גורלו של ים המלח הוכרע היום עם הכרזתו של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, בשיתוף השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, על הפיתרון שנבחר כדי למנוע את הצפת המלונות בים המלח. את מסיבת העיתונאים של שרי התיירות והגנת הסביבה העברנו בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט.
"יש לבצע קציר מלח מתחתית הים כדי לאפשר בניה ופיתוח של אזור ים המלח", הכריז השר מיסז'ניקוב בפתח מסיבת העיתונאים. "נתנו מספיק זמן למפעלי ים המלח והיה חשוב לנו שלא לדחות את מסיבת העיתונאים. נקים קרן באמצעות משרד האוצר, של 750 מיליון שקלים, לפיתוח של אטרקציות תיירותיות באזור, וחלק מהמימון יגיע גם ממפעלי ים המלח. תפקידו של המהלך - גם לשמור על הסביבה האקולוגית בסמוך לפיתוח הכלכלי התיירותי", הוסיף שר התיירות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס להיבטים האקולוגיים של המהלך ואמר כי "אנו פועלים על פי עיקרון 'המזהם משלם', ולכן מפעלי ים המלח צריכים לשאת במימון קציר המלח כולו. אנו נתנגד לכל הרחבת פעילות של מפעלי ים המלח... יש לבחון אם הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות או שמע יש יעילות יותר ופחות מזיקות. אנחנו מבינים היום שעשרים אחוזים מירידת המפלס - נגרמו בעקבות השאיבה".
על פי ההערכות, עלות הקציר המלא, הכולל הפעלה של דוברות שיגרדו את קרקעית בריכה 5 והקמה של מסוע שיפנה את המלח מן הקרקעית לצפון ים המלח, הינה בין 5 ל-7 מיליארד שקל.
ארגוני הסביבה ומפעלי ים המלח מברכים על המהלך
הארגונים הסביבתיים, מפעלי ים המלח והמלונות כבר הכריזו בעבר שהאפשרות של גריפת מלח מהקרקעית היא הטובה ביותר. "היתרון הגדול של הקציר הוא שמחירו ומשך הזמן שהוא דורש ידועים", הסביר נשיא התאחדות המלונות בישראל עמי פדרמן בשיחה עם גלי צה"ל. "הקציר הוא פיתרון קבע שמתחשב בסביבה". נשיא התאחדות המלונות סיפר כי קיים פתרון נוסף, העתקת המלונות, אך לדבריו בפתרון זה "יש המון אי ודאות, מה שהופך אותו למסוכן. זה טוב ל-20 שנה אבל אז המים יגיעו גם למקום החדש של המלונות, ונעמוד בפני אותה הבעיה". פדרמן הוסיף כי כעת "אנו מבטיחים את שיתוף הפעולה המלא שלנו בגיבוש תכנית מסודרת להתחדשות האזור התיירותי בים המלח ובהוצאתה אל הפועל. בעקבות פיזור הערפל לגבי עתיד האזור, יקדמו המלונאים בים המלח תכניות עסקיות לשיפוץ המלונות, לשדרוגם ולפיתוח הפעילות המלונאית הפורחת באזור".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון הסביבתי "אדם טבע ודין", בירך על ההחלטה לבחור בחלופת הקציר במימון מפעלי ים המלח ועל אימוץ מתווה 'אדם טבע ודין', לפיו יש לבחון צמצום פעילות מפעלי ים המלח וכן את ההשפעות של מפעלי ים המלח גם על האגן הצפוני. עו"ד ברכה קרא למשרד האוצר ולממשלה לאשר בהקדם את העקרונות שהציגו היום שר התיירות והשר להגנת הסביבה.
עם זאת, הדגיש עו"ד ברכה כי לפני שמקימים קרן לטובת פיתוח אטרקציות תיירותיות, יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. "לנוכח הנזקים הסביבתיים כבדי המשקל שגורמת פעילותם של מפעלי ים המלח לים המלח ולאזור, על הקרן להיות ממומנת ברובה מכספי התמלוגים שיפרישו המפעלים לקופת המדינה לטובת שיקום סביבתי", לדבריו. "כמו כן על הממשלה לפעול לאלתר לבדיקה יסודית האם שילמו המפעלים עד היום את מלוא התמלוגים על השימוש במשאב הטבע הציבורי".
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "מפעלי ים המלח מוכנים להשתתף במימון הקציר. מפעלי ים המלח מברכים על החלטת שר התיירות לבחור בפתרון הקציר לשם הגנת בתי המלון בים המלח. פתרון זה נתמך על ידנו; הוא בר קיימא והיחיד המאפשר את המשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור ים המלח זו לצד זו תוך שמירה על הסביבה. לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח, ולמרות שני דוחות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה אחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנדון".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק