אדם חילוני שמתכנן חופשה בחו"ל חושב בעיקר על היעד ועל המחיר. הוא מחפש באינטרנט דילים טובים, מתלבט לגבי אורך החופשה, ולעתים יכול לחכות לרגע האחרון ולהחליט בהתאם לאפשרויות. בעבור אדם חרדי הדברים אינם פשוטים כל כך.
"התייר החילוני יכול לתפוס טיסה בדקה ה–90 או בחוליו, להזמין מלון בבוקינג עם לינה וארוחת בוקר, ולטוס - אבל זה לא מתאים ללקוח החרדי", אומר יעקב כהן, מנכ"ל חברת תור פלוס, הפונה למגזר החרדי. "הוא לא יכול להיות במלון בכרתים עם בריכה שבה כולם חצי עירומים, זה לא תואם את מה שהתחנך עליו. הצרכן החרדי חייב למצוא מענה לאוכל הכשר ולדעת שיש לידו בית כנסת. הוא לא ילך למקומות הומי אדם כמו יורודיסני, אלא יעדיף מקומות של טבע, מפלים ואוויר, ללא חשש לצניעות".
מארגני תיירות בישראל, המודעים לרצון הגובר של צרכנים חרדים לחמוק מהחום של הקיץ הישראלי, מחפשים בתי מלון איכותיים באזורים הקרירים של אירופה, כגון אזורי הסקי, שבהם הפעילות בתקופה זו של השנה מועטה והתפוסה בבתי המלון נמוכה. בעלי בתי המלון שמחים על ההזדמנות למלא אותם. כהן מספר שהמלונות בחו"ל צמאים לתיירים הישראלים. "אני משווק השנה את מלון בונגן בשווייץ זו השנה השביעית ברציפות", הוא אומר. "האורחים באים שוב ושוב, אף שמדובר באותו יעד".
>> לצפייה בזמני כניסת שבת והדלקת נרות
מציאת מלון מתאים היא רק ההתחלה. אחריה מתחילה המשימה הגדולה יותר של הכשרת בית המלון. לא רק המזון, הכל מוכשר - מהסכו"ם והצלחות ועד מדיח הכלים. "אם אי אפשר להכשיר ציוד כלשהו, אז קונים חדש", אומר כהן. "דואגים לאזורים נפרדים בין בשר לחלב, מגייסים משגיחים, דואגים למזון כשר, מגייסים שף ישראלי שמכיר את הטעם הישראלי ויידע להתמודד עם כמויות האוכל שהישראלים אוהבים, ואפילו שוכרים קונדיטור שיאפה לחמים מדי בוקר, בגלל שאי־אפשר ללכת לקנות במאפייה. הכל מחייב גיוס מקצועי של אנשים מישראל".
ואולם, לא רק חדר האוכל מציב אתגרים הלכתיים. לדברי כהן, "יש לדאוג גם לדלתות אוטומטיות, ולמכשירי טלוויזיה מתאימים, למיזוג אוויר, לאורות בחדר ועוד. אין ספק שמדובר באופרציה אדירה. בלי ניסיון רב שנים, אפשר לגרום לנופשים הדתיים והחרדים עוגמת נפש גדולה".
(לחצו על התמונה להגדלה)
חבילות כשרות יקרות ב-15%
את הלוגיסטיקה המורכבת רואה התייר החרדי גם בחשבון הסופי. לדברי עדיאל טל, מנכ"ל חברת התיירות ctravel, ההשקעה בהכשרה של מלון לתקופת הקיץ היא 30 אלף יורו, אבל זו לא ההוצאה העיקרית. "ההשקעה הגדולה היא בהבאת מוצרי המזון הכשרים לבית המלון - השינוע שלהם מכל מיני מקומות בעולם ליעד הנבחר", אומר טל. "לא פשוט להכניס בשר לנורווגיה, לדוגמה, שבה יש לנו בית מלון, אבל איכשהו אנחנו מצליחים".
המחיר לחבילה לשבעה לילות, כולל טיסה, בית מלון ואוטובוס עם מדריך להרי אוסטריה וצרפת או לנורווגיה, הוא 1,250–1,800 יורו לאדם בחדר זוגי, בהתאם ליעד ולתאריך. "מחיר חדר המלון לבדו מזנק ב–20%–25%, וזה משפיע על מחיר החבילה כולה, שמתייקרת בכ–15% לעומת המחיר שהיינו מבקשים אלמלא היינו נדרשים לשמור את המקום כשר", אומר טל. גם כהן מודה שהחבילה יקרה יותר אך טוען כי "בסופו של דבר, האורח מקבל תמורה הוגנת למחיר שהוא משלם".
לא כל התיירים החרדים נוסעים לבתי המלון שמוכשרים באופן חד־פעמי. אפרת ארנטרוי, סוכנת נסיעות במחלקת חו"ל למגזר החרדי בחברת קראוס מקבוצת אשת טורס, משווקת חבילות של בתי מלון כשרים שפתוחים לקהל הרחב, ולא נמכרים רק ליהודים. "יש כאלה שרוצים להזמין אצלי חדר במלון, ואני פשוט דואגת שהוא יהיה ממוקם ליד מסעדות כשרות ובתי כנסת, וגם ליד חנויות שמוכרות מוצרי מזון כשרים כדי שהם יוכלו לקנות אוכל", היא אומרת. הקרבה לקהילה היהודית משפיעה על מחיר הלינה. "זה אומר שבתי המלון הללו יהיו בדרך כלל במרכז העיר, ואז המחירים גבוהים יותר", מוסיפה ארנטרוי.
צרפת ואוסטריה ברשימת היעדים
עונת התיירות של המגזר החרדי בעיצומה כעת - תשעה באב עבר, והילדים עדיין לא חזרו לישיבות ולבתי הספר. העיתונות הדתית והחרדית מלאה בימים אלה במודעות ובהצעות לנופש כשר למהדרין לחו"ל, שכמובן דואגות לציין מיהו הגורם הכשרותי המפקח על האוכל. אם פעם היעדים היו צפת וטבריה, בשנים האחרונות גם צרפת ואוסטריה ברשימה.
לפי הערכות בענף, היקף עסקות התיירות לציבור הדתי והחרדי בימי הקיץ הוא יותר מ–20 מיליון שקל. חלק ניכר מהעסקות פונה דווקא לתיירות חוץ, מגמה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות והגיעה השנה לשיא. "אפשר לראות את העיתונים ולהבין לפי היקף הפרסום כמה ביקוש אכן יש לתיירות בינלאומית למהדרין", אומר בכיר בענף התקשורת החרדית. לדברי כהן, "אני רואה עלייה של 20%–30% בחמש השנים האחרונות בתנועת נוסעים של המגזר החרדי. יש יותר היצע ויותר מקומות. אם פעם היו שני יעדים זמינים בלבד, כעת יש 10–15 יעדים שמתאימים לחרדים".
את מה שאנשי התיירות רואים בשטח מאמתים סקרים של משרד התיירות, שמצביעים על שינוי במאפייני התיור והנופש בחברה החרדית - עלייה של 50% ביציאה לחופשה בישראל ב–2003–2013, ועלייה של 55% ביציאה לחופשה בחו"ל. עוד ניכרת עלייה במספר היציאות לחופשה בשנה (לדוגמה, עלייה של 55% ביציאה לשתי חופשות בשנה). נתונים נוספים המצביעים שינוי דפוסי הנופש בחברה החרדית הם לינה בצימרים, שצמחה ב–133% ב–2003–2013, וגידול של 200% בשימוש באינטרנט כמקור מידע על יעד החופשה.
כששאלו את הנסקרים היכן היו מעדיפים לנפוש - בישראל או בחו"ל - 30% מהם העידו כי הם מעדיפים נופש בחו"ל. עם זאת, רק כמחציתם אכן מממשים העדפה זו: לפי הסקר, רק 17% יצאו ב–2013 לחופשה בחו"ל. ובכל זאת, אף שהנתון נמוך יחסית, מדובר בעלייה של 55% מאז 2003, כך שהמגמה חיובית. 19% מבין אלה שענו כי היו מעדיפים לנפוש בחו"ל אמרו כי הסיבה לכך היא שיש להם משפחה בחו"ל, 15% מהם ציינו כי הם רוצים להכיר מקומות חדשים, 15% טענו כי חופשה בחו"ל זולה יותר מחופשה בישראל, ו–8% אמרו שהם פשוט רוצים לגוון את החופשה, ובחו"ל האפשרויות רבות יותר.
ד"ר לי כהנר מהמכללה האקדמית אורנים, ערכה מחקר עם פרופ' יואל מנספלד וד"ר עליזה יונס מהמרכז לחקר התיירות באוניברסיטת חיפה, שבדק את תפישות הסיכון של תיירים חרדים - כלומר ממה חוששים התיירים החרדים כשהם יוצאים לחופשה. המחקר נערך באמצעות קבוצות מיקוד שכללו נשים חרדיות, והתברר כי תפישות הסיכון מתחלקות לארבע קבוצות - הנושא הסוציו־תרבותי הדתי, לוגיסטיקה (התארגנות לקראת הנסיעה ותנאים פיזיים), הנושא הכלכלי ואיכות החופשה, ובטיחות וביטחון בחופשה.
"אלה תפישות סיכון שמאפיינות גם נסיעה של אדם חילוני", אומרת כהנר, "אך המורכבות של מציאת פתרון לחששות אלה באוכלוסייה החרדית הופכת אותן למאתגרות הרבה יותר, בשל גודל המשפחה בקהילה זו".
