה הגאה ופועלים עד שעות הבוקר. חיי הלילה בעיר מגיעים לשיאם ביום שבת, אז תוכלו למצוא מסיבות כמו "ביילה קריניו", "קלוסטר" ו-"WE פארטי מדריד", שנפתחות רק ב-12 בלילה. אזהרה: במידה והלכתם לאיבוד בשעות הלילה (ולאייפון נגמרה הסוללה), ייתכן ותתקלו במקומיים שלא דוברים אנגלית או פשוט לא רוצים לעזור.
מלבד המסיבות, תוכלו למצוא בצ'ואקה מרכזי לימוד ואדריכלות, בתי קפה המתוייגים כגיי-פרנדלי וחנויות בגדים טרנדיות (פתרון לאלה שכבר חרשו את זארה מכל כיווניו). בדומה לפלורנטין, גם צ'ואקה מוקפת בשכונות יוקרה ובשנים האחרונות הצליחה להדביק את פער מחירי הדיור. היום היא נחשבת לאחד האזורים היקרים במדינה. אם אתם מתכננים להגיע לשם במצעד הקרוב ו-Airbnb הוא לא אופציה עבורכם, בית המלון אוסקר (Oscar), שממוקם במרכז השכונה, הוא המקום האידיאלי עבור התיירים הגאים.
אוכל: די עם הלחם, איפה הצ'ורוס?
אחת המסקנות הגדולות אליהן הגעתי במהלך הטיול הזה, היא שאנחנו אוכלים הרבה פחות מהספרדים. בכל אחת מעשר המסעדות בהן יצא לי לסעוד, נתקלתי בקושי להתגבר על רצף המנות הראשונות שלווה בפחממות מפתות (שהוגשו בלי חמאה או ריבה) ויין. אחרי שהצלחתי לעבור את כל השלבים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזאת, נאלצתי גם להתמודד עם אתגר נוסף – המנה העיקרית. ואחרי כל זה, אי אפשר היה לסרב לקינוח ולפספס את הצלחות הפוטוגניות. מעל לכולן, ראוי לציין את מסעדת TriCiclo בה מוגשים מבחר מטעמים מקומיים, מסעדת השף Arado שבמלון מאליה סרנו, ו-Mason 5 Jotas שממוקמת בשכונת סלמאנקה היוקרתית ומתמחה בחיתוך דק במיוחד של בשר חזיר (יש שיראו בזה סוג של אומנות).
אלה שמעוניינים לחסוך כמה שיותר בטיול, ישמחו לשמוע שמהסתכלות קלה בתפריטים שמוצגים מחוץ למסעדות הרגילות שמפוזרות ברחובות, נראה שהמחירים זולים. סנדוויצ'ים ב-4 יורו (פחות מ-20 ש"ח) וארוחות שלמות ומשביעות בעלויות משתלמות. גם ברשתות המזון ובסופרים המחירים זולים מבארץ. בנוסף לאלה, תמצאו בעיר שווקי מזון ששמים את השרונה מרקט בכיס הקטן. הבולט שבהם הוא הסאן אנטון מרקט, שמפעיל מסעדות וחנויות בארבעה מפלסים שונים.
חשוב לדעת שבמקרה וחשקה נפשכם בגלידת בן אנד ג'ריז באמצע הלילה, תשכחו מזה. במדריד כמעט ואין חנויות בסגנון AM:PM שפתוחות 24/7. חלק מהתושבים כמעט צחקו עליי כששאלתי אותם לגבי סופרמרקט קרוב בסביבות השעה 2 בלילה. ניצחון מתוק של תל אביב.
את ה-V הגדול בטיול אני מסמן בזכות קסה חוסה (Casa Jose), מסעדת שני כוכבי המישלן בה ביקרתי. אלה אמנם לא היו המנות הטעימות שאכלתי בסוף השבוע, אבל החוויה הייתה מרגשת, השירות היה אדיב והמנות הלא צפויות הצדיקו את התואר המכובד בו מתגאה המסעדה שנמצאת כ-40 דקות נסיעה ממרכז העיר. הבעיה הייתה שביחס לשלוש מנות הפתיחה, שבנו ציפייה למשהו גדול במיוחד, המנה העיקרית נראתה מינימליסטית ולא מספקת במיוחד.
קצת תרבות: מגויה ועד ריאל מדריד
הקניות, המסעדות והמסיבות יכלו בכיף להחזיק אותי כמה שבועות, אבל מאחר וזמני במדריד היה קצוב, החלטתי להוסיף קצת תרבות ללו"ז הצפוף. הגעתי לפראדו (Prado), המוזיאון המרכזי והגדול במדריד, שמציג למעלה מאלף יצירות ומקדיש אולמות שלמים לאמנים כמו אל גרקו ופרנסיסקו דה גויה. גם עם החללים העצומים והאגפים הרבים, המוזיאון הענק לא יכול להציג את כל היצירות שברשותו. למעלה מ-6,000 פריטים שמורים במחסניו ולעיתים אחדים מהם מחליפים את המוצגים הקיימים. אפשר להקדיש יום שלם בסיור במוסד המרשים הזה, בו מוצגות כמה יצירות מטלטלות שנשמרו עוד מהמאה ה-14 לספירה.
באופן לא כל כך מפתיע אחד האתרים החמים במדריד הוא אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו, שמשמש כאצטדיון הבית של ריאל מדריד. בירת הספורט הבינה איך להפוך את המתחם הענק הזה למכרה זהב ופתחה אותו למבקרים (מוזיאון מודרני, אם תרצו). מיליוני האנשים שפוקדים אותו מדי שנה (בלי להכליל את אלה שמגיעים למשחקים) נהנים מהקרנות תלת מימד והדמיות של השחקנים, צפייה ברגעים ההיסטוריים של הקבוצה, סיור בחדרי ההלבשה והרחצה, סיבוב על המגרש הענק, הליכה בין מאות הגביעים ועוד. מאחר ואני לא חובב כדורגל, לא תארתי לעצמי שאבזבז זמן רב מהטיול במקום, אבל למרות זאת אני חייב להודות שאפילו אני התרגשתי. כל החדשנות גרמה לי לחשוב לרגע שאני בכנס מוצר חדשני של אפל. רק שימו לב, זה כנראה המקום העיקרי בו תוכלו לשמוע עברית בכל פינה (חוץ מהפריימרק, כמובן).
מחוץ לעיר: ארמונות ומרתפי יינות מלכותיים
הארמון המלכותי של מדריד הוא אחד האתרים הפופולריים בקרב התיירים, אבל הוא בהחלט לא הארמון היחיד שראוי לביקור. הפעם הגעתי דווקא לארמון שבעיירה הפרוורית ארנחואס (Aranjuez), אליו הגיעו בני משפחת המלוכה לחופשות קצרות. הרצון להתאוורר קצת מהצפיפות של העיר גרם לי לגלות את המבנה העצום, שכולל בתוכו אלפי חדרים בעלי עיצובים שונים ומגוונים. בהשראת תרבויות שונות ממקומות שונים בעולם. מחדר בעיצוב אירופאי קלאסי, דרך חדר בעל אלמנטים של תרבות המזרח הרחוק ועד לחלל עוצר נשימה שנראה כמו חמאם טורקי ועמוס בעיטורים מהפנטים שנעשו בעבודת יד (עבודה שככל הנראה נמשכה כמה שנים טובות).
כדי להשלים את החוויה החוץ עירונית הזאת, ביקרתי במרתף היינות העצום שבארנחואס הירוקה (כ-10 דקות נסיעה מהארמון). בסופו של הסיור שמגולל את ההיסטוריה העשירה של המקום, שבעבר היה שייך לבית המלוכה, המבקרים עוברים סדנת טעימות בה מוגש מהתוצר המקומי. הסאחים שבינינו יאלצו להסתפק בסלסלות של גבינות ולחמים.
רגע לפני שחוזרים לארץ
את הלילה האחרון במדריד העברתי בקורל דה לה מורריה (Corral de la Morería). מועדון אינטימי שממוקם בקרבת הארמון הגדול ונחשב לאחד מהמקומות הפופולריים בעולם שמוקדשים למופעי פלמנקו. בכניסה לאולם המופע גיליתי קיר עמוס בתמונות של כוכבים הוליוודיים שביקרו במקום, מג'סטין ביבר ועד מריה קארי (בתקופה הטובה שלה). כבר בתחילת המופע הצופה מבין שכל אקט שלו יכול להשפיע קלות על הריכוז של הפרפורמרים. האולם הקטן מכיל כמה עשרות אנשים ומדי פעם המופיעים יורדים מהבמה ומסתובבים בין השולחנות. מדובר בחוויה עוצמתית ומהפנטת. השירה, הריקודים והנגינה – כולם מבוצעים בתיאום מופתי, שמשאיר את הקהל מרותק במשך יותר משעה. בנוסף למופע הספרדי האותנטי, המקום מספק מנות חלומיות והצוות בו סימפטי במיוחד. מדובר בחוויה שהיא חובה ורצוי לסיים איתה את החופשה.
איך טסים?
חברת אייר אירופה מציעה טיסות ישירות למדריד במטוס הדרימליינר החדשני החל מ-199 דולרים הלוך וחזור. המטוס מצוייד גם במערכות מולטימדיה מתקדמות ומי שרוצה יכול לשדרג את עצמו ולהתקדם למחלקת הביזנס עם כיסאות מתקדמים שהופכים למיטות ומערכות מחשוב חדשניות, במחיר שמתחיל ב-699 דולרים.
*הכותב היה אורח של חברת התעופה אייר אירופה ולשכת התיירות הספרדית.