רציתם להזמין חופשה חלומית, חרשתם את הרשת בחיפושים, ומבין שלל האפשרויות האגדיות בחרתם את הצימר המושלם בשבילכם. השם המפוצץ כולל בדרך כלל את המילים "הר", "נוף", "רומנטיקה" או "לב", וגלריית התמונות המפוארת לא משאירה מקום לספק. העמסתם את הטרולי, יצאתם לדרך – ואחרי נסיעה ארוכה סוף סוף הגיע הרגע המיוחל. רק לפתוח את השמפניה לקפוץ לג'קוזי. אבל אז אתם מגלים שבין התמונות והמציאות מפרידות שעות של פוטושופ. זה היה יכול להיגמר בגיחוך ומבט מתוסכל, אלא שיש מקרים, כמו זה שקרה רק בשבוע שעבר לטל, תושבת מרכז הארץ, שאי אפשר לעבור עליהם בשתיקה.
"רצינו לבלות את החג בחופשה של כמה זוגות חברים עם הילדים, וכמובן שלקחנו חופש מהעבודה והתכוננו לנסיעה מראש", היא מספרת. "ישבנו על האינטרנט וחיפשנו וילה מספיק גדולה בשביל כולנו. חיפשנו שישה חדרים, ורצוי גם בריכה. מקום מתאים שיהיה מפנק ונעים. גלשנו בכל האתרים הכי מכובדים בארץ לחיפוש צימרים, ובסופו של דבר התבייתנו על 'פינה בראש פינה'. התמונות היו ממש יפות, והיה נראה שמדובר בווילה יוקרתית, מטופחת ונעימה".
למרות ההכנות הקפדניות, המראה שפגשו טל וחבריה כשהגיעו למקום היה מפתיע במיוחד. לא אחוזה יוקרתית עם מים תכולים, אלא משהו שנראה כמו חצר אחורית של מבנה מתפרק. "כמו כל עם ישראל עמדנו בפקקים של פסח במשך ארבע שעות וחצי, חלמנו על גן העדן שמחכה לנו, והדבר הראשון שראינו זו בריכה עכורה לחלוטין, משהו שפשוט אי אפשר לתאר", היא משחזרת. "שאלנו את מי שקיבל את פנינו על המצב שלה, והוא אמר שבדיוק מטפלים בה ושתוך שלוש-ארבע שעות היא תהיה נקייה לגמרי. אבל כשנכנסנו לוילה חשכו עינינו".
זה לא היה דומה למה שמוצג באתר?
"לא דומה בכלל. המקום מוזנח לחלוטין. היו ארבעה חדרים כמו שבעל הצימר הבטיח, אבל אחד מהם היה צינוק. הקירות מתקלפים, האמבטיה קטנטונת ומוזנחת, הסדינים והארונות מעופשים. רמת הניקיון הייתה מינימלית עד אפסית. התחושה הייתה איומה. אתה מרגיש שהדבר היחיד שבא לך זה לחזור הביתה".
ניר דקל, אחד מחבריה של טל, מחזק: "באינטרנט ראינו מקום מדהים עם בריכה, עם פינות ישיבה נחמדות, נקי ומסודר. הוא לא היה מעוצב בהכרח לפי הטעם שלי, אבל נראה מתוחזק ברמה גבוהה. אבל אז אתה מגיע ורואה שהבר מחוץ לבריכה מטונף, שהגינה לא מתוחזקת, שהשטיח מאובק. אם לא היו איתנו ילדים, סביר להניח שהיינו נכנסים לאוטו באותו רגע ונוסעים חזרה לתל אביב".
כשדקל וחבריו הבינו שהפער בין החלום למציאות גדול מדי, ושגם לחזור הביתה בשעה הזאת זה לא ממש פרקטי, הם החליטו לנסות לדבר אל ליבו של בעל המקום, בני חורי. אבל הוא ממש לא התרגש. "האמת שכבר כשהגענו ראינו זוג אחד שהתלונן אצל הבעלים ואמר מאוד מאוכזב ממה שהוא קיבל", אומרת טל. "הם הזמינו צימרים שהובטח להם שיהיו מבודדים, אבל בפועל הם ישנו בקומה מתחתינו. זה קצת העלה אצלי חשד. התקשרנו לבני והתחיל דין ודברים. אמרנו שזה לא מה שחשבנו שאנחנו מקבלים ושזה לא מקובל עלינו. זה לא באמת עניין אותו. הוא ידע שיש לו את כרטיס האשראי שלנו".
איך הוא הגיב?
"התחושה הייתה שממש לא אכפת לו. אמרנו לו שנכתוב עליו ביקורת רעה וזה לא עניין אותו. נאלצנו להישאר שם לילה אחד ובסוף הוא הסכים שנשלם לו חצי מחיר, כלומר שלא נשלם על הלילה השני. שילמנו במזומן, ובמקרה, לדברי האיש מטעמו, בדיוק נגמרו לו החשבוניות".
אחרי שכבר ארזה את חפציה ויצאה לדרך, גילתה החבורה שחורי מנסה לחייב אותם על מלוא הסכום דרך מספר כרטיס האשראי שהתבקשו להשאיר בעת ההזמנה לביטחון. "בגלל הטעם הרע שנשאר אצלנו, החבר שנתן את מספר האשראי החליט ליתר ביטחון להתריע בחברת האשראי", מספר דקל. "הם אמרו לו שהיו כבר שני ניסיונות חיוב, ושהוא יכול לבטל את החיוב אם יבטל את כרטיס האשראי שלו לחלוטין".
כאילו הגעת לבית בושת
החברים, שלא נרגעו מהפערים העצומים בין מה שהבטיחו להם לבין מה שקיבלו במציאות, החליטו לתעד את הממצאים בשטח. כשניגשו לכתוב ביקורת שלילית באחד האתרים הופתעו לגלות כי אותן תמונות נוצצות שעיטרו את העמוד של "פינה בראש פינה" מופיעות גם תחת מספר שמות של צימרים אחרים. מבדיקה שערכנו מצאנו ברשת עוד מספר צימרים ווילות שונים הנמצאים בבעלותו של חורי, ביניהם "סוויטת קיסר", "וילה צוק החלומות", "וילת מסודרים", "MI VILA", "וילה וילג'יו", ו"האחוזה בראש פינה". חלקם מופיעים תחת שמות שונים אך מציגים את אותן התמונות, או מעין קולאז' של תמונות הלקוחות מכמה נכסים. אם תשאלו את נועה, שביקרה באחד הצימרים של חורי לפני מספר חודשים, זה מתכון בטוח למפח נפש.
"הייתה חגיגת יום הולדת לכמה חברים במקביל וחיפשנו וילה לחגוג בה", היא מספרת. "ראיתי את האתר של 'וילת מסודרים' באינטרנט וזה היה נראה מטורף, פשוט מהמם. ראיתי עוד משהו, שנקרא 'צוק החלומות', שבתכל'ס זה אותו מקום. צלצלתי למספר שהופיע שם כדי להזמין אחת מהן, ואז הבעלים סיפר לי שבעצם מדובר באותה וילה. ראיתי שבאתר יש המון תמונות, שאחת מהן נראית בכלל לא קשורה, כאילו היא שייכת למקום אחר. ברור לך שאת לא מקבלת את כל האינפורמציה. שאלתי אותו על זה, אבל לא הבנתי את התשובה שלו. הוא היה לא ברור".
כשנועה הגיעה לווילה המיוחלת היא גילתה שהתיאורים באתר אולי פוטוגניים להפליא, אבל כאמור - ממש לא קשורים למציאות. "בווילת מסודרים יש תמונה של פינת שיזוף בגג עם דשא סינטטי ועם כסאות. בפועל לא היה שם שום דבר כזה", היא אומרת. "כשהוא בא לפגוש אותנו, הוא הכניס אותנו ישר לסלון וממבט ראשון זה היה נראה בסדר. ואז ראיתי מה קורה באמת. אני יכולה להגיד שהתקלחתי עם כפכפים, שהמצעים היו ממש מגעילים ושלא רצינו לישון במיטה. הכל מטונף ומזוהם כאילו באת לבית בושת. הג'קוזי היה סגור עם ניילון דוחה, ספות השיזוף מגעילות ורקובות. הכי מזעזע. הרגשנו שמכרו לנו לוקש".
נגד חורי, מפעיל הצימרים המדובר, לא הוגשה מעולם תלונה במשטרה. עם זאת, גורם בענף מספר לנו היום שמדובר בדמות מוכרת בתחום וכי בשל ריבוי התלונות נגדו מצד אלו שהתארחו בנכסיו, מרבית האתרים לחיפוש צימרים מסרבים לעבוד איתו. כדי לבדוק את הטענות שמועלות כאן, התקשרנו למספר הטלפון שמופיע תחת נכסיו של חורי. ענתה לנו אישה והבטיחה כי החדרים במקום זהים זה לזה, כי הבריכה מחוממת וכי רמת הניקיון גבוהה (האזינו).
בני חורי סירב להגיב לדברים, ואת השמות השונים שניתנו לנכסים באתרי האינטרנט הסביר בכך שמדובר ב"מוצרים שונים". כך, למשל, "פינה בראש פינה" מתייחס לסוויטות בנפרד, ו"האחוזה בראש פינה" הוא השם לחבילה הנמכרת למי שמבקש לשכור את כל הווילות במתחם.
מדד הפוטושופ
אבל המקרה של חורי הוא ממש לא היחיד. יש מקרים שאף מגיעים לבית הדין לתביעות קטנות. אורי זייתוני, למשל, הגיש תביעה כנגד בעלת צימר במטולה מאחר ולטענתו הצימר שקיבל לא היה דומה לתמונות שראה באתר. "בהגיעם למקום מצאו התובעים, לתדהמתם, שהצימר שונה לחלוטין מזה שהוצג באתר האינטרנט", נכתב בפסק הדין. "הצימר המפנק שהובטח התגלה כעליית גג קטנה, צפופה ומעופשת, עם תקרה משופעת, שהייתה צמודה לדירת הנתבעת, ללא פרטיות; המיטה נשקה לשירותים מפאת חוסר מקום, ולא הייתה אמבטיה כפי שהובטח אלא מקלחון עם וילון קצר; בנוסף, המקרר לא קירר כראוי ורמת הניקיון הייתה ירודה עד כדי כך שנאלצו לבקש מהנתבעת להחליף את המצעים שהיו קרועים ומוכתמים. מאחר שהימים היו ימי חופשת הפסח, שבהם תפוסת הצימרים בצפון הארץ מלאה, לא נותרה לתובע ולמשפחתו ברירה אלא להישאר במקום". במקרה הנ"ל בית הדין פסק לטובת התובע וקבע כי על בעלת הצימר להחזיר לו את כספו במלואו.
בתביעה דומה התלוננו התובעים כי הצימר שאליו הגיעו היה רחוק שנות אור מהנכס הפסטורלי שהוצג להם באתר האינטרנט. "שתי המשפחות הגיעו סמוך לכניסת השבת, ולהפתעתם גילו שהצימרים מוזנחים ומלוכלכים", נכתב בפסק הדין. "המקרר היה מלוכלך, ובמקפיא הייתה פסולת קפואה, בין השאר בקבוק קוקה קולה שתכולתו נשפכה וקפאה. הכיורים היו מלוכלכים וסתומים, וארונות המטבח היו ריקים מכלי אוכל... כסאות הפלסטיק, כמו גם שולחנות הפלסטיק שהועמדו לרשות התובעים – גם הם לאחר שנאלצו לבקש זאת – היו מלוכלכים ושבורים. אחד משולחנות האוכל אף קרס, כשהאוכל של התובעים ערוך עליו. לחלק מהילדים לא הוקצו מיטות והם נאלצו לישון על מזרנים שנפרסו על הרצפה. השמיכות שהוקצו למשפחות התובעות לא הספיקו, והם נאלצו לחלוק שמיכות". בית המשפט קיבל את טענת התובעים ופסק לטובתן כי כל אחת מהמשפחות זכאיות לפיצוי של 3,000 שקלים.
מורן בן עמי, שהתארח בצימר אהבה בפרדס, גילה שאהבה אכן הייתה שם, ממש לפניו. "הגענו לצימר, מילאתי מים בג'קוזי, התפשטתי ונכנסתי. אשתי בינתיים הפשיטה את הילד שלנו בן השנתיים. היא הכניסה אותו לג'קוזי ופתאום רואה משהו צף במים. באינסטינקט תפסתי את זה ופתאום אני קולט שזה קונדום, ושהוא מלא. הודעתי לאשתי שאנחנו לא נשארים שם. יצאנו מהצימר שמנו את המזוודות באוטו והתקשרתי לבעלים".
לאחר שיחה ממושכת לא נמצא פתרון. "ביקשתי מבעלת הצימר שתעביר אותנו לצימר אחר שווה ערך לזה שהזמנו. היא התחילה להתווכח והציעה להעביר אותנו ללילה אחד לצימר יקר יותר ולמחרת לנקות את הצימר שלנו ולהחזיר אותנו לשם. אחרי החוויה הטראומטית לא היה שום סיכוי שאחזור לאותו הצימר. בסופו של דבר נאלצנו לחזור הביתה באמצע הלילה".
למרות שבארץ קיימים מספר אתרים גדל והולך המתיימרים להציג בצורה נאמנה את היצע הצימרים שבשוק, נראה שלא כל כך קשה להוליך את הגולשים שולל. כל שנדרש או להעלות אי אלו תמונות נוצצות, לכתוב לעצמך כמה תגובות מפרגנות ולהתחיל לקבל הזמנות במחירים מופרכים.
"אנחנו מקבלים לא מעט תלונות בנושא הזה", מספרת עו"ד יפעת שובל, מנהלת בארגון "אמון הציבור" להגינות בעסקים. "זה תחום שצריכה להיות בו אכיפה, כי החוק מאוד ברור, אבל בגלל שמדובר בעסקים קטנים ברוב המקרים קיים קושי. רוב העסקאות של הזמנת צימרים ונופש מתבצעות ב'מכר מרחוק'. אני נכנס לאתר אינטרנט, מתרשם מתמונות, ועל הבסיס הזה משלים את העסקה, מבלי שיש לי אפשרות לראות את המקום בפועל ולהחליט. הסיטואציה הזאת מהווה מצע ללא מעט הטעיות".
מה אפשר לעשות כדי לוודא שזה לא יקרה גם לי?
"כדאי לתעד את מה שמציגים לי. אם למשל הזמנתי צימר באינטרנט, כדאי להדפיס ולשמור את הדף עם הצילומים. כך יהיה קל יותר לבסס טענה לפער בין מה שהובטח למה שנתקבל. מלבד זאת, כמובן, כדאי לצלם את המקום כפי שהוא נראה בפועל, ועל הבסיס הזה ניתן לבטל את העסקה כליל.
"בגדול, אנחנו ממליצים לבצע השוואה לפני הזמנת המקום. לא רק של מחירים אלא גם של המלצות, ותמיד לתעד הכל. אפשר גם לבקש מבעלי הצימר שישלחו לכם סיכום עם תיאור מפורט של המפרט. במקרה כמו שמצוין כאן, כשעל פניו יש בסיס לביטול העסקה, הצרכן לא אמור לשאת בדמי ביטול אלא לקבל את כספו במלואו. במקרה שהצרכנים בוחרים להישאר לילה, כי מאוחר להם לחזור הביתה, הם צריכים לשלם חלק יחסי, אבל לא את כל העלות. אף על פי שהחוק לא קובע את גובה הפיצוי, בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו – ואפשר בהחלט לפנות אליו. אני ממליצה לוודא מראש שאתם מודעים לתנאי הביטול, ולזכור שכשאתם נתקלים בהבדלים בין המצוי לרצוי יש לכם בסיס לביטול העסקה".
בישראל עוד אין אתר שמאגד תמונות שצילמו האורחים בעת שהותם בצימר. נראה שכדאי להסתמך בעיקר על המלצות מחברים קרובים – ועדיף גם שיארגנו לכם איזה ערב שקופיות. באתר הפסגה, בכל מקרה, החליטו לנסות לתת מענה לאלו מכם שלא ניחנו במקורבים המרבים לנפוש - ושכרו צלם קבוע שמתעד עבורם את כל הצימרים המופיעים באתר. "כל תמונה עוברת ביקורת קפדנית, אין פוטושופ. אנחנו לא מקבלים תמונה משום לקוח אחר, רק מהצלם שלנו", מספר דודי שוורצמן, בעל האתר. "מעבר לכך, אנחנו מגבילים את כמות הצימרים שמופיעים אצלנו, ומי שלא עומד בסטנדרטים או שיש נגדו ריבוי תלונות מוסר מהאתר לאלתר. אם אנחנו מקבלים תלונה אנחנו מיד נוסעים לביקורת פתע באותו צימר, מאמתים אותו עם הטענות ובודקים מה קרה. חוות הדעת אצלנו נבדקות בקפידה ואין אפשרות שבעל צימר יכתוב חוות דעת על עצמו".
דרך נוספת להימנע מאכזבות היא לסמוך על מקומות המצרפים סרט קצר לפרופיל האינטרנטי שלהם. "בווידיאו הרבה יותר קשה לזייף את המציאות", אומר יאיר ועקנין מאתר WEEKEND, שאתרו דווקא אירח את הצימר של בני חורי, אבל החליט לא לעבוד איתו יותר. "מלבד זאת, אם רוצים להזמין חופשה גדולה לכל המשפחה, כדאי להגיע למקום לפני ולראות אותו. צריך לשאול את הבעלים כמה יחידות יש במתחם ועל איזה שטח הן מתפרסות. אם יש שמונה צימרים על שטח של שמונה דונם אין ספק שאתה מקבל ספייס ופרטיות. חשוב להבין שככל שמספר היחידות עולה, סביר להניח שלמקום יש מנגנון תפעולי שפועל סביב השעון ולא איזה בעל צימר שיושב עם אשתו בארוחת חג בדיוק מעליכם ולא פנוי לסייע במקרה של תקלות. כדאי גם לחקור על המקום שאליו אתם נוסעים. מה מאפיין את אוכלוסיית היישוב, ועד כמה יש לו ניסיון עם אירוח".