ר', סטודנט מהמרכז, נסע לפני כשנה וחצי לחופשה עם חברתו בצימר יוקרתי בצפון. כשהגיעו השניים למקום, ר' החליט להיכנס לג'קוזי בזמן שחברתו העדיפה לנוח מהנסיעה בתוך הצימר.
כמה שעות לאחר ש-ר' יצא מהג'קוזי הוא חש ברע וכמעט התעלף. למחרת, הוא וחברתו עזבו את הצימר ונסעו בחזרה לביתם. יומיים לאחר מכן, ר' גילה שעל גופו יש סימנים מוזרים. "אני אדם בריא, מעולם לא היו לי מוגלות או בעיות גופניות. זה היה נראה לי משהו שקשור לג'קוזי, לפני כן לא היו לי שום בעיות בעור", הוא טען.
לאחר שהחל לסבול מחום ויובש בגופו, ר' הגיע לבית החולים הקרוב למקום מגוריו. הרופאים בחדר המיון אשפזו אותו למשך הלילה שלאחריו שוחרר הביתה. יממה לאחר מכן, ר' חזר לבית החולים ואושפז לשבוע ימים כדי לקבל טיפול מאסיבי יותר לטיפול בבעיות העור שנוצרו לו.
ר' החליט להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד בעלי הצימר. הוא דרש פיצוי של 15 אלף שקל בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לו, הרס החופשה ובעיקר עוגמת הנפש והאשפוז בבית החולים.
בכתב התביעה ר' טען שהג'קוזי לא נוקה על פי נהלים וכי עוד אורחים נוספים חוץ ממנו לקו במוגלות ומחלת עור בגלל תחזוקה גרועה וחוסר היגיינה. עוד נטען שלאחר פנייה למשרד הבריאות התברר שהג'קוזי, שהיה סמוך לבריכה בצימר, נבנה בניגוד לחוק וללא רישיון ולא טופל ונוקה כראוי. המים היו באיכות ירודה ולמעשה הדבר סיכן את חייו.
בעלי הצימר ביקש לדחות את התביעה בנימוק שאין קשר בין המוגלות לבין השימוש של ר' בג'קוזי שלו ושאין לו מושג מה מקור הזיהום.
השופטת קבעה כי לבעלי הצימר יש אחריות לשמור על בריאות אורחיו ועליו לדאוג לתחזוקה שוטפת של הג'קוזי ולניקיון המקום ושהמים יהיו באיכות גבוהה. היא פסקה כי בעלי הצימר יפצה את ר' בסכום של 7,000 שקלים.