נשארו כמה ימים עד לטיול בת המצווה של בתה של אורלי רז. בתכניות – הולנד, בלגיה וצרפת, וגולת הכותרת: יורודיסני. אבל רז, תושבת דימונה, לא הצליחה לתפוס בטלפון את סוכנת הנסיעות שממנה קנתה כרטיסים ב-10,000 שקל. גם מדריך הטיול לא יצר קשר כמו שהסוכנת הבטיחה. באל על ובסוכנות הנסיעות אמרו לה שהיא ובתה לא רשומות לטיסה ולטיול. "נסעתי למשרד של ילנה", מספרת רז. "ראיתי שהוא סגור ואנשים עומדים בחוץ. אז הבנתי שנפלתי בפח".
כך נגמרים הסיפורים של רבים מקרבנותיה של ילנה ארושנוב: מול הדלת הנעולה של משרד הנסיעות. בחלק מהפעמים זה נגמר רק בצ'ק אין בשדה התעופה, שם מגלים הלקוחות שכרטיסי הטיסה שלהם מזויפים, וצריכים להחליט אם לחזור כלעומת שבאו, או לקנות כרטיסים חדשים באלפי שקלים. לפעמים זה קורה כבר בחו"ל, בצ'ק אין של המלון, שם מודיע פקיד הקבלה שהכסף שהלקוחות שילמו לסוכנת לא הגיע מעולם, ושאין על שמם שום חדר.
זה מה שקרה לאינה סקוביץ', שרכשה חבילה לנישואים האזרחיים של בתה ובן זוגה בפראג. היא שילמה לארושנוב למעלה מ-20 אלף שקל עבור ארגון החתונה, טיסה לשבעה בני משפחה ומסמכי נישואין. "היה לנו שובר למלון חמישה כוכבים, ובסוף התברר שהוא מזויף", מספרת סקוביץ'. "שלחו אותנו למלון שלושה כוכבים עלוב ביותר. הבת הייתה אמורה להתחתן בטירה מפוארת, אבל זה לא קרה, כי ילנה לא העבירה את הכסף. מארגן החתונה לא רצה לתת לנו את המסמכים, כי ילנה לא העבירה לו סכום של 3,100 יורו. הבת שלי בכתה בחתונה, ואני התעלפתי מכל הלחץ, העצבים והבלגן. לפני כחודש קיבלנו מכתב מחברת האשראי שאנחנו צריכים לשלם 100 אלף שקל, אחרת יתבעו אותנו. התברר שלקחו את כרטיס האשראי שלנו והשתמשו בו כדי להזמין חבילות לאנשים אחרים. שאלוהים ישלם לילנה על מה שעשתה לנו".
עשרות בני אדם נעקצו על ידי ילנה ארושנוב. שוטרים, אנשי קבע, קצינים בשירות בתי הסוהר, עורכי דין, עובדי מדינה, עובדים בכירים בבנקים ופנסיונרים. אפילו ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ועוד עשרות עובדי עירייה שעמדו לנסוע לעיר תאומה בגרמניה, שילמו 84 אלף שקל ללא תמורה. ההערכות הן שעוד עשרות רבות לא הגישו תלונה מתוך הנחה שממילא לא יקבלו את כספם חזרה. "אני מצטערת על מה שקרה", אומרת ארושנוב בראיון. "אני לא אתי אלון. לא לקחתי שקל לכיס שלי". עכשיו היא מוכנה להסביר לכולם איך הכל התחיל.
"אני לא נוכלת ולא עוקצת"
ילנה ארושנוב גרה היום בדירת שני חדרים בשיכון ישן בדימונה, בין האנשים אותם היא רימתה. לפעמים, כשהיא הולכת לקופת חולים, היא רואה שם את הקרבנות שלה. "אני מתביישת להסתכל להם בעיניים", היא אומרת. "פגעתי בהם לא רק בכיס אלא גם בנפש, וזה קשה מאוד. זו היתה מערבולת. אני לא נוכלת ולא עוקצת".
היא במעצר בית, ואזיק אלקטרוני צמוד לרגל שלה. לפני כחודש לה ולבעלה נולדה תינוקת, ויכול להיות שבקרוב האם והתינוקת ביחד ייכנסו לכלא, כדי לא להפריד ביניהן. "אני בדיכאון מעצם המחשבה שאשב בכלא עם התינוקת שלי", היא אומרת. "לקוחה אחת חלפה על פניי ברחוב ואמרה לי, אני מאחלת לך שהבת שלך תראה אותך במדי אסירה בכלא. אני מבינה אותה, אבל אני מוכנה לעבוד בפרך כדי להחזיר להם את הכסף. זה לא ייתן כלום לאף אחד אם אשב בכלא". אז איך היא הגיעה למצב הזה?
ילנה ארושנוב עלתה לארץ מאוזבקיסטן לפני כ-13 שנה, יחד עם בתה מנישואיה הראשונים ועם הוריה. המשפחה התגוררה בדירה קטנה באחת השכונות הוותיקות בדימונה. ארושנוב עבדה בהתחלה כמזכירה רפואית בסניף של 'ביקור רופא' בעיר, ולמדה במקביל לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה במוסקבה, כשהיא טסה לשם כמה פעמים למבחנים. "החלום שלי היה לעבוד ככלכלנית בחברה גדולה, אבל לא הצלחתי למצוא עבודה במקצוע הזה", היא מספרת, "אז עבדתי כמטפלת בקשישים ובכל מיני עבודות מזדמנות". לפני חמש שנים שמעה שסוכן נסיעות מחפש עובדת בחצי משרה. "החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, שכך אני אוכל גם להתפתח כלכלית".
ילנה התקבלה לעבודה, ומנהל הסוכנות הכניס אותה לעניינים ולימד אותה איך להתנהל מול סוכנים וחברות תעופה. "למדתי מהר מאוד שהכי חשוב זה למצוא ללקוחות חבילות וטיסות זולות, כי ככה הם תמיד יחזרו אליי, וזה באמת מה שקרה", היא אומרת. למרות שארושנוב יצאה לקורסים והשתלמויות, היא מעולם לא קיבלה תעודה של סוכנת נסיעות. "אני לא חושבת שאם הייתה לי תעודת סוכנת נסיעות העסק לא היה נקלע לחובות".
אחרי חצי שנה של עבודה, ארושנוב רכשה את הסוכנות מהמעסיק שלה תמורת 50 אלף שקל. היא התקינה שלט מאיר עיניים: "ילנה טורס". "היה ברור לי שאני לא אהיה מיליונרית. הרווחתי 5,000 שקל בחודש, לפעמים 7,000 שקל. אבל היה לי חשוב להשיג לקוחות מכובדים כדי שיהיו לי המון הזמנות. הצעתי להם הרבה הנחות כדי שהם יבואו אליי, שדרוג כרטיס, בית מלון וביטוחים בחינם".
התכנית העסקית הזאת לא עבדה. ההזמנות המוזלות והמתנות צימקו את הרווחים שלה, ולא הגיעו מספיק הזמנות חדשות כדי לכסות עליהן. ככה, אומרת ארושנוב, התחילה ההתדרדרות. במקום לסגור את הסוכנות, החליטה לרכוש עסק נוסף בניסיון להרוויח כסף שיכסה את החובות.
ארושנוב רכשה חנות פרחים ומתנות סמוכה לסוכנות שלה, ושילמה תמורתה 10,000 שקל, אבל ההשקעה לא החזירה את עצמה. בור החובות שלה רק הלך והעמיק. "בעלי אמר לי למכור או לסגור את הסוכנות, אבל לצערי לא הקשבתי לו. הייתי בטוחה שאני יודעת הכול ומבינה בעסקים". היא פנתה לשור האפור. "לקחתי הלוואות של מאות אלפי שקלים, בריבית רצחנית של עשרה אחוז לחודש". שם התחילה ההסתבכות האמיתית – ושם התחיל גם העוקץ.
כל לקוח שילם על הטיסה של לקוח אחר
כך זה עבד: ארושנוב קיבלה מלקוחות כסף בשתי דרכים: במזומן ובאשראי. במזומן, סיפרה בחקירתה, השתמשה כדי להחזיר את ההלוואות ולשלם חשבונות. בחקירתה ביחידת ההונאה של משטרת המחוז הדרומי, התברר כי באותה תקופה, כמה חודשים לפני סגירת הסוכנות, ארושנוב שיחקה עם כספי הלקוחות. לרובם היא בכלל לא הזמינה את חבילות הנופש, ולא שילמה עבור הכרטיסים לסוכני הנסיעות:
חוקר: מה עשית עם המזומנים שהאנשים הללו נתנו לך?
ארושנוב: "חלק מהסכום של המזומנים שנתנו לי שילמתי איתם הלוואה שלקחתי".
חוקר: מה עשית עם הכסף של ורד?
ארושנוב: "חלקו הלך לתשלום ההלוואה, וחלקו לניהול השוטף של העסק".
ארושנוב גלגלה את התשלומים מלקוח אחד לשני, וככה הרוויחה זמן: כל לקוח שילם על החופשה של לקוח אחר, שעמד לטוס בקרוב. לקוח ששילם לה במזומן טס לעיתים על חשבון אלה ששילמו באשראי. כך, למשל, חנן אלגריסי, ששילם לארושנוב 16 אלף שקל עבור טיול בת מצווה לבתו, גילה שכרטיסו חויב על ידי סוכנות נסיעות מתל אביב עבור שהייה בבית מלון יוקרתי באילת. החלק הזה מתמלול החקירה שלה מסביר מה בדיוק קרה:
חוקר: האם אמרת לחנן אלגריסי שאת מחייבת את הכרטיס שלו עבור בית מלון באילת?
ארושנוב: לא.
חוקר: מי העביר את פרטי כרטיס האשראי שלו לחיוב?
ארושנוב: אני.
חוקר: עבור מה?
ארושנוב: עבור קבוצת קונגרס באילת.
חוקר: למה היית צריכה להעביר את הכסף שלו? עבור אנשי קבוצת קונגרס לא שילמו לך?
ארושנוב: שילמו אבל שילמו פחות ממה שסגרנו.
חוקר: איך התכוונת לשלם עבור חנן בסופו של דבר?
ארושנוב: במזומן.
חוקר: מזומן שהיה מתקבל מלקוחות אחרים?
ארושנוב: לא. מהלוואות שחיפשתי.
חוקר: ואם אף אחד לא היה נותן לך הלוואה?
ארושנוב: בגלל שלא נתנו לי, אנשים לא טסו.
השיטה הזו החזיקה מעמד כמה זמן, אבל בסופו של דבר הכסף לא הספיק; כדי למשוך עוד זמן ארושנוב התחילה לחלק ללקוחות כרטיסי טיסה מזויפים. היא הייתה מזמינה טיסות או חבילות נופש מחברות הנסיעות הגדולות, מקבלת אישורים זמניים עד להעברת מלוא הכסף, ואותם העבירה ללקוחות, שהיו בטוחים שמדובר בכרטיסי טיסה. כאשר הכסף לא עבר לחברות הנסיעה, ההזמנות בוטלו ולא אושרו, אבל ארושנוב, כמובן, לא עדכנה אותם על כך. הלקוחות היו מגיעים עם הכרטיסים האלקטרוניים לשדה, ושם נאמר להם שמדובר בזיוף – שמדובר בהזמנות שלא שולם עליהן.
אילנית צריקאר הזמינה שייט ליוון יחד עם חמישה בני משפחתה, ושילמה 9,300 שקל באשראי. "אני חייבתי את כרטיס האשראי שלה בחברת הנסיעות אמקס טראבל לטובת לקוחות אחרים", הסבירה ארושנוב בחקירתה. "בסופו של דבר אילנית לא קיבלה את החבילה ולא קיבלה שום דבר. כאשר הגיע זמנה של אילנית כבר לא היה לי כסף לשלם עבור ההזמנה שלה".
לאחרונה, קיבלו כמה מהקרבנות של ארושנוב מכתבים מאמריקן אקספרס וטראבל אמקס. החברות דרשו מהם לשלם מאות אלפי שקלים על טיסות וחבילות נופש שהם הזמינו, כביכול, כשבפועל מי שטס על חשבונם היו אנשים שמעולם לא הכירו. חלקם הצליחו לבטל את התשלומים.
בינתיים, ארושנוב הבינה שהשיטה שלה לא תחזיק מעמד הרבה זמן. "הייתי מטומטמת שפניתי לשוק האפור ולא סגרתי את העסק. בחודשים האחרונים לא אכלתי, לא ישנתי, לא יכולתי לתפקד". ואז הכל התפוצץ.
סימסה שהיא בחובות ושהיא מצטערת
בינתיים, הגיעו לשדה התעופה בן גוריון לקוחות של ילנה. היו ביניהם כאלה שטסו לקנדה לבקר את ילדיהם, אחרים לתאילנד, למזרח הרחוק, לאירופה, ליוון. הם גילו שלא נרכשו עבורם כרטיסים. לקוחות אחרים, שכן נחתו ביעד, גילו שהשוברים שקיבלו לבית המלון היו מזויפים, או שכרטיסי החזרה לא שולמו. "התחלתי לקבל מבול של טלפונים מלקוחות", היא אומרת. "אחד מהם כתב לי: 'את נוכלת ותשבי בכלא'. עניתי לו: 'תלך למשטרה'. הבנתי שזה רק עניין של זמן עד שהמשטרה תגיע אליי ויעצרו אותי".
אדוארד למברג הגיע לשדה התעופה בסלובקיה וגילה שילנה לא שילמה על העברה למלון. "שילמנו לנהג מונית 350 יורו. התקשרתי לילנה אבל היא ניתקה לי. הבנתי שהיא עקצה אותנו. נאלצנו לשלם על בית המלון שוב. פגשנו חברים שלנו שהגיעו מגרמניה למלון בסלובקיה והם סיפרו שילנה נתנה להם וואוצ'רים מזויפים. אני ואשתי נאלצנו לשלם על כרטיסי טיסה חזרה לישראל שעלו לנו 3,000 יורו. לקחנו רכבת מסלובקיה לגרמניה כדי לתפוס טיסה לארץ".
"היא סימסה לי שהיא בחובות והיא מצטערת ואז היא נעלמה ולא ענתה לטלפונים", סיפרה ורד כהן, שנעקצה ב-45 אלף שקל על טיול בת מצווה לארצות הברית. "הבת הייתה עצובה מאוד. מבואסת לגמרי. זה טיול בת מצווה שהיה אמור להיות במקום מסיבה באולם. בסופו של דבר נאלצתי לקחת הלוואה מהבנק כדי שהבת שלי תטוס לטיול שהבטחתי, ולא תהיה עצובה ותרגיש רע. אני יודעת שלא אראה שקל".
"נתתי להם תשובות מתחמקות כדי למשוך זמן", מספרת ארושנוב. "הרגשתי על הפנים. בכיתי המון. לא ידעתי מה לעשות. פחדתי שיכניסו אותי לכלא".
החבל סביב צווארה של ארושנוב הלך והתהדק. סוכני נסיעות שעבדו עם ילנה קיבלו טלפונים בהולים מלקוחות זועמים שבמקביל הגישו גם תלונות ביחידת ההונאה של המחוז הדרומי מחשש שהיא תמלט מהארץ. "סיפרתי לבעלי ולהורים שלי והם היו בשוק. לא האמינו שזה קרה לי. הם התעצבנו עליי שלא הקשבתי להם ושהייתי טיפשה. אם לא היו לי ילדים, הייתי לוקחת חבל ומתאבדת או קופצת מהבניין. ראיתי הכול שחור".
במעצר, בהריון בסיכון
ובאמת, תלונות נגד ילנה הוגשו על ידי סוכני נסיעות וחברות נופש שנאלצו לסייע ללקוחות שלה, שנתקעו בחו"ל בלי כרטיסי טיסה חזרה לארץ או בלי מלון. הם סיפרו שלקוחות של ארושנוב התקשרו אליהם בזעם, וגילו שחייבו אותם על טיולים וחבילות נופש בארץ ובחו"ל על שמותיהם של אנשים זרים. חלקם לא שמעו על ילנה ולא הכירו אותה מעולם. "אין לי מושג מי זאת", העיד במשטרה מנהל סניף של 'דיזנהויז'. "היא כמו לקוח רגיל. היא ביצעה הזמנות באינטרנט, מסרה מספר כרטיס אשראי וקיבלה כרטיס טיסה למייל שלה. אין לנו היכרות ואין לנו שום הסכם התקשרות איתה. מבחינתי היא לקוחה רגילה פרטית".
ב-3 באוגוסט החוקרים התדפקו על דלת ביתה של ארושנוב ועצרו אותה. הם החרימו מחשבים, טלפונים סלולריים ומסמכים רבים. "הייתי בשוק גדול. פחדתי מאוד", היא אומרת. "לא הייתה לי כוונה לברוח מהארץ. אם הייתי רוצה בקלות הייתי בורחת, אבל נשארתי. מישהו אחר במקומי היה בורח לא נשאר פה".
מעצרה הוארך כמה פעמים בבית המשפט. היא נכלאה בכלא שקמה ולאחר מכן בכלא אוהלי קידר. "הייתי בהריון בסיכון והתנאים היו קשים מאוד. לא היה מאוורר, חום אימים. יש ג'וקים, פשפשים שזוחלים עליך ועוקצים. הניתוק מהמשפחה והבושה היו קשים לי מאוד. לא יכולתי לישון בלילות. כל הזמן יש לך מחשבות, בכיתי, חשבתי להתאבד".
הקרבנות של ארושנוב מקווים לעונש מאסר. "אני לא מרחמת עליה, כי היא צריכה להיענש בכל חומרת הדין", אמרה אחתן מהם. "היא יכלה בשלב מסוים להפסיק אבל היא הכניסה את כולנו לתוך הבור. כואב לי על הילדות שלה שיצטרכו לבקר אותה בכלא, אבל היא צריכה לשלם על מעשיה".
פרקליטה של ארושנוב, עו"ד אבנר שמש, הגיע להסדר טיעון מקל יחסית עם פרקליטות מחוז הדרום: הפרקליטות תדרוש לגזור עליה עונש של 24 חודשי מאסר, פיצוי של 120 אלף שקל למתלוננים ויוטל עליה קנס של 10,000 שקל. עו"ד שמש יבקש שיתחשבו בנסיבות חייה הקשות ויגזרו עליה שנה של עבודות שירות.
"זה עונש קל מאוד. מגוחך", זעם ד', אחד הקרבנות. "במקרה הטוב היא תשב חצי שנה ותלך הביתה ולי לא ייצא מזה כלום. במקרה הטוב אקבל כמה מאות שקלים מתוך עשרות אלפים ששילמתי לה. פשוט בושה".