א', תושבת פתח תקווה רכשה לפני כשנה כרטיס טיסה מישראל לסיאטל בארצות הברית. זו הייתה הפעם השנייה שהיא טסה בחייה לחו"ל ולכן העדיפה לרכוש את הכרטיסים דרך חברת נסיעות ולא באופן עצמאי. הכרטיס שהוצע לה בסוכנות הנסיעות היה טיסה עם קונקשן דרך מינכן.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
הטיסה של א' מתל אביב למינכן עברה בשלום, אך רגע לפני שעלתה לטיסת ההמשך לסיאטל היא גילתה שלא קיבלה כרטיס לטיסת ההמשך לסיאטל ושהיא צריכה לאסוף את המזוודות שלה בעצמה והן לא יעברו אוטומטית לטיסה הבאה.
"כאשר נחתתי במינכן הגעתי לאסוף את המזוודות ולאחר חצי שעה של חיפושים בהן לא מצאתי אותן, נאמר לי שהן הועברו לטיסת ההמשך" טענה א'. "לאחר מכן התברר שהמזוודות כן נותרו במינכן ונאלצתי שוב לעבור בידוק בטחוני. כשהגעתי לשער העלייה למטוס אמרו לי שאין לי כרטיס טיסה לסיאטל. נאלצתי להישאר 20 שעות בשדה התעופה במינכן ולמצוא פתרון".
בזמן שהמתינה שמישהו יטפל בה, א' ביצעה לא מעט שיחות טלפון על חשבונה מבלי שנערכה לכך עם חבילת שיחות ולכן שילמה לא פחות מ-2,000 ש"ח. כמו כן, היא קנתה לעצמה אוכל ושתייה ואף את כרטיס הטיסה החלופי ממינכן לסיאטל ובחזרה.
כשחזרה לבסוף לארץ, א' הגישה לבית משפט לתביעות קטנות תביעה נגד סוכנות הנסיעות דרכה הזמינה את הכרטיס ונגד שתי חברות התעופה הזרות שהיו אמורות לדאוג לכך שתקבל את כרטיסי ההמשך לסיאטל ובחזרה. היא תבעה פיצוי של 5,494 שקל.
חברות התעופה טענו מנגד שהאחריות למחדל רובצת על כתפי חברה המפעילה את סוכנויות הנסיעות ודיילי הקרקע בשדה התעופה במינכן אשר גרמו לעיכובה של א'. השופט מצידו פסק שמי שאחראי למחדל הן שתי חברות התעופה הזרות שידעו על טיסות ההמשך של א' ולא ציידו אותה בכרטיסי טיסה.
השופטת, אליאנא דניאלי שדנה בתביעה, קבעה כי שתי חברות התעופה הזרות של דאגו לכרטיסי ההמשך של א' יפצו אותה בסכום של 7,000 שקל. "לאחר בחינת טענות הצדדים, נמצא כי עיקר המחדל אינו בהעברת המזוודות בין הטיסות או באי העברתן אלא באי הנפקת כרטיס טיסה לעלייה למטוס, עבור החלק השני של טיסתה ממינכן לארה"ב", ציינה השופטת.